מי ריכוזי ומי הפריד? הרשימה המלאה מתפרסמת

דודי ויסמן ויצחק תשובה ממתיקים סוד. אילוסטרציה | צילום ארכיון: יוסי זליגר, פלאש 90

בעולם הנדל"ן מתהלכת אגדה על איל נדל"ן גדול שביקש להזמין קרמיקה בכמות גדולה, לאחר דין ודברים והתעקשות החברה על מחיר גבוה, הלך האיש וקנה את חברת הקרמיקה, באופן זה הוא יכול לרכוש לעצמו קרמיקה במחיר שרצה. כך עשה עם חברת בטון, חברה לבלוקים, חברה לצבע ולא נחה דעתו עד שקנה גם בנק, חברת ביטוח וחברת תקשורת. עכשיו הוא מלווה לעצמו כסף, מבטח ומפרסם את עצמו, ומעביר כסף מכיס לכיס בכל רכישת מוצרים לחברת הנדל"ן שלו.

החוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, שהתקבל לפני כשש שנים, המוכר בשם חוק הריכוזיות, נועד בדיוק למנוע מצב שתיארנו בסיפור דלעיל. זהו חוק שמטרתו להפחית את הריכוזיות במשק הישראלי ולהגביר את התחרות, המטרה היא הקטנת יוקר המחיה. עיקר החוק בא למנוע אחזקות צולבות בחברות פיננסיות (כגון בנק או קרן השקעות) וריאליות (חברה מסחרית כגון חברת בנייה, רשת חנויות, תקשורת וכד') גם יחד. כמו כן החוק נועד למניעה רגולטורית על שליטה בחברה ציבורית באמצעות פירמידת שליטה.

מעת לעת מפרסמת הוועדה לצמצום הריכוזיות עדכון של רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים ורשימת הגורמים הריכוזיים. הרשימה התעדכנה בעקבות שינויים שחלו מאז העדכון האחרון שנערך בחודש ספטמבר 2019. 

מרבית השינויים נוגעים לביצוע מלא של חובת ההפרדה שפרק ד' לחוק הריכוזיות בין תאגידים ראליים משמעותיים ובין גופים פיננסים משמעותיים שנכנסה לתוקף בדצמבר 2019. במהלכים המתוארים להלן, מכרו קבוצת ורטהיים, קבוצת אלשטיין וקבוצת דלק-תשובה החזקות משמעותיות שלהן, ועמדו בחובת ההפרדה. מהלכים אלו צמצמו באופן משמעותי את הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצות אלו. 

במסגרת העדכון התבצעו השינויים הבאים:

קבוצת ורטהיים (מכירת אלוני חץ) – אלוני חץ נכסים והשקעות בע"מ שהייתה בשליטת משפחות ורטהיים וחץ הפכה לתאגיד ללא בעל שליטה. מכירת חלק מהזכויות באלוני חץ שהיא תאגיד ריאלי משמעותי הוציאה את משפחת חץ מרשימת הגורמים הריכוזיים ואת החברות שבשליטת משפחת ורטהיים מרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים.

יציאת משפחת ורטהיים מרשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים מאפשרת למשפחה להמשיך להחזיק בגרעין השליטה בבנק מזרחי טפחות שהוא גוף פיננסי משמעותי. במסגרת המהלך, קבוצת אלוני-חץ (תאגיד ריאלי משמעותי) התנתקה מהקשר לבנק מזרחי-טפחות (גוף פיננסי משמעותי) ומהקשר לשידורי קשת (גורם בעל השפעה בתחום השידורים).  

קבוצת אלשטיין (מכירת כלל ביטוח) – קבוצת אלשטיין מכרה חלק מהחזקותיה בכלל ביטוח והפסיקה לשלוט בה. כלל ביטוח נותרה ללא גרעין שליטה. הפסקת השליטה בגוף פיננסי משמעותי מאפשרת לקבוצת אלשטיין להמשיך ולהחזיק בתאגידים ריאליים משמעותיים כדוגמת סלקום ושופרסל. 

קבוצת דלק-תשובה (מכירת הפניקס) – קבוצת דלק-תשובה השלימה את מכירת החזקותיה בהפניקס לקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט. הפסקת ההחזקה בהפניקס מאפשרת לקבוצת דלק-תשובה להמשיך ולהחזיק בתאגידים ריאליים משמעותיים כדוגמת קבוצת דלק בע"מ. 

קבוצת בזק – קרן סרצ'לייט ודוד ומיכל פורר רכשו את בי קומיוניקיישנס בע"מ ששולטת בבזק. בכך הפכו סרצ'לייט ומשפחת פורר לבעלי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי ולבעלי יותר ממחצית מהזכויות בתחומי תשתית חיונית בענף התקשורת. חברות רבות שבשליטת סרצ'לייט נכנסו בעקבות הרכישה לרשימת הגורמים הריכוזיים. 

קבוצת אלקטרה (רכישת סופרגז) – קבוצת אלקטרה רכשה את השליטה בגרנית הכרמל מקבוצת עזריאלי. 

לאחר התיקון, רשימת הגורמים הריכוזיים כוללת 75 קבוצות ו-4687 גורמים ריכוזיים; רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים כוללת 20 קבוצות ו-2059 תאגידים; ובסך הכל, רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים כוללת 18 קבוצות ו-517 גופים.

משמעות הופעת חברה ברשימת הגורמים הריכוזיים היא שמתן רישיונות או זיכיונות בתשתיות חיוניות, או הפרטה של חברות ממשלתיות על ידי המדינה, לגורמים המנויים בה, מחייבים את המאסדר לשקול שיקולי ריכוזיות כלל-משקית ולהיוועץ בוועדה לצמצום הריכוזיות לגבי ההשלכות ההקצאה על הריכוזיות הכלל-משקית.