חברות התיירות והתעופה נגד מדיניות הממשלה: מנכ"לי ישראייר ארקיע ואל-על דורשים מראש הממשלה לקיים דיון דחוף לאור מצב החירום המתפתח | בתוך כך הוגשה לבג"צ תביעה נגד התנהלות המדינה ע"י חברות תיירות החוץ | בכיר בענף התעופה בשיחה עם 'ביזנעס' עושה סדר במתרחש בסאגת אל-על והאוצר; על המתווה התקוע ועל משבר החל"ת | כל הפרטים
אהרן פיין 15.08.2021בעוד ראש ממשלת ישראל נפתלי בנט מבהיר בהודעה מיוחדת לאזרחי המדינה כי בכוונתו להימנע מסגר, וכי פרנסתם של האזרחים אף היא שמירה על חייהם, חברות מובילות בענף התיירות והתעופה הגישו עתירה נגד התנהלות המדינה, לצד מכתב של מנכ"לי חברות התעופה ארקיע ישראייר ואל-על לראש הממשלה לקיים דיון דחוף לאור המצב המתפתח.
במכתב שנשלח לראש הממשלה נפתלי בנט, מבהירים ראשי חברות התעופה השונות כי הם דורשים מהמדינה פיצוי בגין נזקי הקורונה לאור התנהלות המדינה וההנחיות והגבלות המוטלות עליהם. מומחים בענף התעופה מעריכים כי מדובר בסכום פיצוי של כ-100 מיליון דולר בגין הנזקים.
תחת הכותרת "קריסת התעופה הישראלית" מבהירים מנכ"לי חברות התעופה ישראייר רקיע ואל-על לראש הממשלה נפתלי בנט: "אנו קוראים לך לפעול לקיום דיון בהול בראשותך, על מנת להציף ולהציג את חומרת הבעיה והסכנה המיידית הנגזרת מהמצב הקיים ומאיימת על עשרות אלפי בתי אב. אנו רואים ירידה חדה בפעילות המסחרית לחודשים הקרובים זאת כפועל יוצא מהחלטות הממשלה".
עוד הם כותבים: "כמי שחרט על דגלו את החובה להקים ממשלת שינוי, אנו מצפים כי תוביל את הדרך לסייע לנו ותקיים דיון מידי בראשותך על מנת להבטיח את עתיד התעופה הישראלית שהיא גם נדבך חשוב בביטחון הלאומי ושותף משמעותי בכלכלת המשק".
לסיכום מבהירים מנכ"לי החברות כי חייבים למצוא פתרון לטיסות וחיים לצד הקורונה "כשם שמדינת ישראל השכילה בעבר לייצר מענה ביטחוני לאיום על ענף התעופה העולמי, ובעקבותיה הלכו מדינות רבות, לדעתנו ניתן לשחזר את ההצלחה גם לביטחון רפואי ולחוסן כלכלי – באמצעות ניהול סיכונים שאינו מתפשר על בריאות הציבור מחד, ומאידך מאפשר לישראלים לקיים שגרת חיים לצד הקורונה".
"אם כל המדינות בעולם לא דורשות בידוד למחוסנים, ורק בישראל דורשים את זה וזה פוגע בחברה, כל הזמן יש אי וודאות, זה לצד הקריאות לציבור לא לטוס. ולכן החברות דורשות פיצוי מהמדינה" מבהיר ל'ביזנעס' גורם בכיר בענף התעופה, ולדבריו, "ההחלטות של הממשלה משפיעות בצורה משמעותית, על 'אל על'. 40% מהנוסעים באל על היו תיירים, ברגע שמדינת ישראל אוסרת כניסה לתיירים, למרות שבראשון ליולי השמיים היו אמורים להיפתח ומועד הפתיחה החדש נדחה ולא ידוע, החברה עומדת במבוי סתום".
עתירה משפטית
על פי דיווח ב'כלכליסט' המנכ"לים נקטו גם באופן של עתירה לבג"ץ.
עורכי הדין יגאל בורוכובסקי, אלי שימלביץ', ניצן אפגין ושי פישר ממשרד בורוכובסקי ושות' המייצגים את "הדקה ה־90" ו"קווי חופשה" מהחברות המובילות בתחום תיירות החוץ, כמו גם את חברת התעופה היוונית "בלו בירד איירווייז", היגשו תביעה לבג"ץ נגד החלטת הממשלה מסוף השבוע שעבר הממשלה לחייב את כל הנכנסים לישראל מרוב מדינות העולם, כולל מחוסנים ומחלימים, בחובת בידוד בת שבוע.
בכתב התביעה נכתב: "מדיניות הממשלה אינה עומדת במבחנים שקבע בג"ץ עצמו לפני מספר חודשים ולא עולה בקנה אחד עם המדיניות המוצהרת של משרד הבריאות עצמו. אין כל היגיון, ובוודאי שלא הצדקה אפידמיולוגית, בסיווגן של מרבית מדינות העולם כ"מדינות בסיכון", בשעה שהתחלואה לנפש בישראל הינה מהגבוהות בעולם. שכן, הלכה למעשה – השהייה בחו"ל מסוכנת פחות מהמעבר בין עיר אחת לשנייה בארץ".
"ההנחיות שהוציא משרד הבריאות מגבילות את הזכות החוקתית של האזרחים לצאת ולהיכנס לישראל, ופוגעות פגיעה אנושה בחופש העיסוק של העוסקים בענפי התעופה ותיירות החוץ. הן אינן מועילות כלל לבריאות אזרחי ישראל. מודל סיווג אשר תוצאתו היא הכרזה על כל העולם כמסוכן – הוא מודל למראית עין שברור שאינו משרת את תכליתו. אמנם אזרחי מדינת ישראל ותושביה רשאים לטוס למרבית המדינות, אך מדיניות זו משולה לסגירת השמיים נוכח חובת הבידוד. רובם המכריע של אזרחי ישראל יימנעו מטיסה לצורכי נופש, שעה שהם יודעים מראש כי בעת שובם ייאלצו להיכנס לבידוד שברוב המקרים ארוך יותר מהחופשה" נכתב עוד בכתב התביעה.
"רק נחשוב מה היה קורה לו הייתה הממשלה מתירה השתתפות בחתונה אך מחייבת את משתתפיה בבידוד בן 7 ימים לכל הפחות. אבחנה זו בין ענפי התעופה ותיירות החוץ נערכה למרות שלא קיים כל שוני רלוונטי בכל הקשור לסיכויי ההידבקות בין ענפים אלה לבין יתר ענפי המשק. אין כל ראיה לכך ששיעור ההידבקות בחו"ל גבוה מזה באולם אירועים או במכון כושר" צוטט עוד הנכתב בכתב התביעה, וממשרד הבריאות נמסר בתגובה ל'כלכליסט': "תגובתנו תינתן בבית המשפט כמקובל".
איום או שיח?
הבכיר בענף התעופה עימו שוחחנו, מתייחס לפרסומים השונים אודות דרישות המדינה מבעלי החברה החדשים, משפחת רוזנברג, להזרמת כספים נוספים לקופת המדינה, ואם לא – החברה תולאם. "הכותרות על משבר בין 'אל על' למשרד האוצר, אינו 'איום', כפי שהוא מוצג בכלי התקשורת – כאיום על השליטה של רוזנברג בחברה – אלא שיח על הדרך בה יש לצאת מהמשבר שיצר וריאנט הדלתא והתמשכות הקורונה בגל הרביעי.
"הבעלים", טוען הבכיר בענף, כשכוונתו לקני (נפתלי) רוזנברג ובנו אלי שרכשו את החברה ממשפחת בורוביץ באמצעות 'כנפי נשרים תעופה', "כבר השקיעו בחברה למעלה מ-150 מיליון דולרים, ויש להם התחייבות למדינה להשקיע עוד למעלה מ-40 מיליון דולרים. אך נראה כי באותה מידה הם לא מעוניינים להניח את כספם על קרן הצבי. הם הראו איתנות ועמידה בהתחייבויות. הם רק דורשים שהמדינה גם תביא את ההלוואה והפיצוי, וכאמור בנושא זה מתקיים שיח מול האוצר".
נציין כי נושא החל"ת עודו עומד בסימן שאלה ובמוקד המאבק בין אל על לאוצר. בעוד שמבחינת המדינה נגמרו התשלומים של דמי הקורונה – מנגד, החברה לאור המצב, תיאלץ ככל הנראה להתגלגל בעל כורחה למהלך של שליחת עובדים נוספים הביתה במסגרת החל"ת.