מסע רכש הדולרים של בנק ישראל: כך תושפע האינפלציה

נגיד בנק ישראל, אמיר ירון | צילום: נועם ריבקין, פלאש 90

גם בפברואר בנק ישראל רכש סכום משמעותי של 4.9 מיליארד דולר (לאחר 6.8 מיליארד בינואר ו-4.5 בדצמבר), ויתרות המט"ח המשיכו לשבור שיאים כשהגיעו ל-185.1 מיליארד דולר (כ-46 תוצר). בקצב הזה עוד כ 4-3 חודשים הבנק יסיים את המכסה השנתית האדירה של ה-30 מיליארד דולר עליה הצהיר. להערכתנו, באותו הזמן האינפלציה במבט לאחור תיכנס לגבולות יעד האינפלציה, ולגיטימיות השאלה האם להעלות שוב את מכסת הרכישות לא תהיה פשוטה.

בנוסף, פורסם שהעודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים שבר שיא ב-2020 ועלה ל-20 מיליארד דולר (כ-5.2% מהתוצר), נוסף על כך, גם ה'תיאבון' של המשקיעים זרים לחברות ישראליות הרקיע עם השקעות ישירות של 24.8 מיליארד דולר ב-2020.

כך, העודף בחשבון השוטף ביחד עם ההשקעות הריאליות נטו (בניכוי השקעות של ישראלים בחו"ל) עמדו על כ-10 אחוזים מהתוצר (כ-38 מיליארד דולר). במידה והקצב הזה יאט רק במקצת השנה, זה עדיין יהיה גבוה יותר מתקרת הרכישות המוצהרת של בנק ישראל העומדת על 30 מיליארד דולר. לכן, אנחנו חוזרים על הערכתנו שתוכנית רכישות המט"ח של בנק ישראל צפויה אומנם למתן את הכוחות הפועלים לייסוף השקל בטווח הקצר אך בטווח הארוך, הכוחות הבסיסיים (העודף בחשבון השוטף, הנפקות ישראליות בחו"ל, רכישת חברות ישראליות על ידי זרים, השקעות ישירות, 'כרית הביטחון הדולרית של היתרות' ועוד…) עדיין תומכים בהמשך ייסוף השקל.

תחזית סינית

הממשלה בסין הציגה יעד צמיחה רשמי "צנוע" של 6 אחוזים, זאת למרות שממוצע תחזיות החזאים בעולם לצמיחה בסין עומד על כ-8.5 אחוזים. להערכתנו, כדי לעמוד ביעד זה ממשלת סין לא זקוקה לתמיכה פיסקאלית ומוניטרית רחבה. כך, כפי שטענו בסקירות הקודמות, סין היא הראשונה שנכנסה למשבר, הראשונה שיוצאת ממנו והיא תהיה המדינה הגדולה הראשונה שתתחיל לרסן את המדיניות המרחיבה. להערכתנו, מוקדם משהשוק צופה. לכך סביר שיהיו השלכות שליליות לגבי השווקים הפיננסים במדינה, ובהמשך גם לגבי מחירי הסחורות בעולם.