בפרוץ משבר נגיף הקורונה בחודש מרץ אשתקד זינק שער הדולר לכ-3.9 שקלים ואילו בחלוף מספר חודשים בודדים בתחילת ינואר השנה כבר רשם שערו רמת שפל מאז חודש אוקטובר 1996 וצלל אל מתחת ל-3.2 שקלים. קרוב לוודאי שללא התערבות של בנק ישראל, היה הדולר רושם שפל נוסף.
מערכת ביזנעס | תוכן ממומן 16.02.2021
FREEPIK כל הזמן שומעים חדשות לבקרים על שינויים חדים בשוק המט"ח.
אז מה עושים בעת משבר שבתחילתו לוותה בפיחות אגרסיבי ומהיר, כך שבתקופה קצרה בחודש מרץ 2020 מחסור בדולרים וקשיי נזילות במשק הזניקו את הדולר לפסגות חדשות, ומנגד בהמשך השנה נרשמה קריסה חדה בשער הדולר?
לשם המחשת השלכות השינויים בשער החליפין שקל-דולר נניח שאתם יצואנים לארה"ב ואתם משלמים משכורות לעובדים ותשלומים לספקים בשקלים וכל התקבולים העתידיים הינם דולריים. ככל שיחול פיחות בשע"ח מצבכם יהא טוב יותר שהרי בגין כל דולר תקבול תקבלו יותר שקלים. נניח שבתחילת שנת 2020 קבעתם את שער התקציב של החברה, לפיו בניתם את תוכנית העבודה, על 3.65 שקל לדולר. שער התקציב גוזר שיעור רווחיות מסוים. זו הרווחיות שאתם מצפים לקבל בהנחה ששאר הפרמטרים נותרים קבועים. הנחת הבסיס היא שחלק מהגורמים אינם בשליטתכם: שיעורי הצמיחה במדינות היעד, תחרות, עלויות הובלה וביטוח ועוד. בפועל, שע"ח הממוצע בשנת 2020 עמד על 3.2 שקל לדולר. כלומר, הכנסות של 1 מיליון דולר בשנה שהיו אמורות להיות מומרות ל-3.65 מיליון ₪ התכווצו בפועל ל-3.2 מיליון ₪; בו בשעה שעלויות השכ"ע נותרו ללא שינוי בהיקף של 3.3 מיליון ₪. בסופה של השנה במקום רווח מתוכנן של 350 אלפי ₪ הפסידה החברה 100 אלפי ₪.
אם כן, מה צריך לעשות על מנת לגדר בצורה מיטבית את חשיפות המט"ח בתקופה של אי וודאות בכלל ובתקופת הקורונה בפרט.
במטרה ליצור וודאות יש להיעזר בגידור הסיכון. אי שימוש בכלי גידור והשארת התוצאות הכספיות לתעתועי הדולר או כל מטבע מוביל אחר הופך אתכם לספקולנטים שמקווים לטוב. טםר שימוש בכלי הגידור מומלץ לנתח את פרופיל הסיכון של החברה ברמת המאזן וברמת התזרים/התקציב.
להלן סל פתרונות לניהול סיכוני מט"ח:
- גידור טבעי
זהו הפתרון האופטימלי, אם כי לא תמיד ניתן ליישמו. פתרון זה הינו לטווח זמן ארוך ולא דורש התערבות יומיומית של ממונה סיכוני מט"ח. בנוסף, מדובר בפתרון ללא עלות שמייתר את הצורך ברכישת מכשירים פיננסיים שונים לצורכי הגנה. אסטרטגיית הגידור הטבעית מורכבת מהשוואה בין תזרים הכנסות לתזרים הוצאות במטבע מסויים. בהמשך לדוגמא שפורטה לעיל, מנהל כספים שאחראי על ניהול סיכונים בחברה עשוי להזמין שירותי כוח אדם במדינה אחרת אבל משלם לעובדים בדולרים. בעשותו כך, הכנסות בדולר מנוטרלות ע" הוצאות בדולר. יודגש שגובה הכנסות והוצאות חייבים להיות שווים; כמו גם עיתוי התשלומים ותקבולים צריך להיות דומה.
- חוזה עתידי (Forward)
עסקת Forward היא אחת מהאמצעים הקיימים בשוק המט"ח המאפשרים גידור של סיכונים הנובעים משינויים בשערי חליפין. לדוגמא, מנהל כספים בחברה יצואנית רוכש בכניסה לשנת התקציב סדרת חוזים עתידיים (בהתאם לעיתוי הכנסות בדולר) עם שער חליפין 3.65 שקל לדולר. יתרון. במידה ושע"ח יהיה נמוך מתחזית החברה תקבל החברה את פער שבין מחיר 3.65 לבין שע"ח ביום ההתחשבנות. החיסרון הוא שבמידה ויחול ייסוף בשע"ח, החברה לא תהנה מעליה מעל 3.65 שקל לדולר היות והחוזה הוא בדיוק לשער 3.65 שקל לדולר. עלות אסטרטגיה כזאת היא פרמיה שמשלם הרוכש במועמד העסקה.
- אופצית מכר (PUT)
בדומה לאסטרטגיה הראשונה, גם ברכישת אופציה קיימת הגנה מפני ייסוף שע"ח מתחת לרמת 3.65 שקל לדולר. היתרון הוא שרכישת אופציה אינה חוסמת אפשרות להרוויח במידה ושער החליפין עולה מעל 3.65. החיסרון טמון בעלות האופציה אשר משמעותית גבוהה ביחס לחוזה עתידי.
- אסטרטגית צילינדר
שילוב רכישה ומכירת אופציות מסוג CALL ו. PUT במקרה זה ניתן להגן על טווח מסוים של שערים (לדוגמא בין 3.5 עד 3.1). היתרון הוא ליישם אסטרטגיה זו בעלות אפס ע"י מימון רכישת אופציה אחת במכירת אופציה נגדית. החיסרון הוא שהנך מוגן על טווח מסוים של השערים ולא מוגן מעבר לכך.
בתקופה תנודתית כמו בזמן הקורונה חברה שחשופה לסיכוני מטבע חייבת לנקוט צעדים במטרה להוריד סיכון מט"ח מהפרק, אחרת קיימת סכנה לשורת ממשית רווח תפעולי.
