מסע רכש הדולרים של בנק ישראל: כך תושפע האינפלציה

להערכתנו, למרות הפיחות הקל שאנו רואים לאחרונה בשקל מול סל המטבעות הכוחות המבניים עדיין תומכים בשקל • סין – על רקע הצגת יעד צמיחה צנוע וההתבטאויות האחרונות של בכירים סיניים, אנו חוששים שסין תהיה המדינה הגדולה הראשונה שתתחיל לרסן את המדיניות המרחיבה. ולהערכתנו, זה יקרה מוקדם משהשוק צופה

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | צילום: נועם ריבקין, פלאש 90

גם בפברואר בנק ישראל רכש סכום משמעותי של 4.9 מיליארד דולר (לאחר 6.8 מיליארד בינואר ו-4.5 בדצמבר), ויתרות המט”ח המשיכו לשבור שיאים כשהגיעו ל-185.1 מיליארד דולר (כ-46 תוצר). בקצב הזה עוד כ 4-3 חודשים הבנק יסיים את המכסה השנתית האדירה של ה-30 מיליארד דולר עליה הצהיר. להערכתנו, באותו הזמן האינפלציה במבט לאחור תיכנס לגבולות יעד האינפלציה, ולגיטימיות השאלה האם להעלות שוב את מכסת הרכישות לא תהיה פשוטה.

בנוסף, פורסם שהעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שבר שיא ב-2020 ועלה ל-20 מיליארד דולר (כ-5.2% מהתוצר), נוסף על כך, גם ה’תיאבון’ של המשקיעים זרים לחברות ישראליות הרקיע עם השקעות ישירות של 24.8 מיליארד דולר ב-2020.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

כך, העודף בחשבון השוטף ביחד עם ההשקעות הריאליות נטו (בניכוי השקעות של ישראלים בחו”ל) עמדו על כ-10 אחוזים מהתוצר (כ-38 מיליארד דולר). במידה והקצב הזה יאט רק במקצת השנה, זה עדיין יהיה גבוה יותר מתקרת הרכישות המוצהרת של בנק ישראל העומדת על 30 מיליארד דולר. לכן, אנחנו חוזרים על הערכתנו שתוכנית רכישות המט”ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן את הכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים (העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו”ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות, ‘כרית הביטחון הדולרית של היתרות’ ועוד…) עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל.

תחזית סינית

הממשלה בסין הציגה יעד צמיחה רשמי “צנוע” של 6 אחוזים, זאת למרות שממוצע תחזיות החזאים בעולם לצמיחה בסין עומד על כ-8.5 אחוזים. להערכתנו, כדי לעמוד ביעד זה ממשלת סין לא זקוקה לתמיכה פיסקאלית ומוניטרית רחבה. כך, כפי שטענו בסקירות הקודמות, סין היא הראשונה שנכנסה למשבר, הראשונה שיוצאת ממנו והיא תהיה המדינה הגדולה הראשונה שתתחיל לרסן את המדיניות המרחיבה. להערכתנו, מוקדם משהשוק צופה. לכך סביר שיהיו השלכות שליליות לגבי השווקים הפיננסים במדינה, ובהמשך גם לגבי מחירי הסחורות בעולם.

Inner article

נקודות מרכזיות

באורץ

  • הנתונים הראשוניים לפברואר מעודדים ומצביעים על התאוששות מהירה יחסית של המשק. סך הרכישות בכרטיסי אשראי עלו, סנטימנט החברות השתפר, מספר העובדים בחל”ת ירד, והכנסות המדינה ממסים המשיכו להפתיע לחיוב.
  • הגירעון בתקציב המדינה נותר גבוה, אך הוא צפוי לרדת בחודשים הקרובים. אנו צופים שהגירעון יעמוד על כ- 8 אחוזים בסוף השנה.
  • שיא כפול ב-2020 תמך בחוזקו של השקל; העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הגיע לשיא של 20 מיליארד דולר, והרכישות של חברות ישראליות ע”י משקיעים זרים עמדו על 25 מיליארד דולר.
  • בנק ישראל ממשיך לרכוש מט”ח בסכומים גבוהים זה החודש השלישי ברציפות, בקצב הזה עוד כ-4 חודשים הבנק יגיע ליעד השנתי של ה-30 מיליארד דולר עליו הצהיר. להערכתנו, באותו הזמן גם האינפלציה במבט לאחור תיכנס לתוך גבולות היעד, ולגיטימיות השאלה האם להעלות שוב את תקרת הרכישות לא תהיה פשוטה.

בעולם

  • בארה”ב – חקיקת תוכנית הסיוע הנוספת מתקדמת ואישורה ייתמוך בהמשך צריכה חזקה של משקי הבית. השיפור בשוק העבודה והתמיכה הממשלתית ממשיכים לדחוף כלפי מעלה את תשואות אג”ח הממשלתיות והאינפלציה.
  • בניגוד לארה”ב, הצריכה הפרטית באירופה החלה ברגל שמאל, ואנו צופים צמיחה שלילית ברבעון הראשון. אך הזינוק במחירי המוצרים (מחירי הסחורות, הנפט ועלויות השילוח) יגרום לעלייה זמנית נוספת באינפלציה בחודשים הקרובים (בכל העולם).
  • הממשל בסין הציג יעד צמיחה רשמי נמוך של 6 אחוזים, שכדי לעמוד בו לא יהיה צורך בתמיכה פיסקאלית משמעותית. סין היא הראשונה שנכנסה למשבר, הראשונה שיוצאת ממנו והיא תהיה המדינה הגדולה הראשונה שתתחיל לרסן את המדיניות המרחיבה. להערכתנו, מוקדם משהשוק צופה.
  • הקיצוץ היזום בהפקת הנפט ע”י ערב-הסעודית, שנמשך גם במרץ, לצד המתיחות הצבאית באזור תרמו לזינוק במחיר הנפט.

.

הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה