מסביב לביזנעס – כחלון, מותגים, בירוקרטיה וביטקוין

כחלון מריח את הבחירות מוקדם מכולם כנראה, אנחנו כישראלים קונים בעיקר מותגים ופוגעים בעיקר בעצמנו, כנגד ביורוקרטיה לא עוזרים טיעונים ישיבתיים, והביטקוין הוא מדד למצבנו

מסביב לביזנעס אילוסטרציה shutterstock

כחלון – תוכנית מחיר למשתכן – התפנית

שוררת התחושה כי נעשתה התפנית בגישתו של שר האוצר, ביחוד בגישתו לתוכנית החשובה ביותר שלו תוכנית מחיר למשתכן. השר שהגיע בשבוע שעבר להגרלה לשלב ב’ של מחיר למשתכן יצא עם הסיסמה “אנחנו נמשיך לבנות ואתם תתקפו”. לא עברו כמה שעות ויגאל דמרי בעליה של חברת י.ח. דמרי יצא בהכרזת נגד בה טען שבקרוב תעלם מחיר למשתכן וכך גם שר האוצר. למחרת כבר נמרחו שלטי חוצות של כחולון בתל אביב שהתפשטו משם השבוע לכל הארץ .

sorek-box

נדמה כי כחלון זנח את חלומו להיות מושיען של ישראל, ארבע השנים הארוכות בין בחירות לבחירות עברו לו מהר מידי והוא חש שהם מתקרבים לקיצן. הוא מזמן זנח את מס דירה שלישית ולא באמת הצליח לעשות יותר מאשר הקפאת שוק הבניה. עם זה קשה ללכת לבחירות, ולכן הפוליטיקאי שבו התעורר ושינה את הגישה. די לשכנע את הציבור כמה טובה התוכנית, בשביל לשרוד צריך לתקוף. כחלון תוקף, הם תוקפים אותו בחזרה ואז בתזמון גם בא הקמפיין.  כחלון עכשיו לא מחפש לפתור את בעיית הדיור אלא להיות כאן גם בכנסת הבאה.

החורף כאן ועונת התה החלה

החורף האמיתי הגיע ואתו עונת התה. זה לא סתם הצהרה, עובדה שבמרכול בו ביקרתי השבוע העמידו את קופסאות התה בכניסת החנות. כשאני נתקל בקופסאות שקיקי התה במרכולים מתעורר בי רגש לוחמני. למה? כי לא הגיוני בעייני שקופסה של 25 שקיקי חליטת תה של מותג ישראלי ידוע עולה 17 שקלים מחיר שמשקף 225 ₪ לק”ג, מחיר שנתקלים בו בבתי תה יוקרתיים באירופה. במיוחד כאשר לידו ניצבת קופסה של חליטה דומה מחברה מיובאת הנמכרת ב6 שקלים בלבד.

הסיבה שאותה חברה ישראלית מוכרת את תוצרתה במחיר זהב ולא חוששת מתחרות של החברה המיובאת היא שאנחנו התרגלנו לקנות מותגים. המיתוג לא רק שמונע תחרות הוא גם עולה המון והעלות מתגלגלת עלינו. אם נבין שמותגים זה תענוג של בעלי ממון, וניתן לחסוך המון וגם לשנות את פניו של שוק המזון הישראלי בצריכה של חברות לא ממותגות, נעזור לעצמנו מאוד.

אטימות ביורוקרטית קשה לפתור בלמדנות

לא מכבר מכרתי חברה שהייתה בבעלותי. ההליך שלא נעשה במדויק לפי הכללים הותיר אותי דירקטור בחברה למרות שהיא כבר לא הייתה בבעלותי. משנודע לי הדבר הורדתי מאתר משרד המשפטים את הטופס המתאים, בו דיווחתי על גריעתי בתור דירקטור ומינויו של דירקטור חדש. לפי הכללים החתמתי עו”ד והגשתי לרשם. למגינת ליבי לאחר מספר ימים קיבלתי תשובה שבקשתי סורבה.

התקשרתי למשרד הרשם וביקשתי להבין את סיבת הפסילה. הנציג שם הסביר לי בנחת, כי מכיוון שאתה מצהיר בהודעתך כי אינך דירקטור יותר בחברה, אם כן אין לך את הסמכות להודיע על כך לרשם. כך פשוט. התשובה המלומדת הקפיצה אותי, רגע, אמרתי לו, הייתי בישיבה למדתי שם איזה רבע שעה, בא ואתן לך טיעון נגד. אם אתה לא מאשר את הודעתי, אם כן נשארתי דירקטור, ואם כך יש לי סמכות, אם יש לי סמכות אזי אני מודיע לך שאינני דירקטור, וחוזר חלילה. אז מה הסוף למעגל הזה???

הפקיד הנדהם ביקש לברר את העניין, ולאחר כמה דקות חזר אלי ברעיון חדש. שמע אמר, מה שצריך לעשות זה שאת הטופס יגיש הדירקטור החדש, הוא יצהיר שהוא מונה לדירקטור ושאתה נגרעת, ובקבלת הטופס שלו אנחנו נקבל את ההודעה על מינויו ביחד עם ההבנה שהוא המוסמך להודיע על כך, הסביר לי הפקיד.

“באים כאחת” אמרתי,

מה אמרת? שאל,

כלום, שיהיה לך יום טוב, סיימתי.

הביטקוין וערכו המשגשג – מדד למצבנו?

מכוניות אוטונומיות, עולם וירטואלי, הרובוטים הולכים ומחליפים את האדם, אלה הם כותרות של חדשות הטכנולוגיה בשנים האחרונות, ובסאב טקסט מבשרים לנו שכלום לא יהיה כשהיה. בחרתי את הביטקוין כמדד, אני לא מחזיק במטבע הווירטואלי ואין לי יומרות להביע את דעתי עליו בעד או נגד, אבל סבא של אף אחד מאתנו או עשרות דורות שלפניו לא היה רוכש בעשרת אלפים דולר ממשהו אנונימי מטבע אנונימי. העולם מאוד השתנה.

 

 

side
inner

כתיבת תגובה