מסכמים שנת הייטק: ירידה בסך ההשקעות ובמספר הסבבים

משרדי הייטק בהרצליה פיתוח | צילום אילוסטרציה: נתי שוחט, פלאש 90

IATI האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות ומכון המחקר והמדיניות RISE Israel, מפרסמים דוח חדש לציון שנה למלחמת "חרבות ברזל" ומספקים ניתוח מקיף על מצבו של ההייטק הישראלי במהלך תקופה מאתגרת זו. הדוח, שבמהלך כתיבתו נערכו ראיונות עומק עם בכירי התעשייה – מנהלי חברות ישראליות ורב-לאומיות, משקיעי הון-סיכון ועוד, מתמקד בשבעה תחומים מרכזיים: השקעות בחברות הישראליות, משקיעים בהייטק הישראלי, אקזיטים, חברות ישראליות בנסדא"ק, שכר ותעסוקה, סקטור ההייטק הביטחוני וההייטק בצפון ובדרום.

למרות הירידה בהשקעות ובתמיכת המשקיעים, הדוח מבליט את היציבות של הענף לצד הגמישות והיכולת של ההייטק הישראלי להסתגל לשינויים ומספק מסגרת אסטרטגית לשיפור וצמיחה.

הייטק ביטחוני – צמיחה תחת לחץ:

המתחים הגלובליים, כגון המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והמתח הגובר בין סין לארה"ב, כמו גם מלחמת "חרבות ברזל" המתמשכת, הובילו לעלייה בביקוש לטכנולוגיות מתקדמות בשוק הביטחוני. הדוח מדגיש את תרומתם של שלוש חברות הענק הישראליות – אלביט מערכות, רפא"ל והתעשייה האווירית – המעסיקות יחד כ-40 אלף עובדים ומהוות כ-10% מכלל המועסקים בהייטק. מכירותיהן של החברות זינקו בצורה משמעותית במהלך המלחמה: אלביט והתעשיה האווירית הגדילו את המכירות שלהן בכ-11% ורפא"ל רשמה עלייה של 32%. יחד עם זאת, ישנם אתגרים משמעותיים כמו ירידה בערך המניות, עקב חוסר רצון מצד המשקיעים להחזיק במניות החברות.

בנוסף, הדוח מתאר את ההזדמנויות של כ-150 חברות סטארטאפ בתחום ההייטק הביטחוני, הממלאות תפקיד חשוב בפיתוח טכנולוגיות חדשות, כמו גם של מיזמים חדשים. חלק ניכר מהחברות הקטנות עדיין מתמודדות עם אתגרים כמו גישה מוגבלת להשקעות הון סיכון וזמן ארוך להחזר על השקעה, אך המלחמה יצרה עבורן הזדמנויות חדשות לתרום לצרכי הביטחון של המדינה.

הייטק בצפון ובדרום – עמידות, אתגרים והזדמנויות שיקום:

אזורי הגבול בצפון ובדרום חוו פגיעות ישירות מהמגבלות הביטחוניות והאיום המתמשך, אך חברות טכנולוגיה הממוקמות באזורי אלו הפגינו עמידות מרשימה. כ-150 חברות הייטק, פחות  מ-2% מכלל חברות ההייטק בישראל, פועלות בצפון ובדרום. אך רבות מהן מתמחות בתחומים כמו אגרי-פודטק, תחום המהווה כרבע מהחברות באזורים אלה, בהשוואה ל-5% בלבד מכלל החברות בארץ.

בשנים האחרונות נרשמה עלייה הדרגתית במספר סבבי הגיוס של חברות מאזורי הגבול, אך המלחמה פגעה במגמה זו. עם זאת, אותן חברות ממשיכות לתרום לתעשייה המקומית, גם אם בסבבי גיוס קטנים יחסית.

הדוח מדגיש את חשיבותן של תכניות ממשלתיות לשיקום האזור דרך חיזוק תחומים קיימים, כמו האגרי-פודטק בצפון, אך מזהיר מפני מאמצים ממשלתיים לא מוצלחים להקים מרכזי הייטק גדולים בפריפריה שעלולים להוביל לבזבוז משאבים. יש לשים דגש על יתרונות קיימים ולפתח תשתיות מתוך ראייה מציאותית ולא מתוך חזון שאפתני מדי.

סיכום והמלצות:

הדוח כולל שורה של המלצות שנועדו לחזק את ההייטק הישראלי, להתמודד עם הירידה בהשקעות ולמנוע נזקים ארוכי טווח:

1 . עידוד משקיעים זרים: המלחמה יצרה חששות רבים בקרב משקיעים זרים, אשר פוחדים להיכנס להשקעות חדשות בשוק הישראלי. לכן, חשוב לקדם יוזמות הסברתיות ממוקדות שידגישו את היתרונות של השקעה בהייטק הישראלי דווקא בתקופת משבר, ואת תרומת ההייטק הישראלי בתחומים כמו מדעי החיים, סביבה, וטכנולוגיות חדשניות נוספות. יש לקדם גם יוזמות כלכליות להקטנת סיכוני השקעה ולטפל בהגדרות מיסוי שמעכבות השקעות חוץ.

2. עידוד משקיעים ישראליים: על רקע הירידה בהשקעות זרות, הדוח קורא לממשלה לעודד משקיעים ישראליים, במיוחד גופים מוסדיים, להשקיע יותר בהייטק המקומי. רשות החדשנות כבר החלה ביוזמה זו, אך נדרשים צעדים נוספים כדי להפוך את התכנית לאפקטיבית יותר.

3. תכנית להחזרת מוחות לישראל: בעקבות העלייה בבריחת מוחות, הדוח ממליץ לממשלה להשיק תכנית להעלאת מוחות ישראלים המתגוררים בחו"ל בחזרה למדינה, הן לאקדמיה והן לתעשיה. התכנית צריכה לכלול תמריצים כמו מענקי מחקר, הטבות מס ותמיכה בגישה לתשתיות מתקדמות.

4. סיוע לחברות חדשות בתחומים אסטרטגיים: הדוח ממליץ להעניק סיוע ממוקד לחברות חדשות בתחומים חשובים כמו בינה מלאכותית, סייבר וקלינטק. יש לבחון מחדש את תוכניות התמיכה הממשלתיות ולהפוך אותן ליעילות יותר באותם תחומים שבהם ישראל יכולה להוביל את השוק העולמי.

בסיכום הדוח, מודגשת החשיבות של חזון כלכלי ברור שמבוסס על ניהול אחראי, שימור ערכים דמוקרטיים וליברליים, וצעדים למזעור הבידוד הבינלאומי של ישראל. על הממשלה לנקוט בצעדים מהירים וממוקדים כדי להבטיח שההייטק הישראלי יוכל להמשיך לשגשג ולמלא תפקיד מרכזי בכלכלת המדינה.