מיליארדים במחלוקת: העימות החריף בין הרמטכ״ל לאוצר

משרד האוצר בירושלים | צילום: משה נוי

עימות חריף בין צה״ל למשרד האוצר סביב תקציב הביטחון עולה היום מדרגה, לאחר שהרמטכ״ל רב אלוף אייל זמיר התריע כי צה״ל מתמודד עם מחסור במשאבים שעלול לפגוע במוכנות, בעוד שבמשרד האוצר טוענים מנגד כי כל הכספים שסוכמו עם מערכת הביטחון כבר הועברו. במוקד המחלוקת עומדים 40 מיליארד שקל שלטענת מערכת הביטחון הובטחו לה אך טרם הועברו בפועל.

בהערכת מצב רב זירתית שקיים הבוקר, על רקע העלאת הכוננות לקראת תקופת החגים והמתיחות הביטחונית בכמה גזרות, אמר זמיר: "לצערנו בימים אלה אנחנו מצויים גם במערכה על התקציב. בעת בה צה״ל ומשרתיו מתוחים בכל הגזרות – עלינו להתמודד עם 'קופה ריקה'. מצב כזה פוגע במוכנות צה"ל".

הרמטכ״ל הדגיש כי צה״ל נערך להמשך פעילות מבצעית מלאה בכל הגזרות, ובמקביל הבהיר כי סוגיית התקציב אינה עניין שולי מבחינת הצבא. "אנחנו עוסקים בהגנה על ביטחון מדינת ישראל – זהו השיקול היחיד העומד לנגד עינינו! לא ניגרר לנושאים שעשויים להסיט את המיקוד והמוכנות שלנו", אמר.

בצה״ל טוענים כי במסגרת סיכום שהושג במועצה לביטחון לאומי אמור משרד האוצר להעביר למערכת הביטחון 40 מיליארד שקל, מתוכם 15 מיליארד שקל במזומן ועוד 25 מיליארד שקל בהרשאה להתחייב. לטענת הצבא, הסיכום לא בוצע במלואו, ולכן נוצר מצב שבו נדרשת עצירה או דחייה של פעולות שנחשבות חיוניות להמשך בניין הכוח והפעילות המבצעית.

הטענה אינה חדשה לחלוטין. כבר בתחילת אוגוסט התריע סגן הרמטכ״ל בפני ראש הממשלה ושר הביטחון כי אי העברת הכספים שעליהם סוכם עלולה להביא לצמצום מיידי של כוחות מילואים בגבולות, לעצירת תהליכי כשירות ולהפסקת גיוסים לשירות קבע.

אלא שבמשרד האוצר מציגים תמונה הפוכה לחלוטין. במשרד טוענים כי כל הכספים שעליהם התחייבו הועברו, וכי מערכת הביטחון קיבלה לאורך המלחמה מימון בהיקפים עצומים. בהודעה רשמית נמסר: "משרד האוצר רתום באופן מלא למאמץ הצבאי ומימן את כל פעולות הצבא בכל החזיתות במאות מיליארדים בהתאם לצורכי מערכת הביטחון, וממשיך לעשות זאת במאמץ אדיר תוך המשך דאגה לגיוס החוב, ולתפקוד המשק והכלכלה".

באוצר אף דוחים את הטענה שלפיה מערכת הביטחון נותרה ללא מענה תקציבי וטוענים כי היקף תקציב הביטחון זינק באופן דרמטי מאז תחילת המלחמה. "תקציב הביטחון הוכפל כמעט פי שלושה תוך שנתיים. כל הסכומים שנקבעו בתקציב המדינה וכן סיכומי תקציב נוספים מקוימים ומועברים במלואם על ידי משרד האוצר. אין סיכום שבו משרד האוצר לא עמד – מעל ומעבר לתקציב המקורי שאושר בכנסת", נמסר.

במשרד האוצר הוסיפו ביקורת גם על אופן ניהול התקציב בתוך מערכת הביטחון, ואמרו: "על ראשי מערכת הביטחון להיות קשובים לקולות הקוראים להם להתייחס בכובד ראש למיליארדי שקלים מדי שנה, כדי שישמשו לביטחון המדינה בצורה יעילה ובניהול אחראי".

הרקע לעימות הנוכחי הוא שינוי דרמטי בהיקף ההוצאה הביטחונית מאז פרוץ המלחמה. תקציב הביטחון שאושר בתחילת 2026 עמד על 112 מיליארד שקל, אך במהלך השנה התפתח מאבק סביב הצורך להגדיל אותו בעשרות מיליארדי שקלים. לפי דיווחים, המחלוקת הנוכחית סביב 2026 נאמדת בכ-40 מיליארד שקל, בעוד שבמקביל מקודמת תוכנית להגדלה משמעותית של תקציב הביטחון גם בשנים הבאות.

המשמעות הכלכלית של המחלוקת חורגת הרבה מעבר לשאלה מי יעביר למי את הכסף. הגדלה משמעותית של תקציב הביטחון מחייבת את הממשלה למצוא מקורות מימון, באמצעות הגדלת ההוצאה, שימוש בהכנסות גבוהות מהצפוי או שינוי סדרי העדיפויות. לפי דיווחים קודמים, ראש הממשלה בנימין נתניהו אף ביקש לעגן תוספות משמעותיות לתקציב הביטחון לשנים 2027 ו-2028, כחלק מתוכנית רחבה יותר להגדלת תקציב הביטחון לאורך שנים.

במקביל, הממשלה כבר אישרה במהלך החודש הקצאה של מיליארד שקל לרכש ביטחוני דחוף ומסווג, כאשר 850 מיליון שקל הגיעו מתקציב שיועד להשקעות במגזר הטכנולוגי ו-150 מיליון שקל נוספים מתקציבים שטרם הוקצו.

כך, בעוד שבצה״ל מזהירים מפני "קופה ריקה" ומקשרים ישירות בין המחסור התקציבי לבין רמת המוכנות, באוצר מדגישים כי מערכת הביטחון כבר קיבלה תוספות בהיקפים חריגים וכי המדינה אינה יכולה להתעלם במקביל מהצורך במימון המלחמה, מגיוס החוב ומהשפעת ההוצאות על המשק. נכון לעכשיו, הפער בין שתי הגרסאות נותר בעינו, והוויכוח על עשרות מיליארדי השקלים הופך לאחד המוקדים הכלכליים המשמעותיים של תקציב המדינה.