מעבר ניצנה, אנרגיה ירוקה וטיסות: התכנית הכלכלית עם מצרים

נשיא מצרים א סיסי, רה''מ בנט ויורש העצר בן זאיד בפסגת שארם א שייח | צילום: לשכת נשיא מצרים

היום (א') אישרה הממשלה "תוכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים בין מדינת ישראל והרפובליקה הערבית של מצרים". מטרת התוכנית, ביוזמת ראש הממשלה, שר החוץ, שרת הכלכלה והתעשייה, שר האוצר ושרת התחבורה, היא להרחיב את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל למצרים, בהתבסס על שילוב היכולות והיתרונות היחסיים של שתי המדינות.

ממשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי התכנית נועדה להגביר את החשיפה של התעשייה הישראלית לתכניות ולמגמות הפיתוח הכלכלי במצרים ולהנגיש פרויקטים של פיתוח ותשתית לחברות ישראליות, במטרה לשלב יכולות טכנולוגיות, חדשנות ויזמות ישראלית במשק הכלכלי המצרי. במקביל, כך מסבירים במשרד הכלכלה והתעשייה, נועדה התכנית להגביר את חשיפת התוצרים של המשק והתעשייה המצרית למשק הישראלי, על מנת לגוון ולהרחיב את מקורות הייבוא לישראל בענפי הבניה, התוצרת החקלאית, מוצרי מזון וענפי משק נוספים.

התכנית כוללת יעדים מפורטים ומבקשת לסייע להגדלת ההתקשרויות ארוכות הטווח בין חברות, ארגונים וממשלות בשתי המדינות ; להגדיל יצוא ידע, טכנולוגיות אזרחיות ויישום הטמעת שיטות ייצור מתקדמות; ולהגדיל את ההיקף הסחר בין המדינות – בהתאם לחזון שהתווה על ידי שרת הכלכלה והתעשייה – ל-700 מיליון דולר (לא כולל יצוא גז טבעי ותיירות) בתוך 3 שנים.

בין השאר, קובעת התכנית כי לצורך יישומה יוקם צוות משימה בינמשרדי, המשותף ל: משרד רה"מ, משרד החוץ, המל"ל, משרד הכלכלה והתעשייה, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד האנרגיה והמשרד לשת"פ אזורי. בין התוכניות שעל הפרק: תגבור והרחבת ההסכם לאזורי התעשייה המאושרים מדצמבר 2004 (הסכם ה-QIZ); עידוד השקעות הדדיות; חיזוק פרויקטי מחקר ופיתוח משותפים;  חידוש פעילות הוועדה החקלאית המשותפת ; הקמת צוותי עבודה משותפים בתחום האנרגיה ; השקעה משותפת במיזמי אנרגיה מתחדשת וקידום השימוש במימן;

התכנית לקידום ולהרחבת הקשרים הכלכליים מצרים וישראל כוללת גם את הכוונה להביא לחידוש פעילות הועדה הכלכלית המשותפת לשתי המדינות. וועדה זו, שהוקמה במסגרת הסכם הסחר בשנת 1980, נוסדה על מנת לסקור את התקדמות הסכמי הסחר ותנועת הסחורות בין המדינות, לייעץ ולפעול לפתרון בעיות בסחר, לתאם העברת מידע ולבחון סוגיות נוספות כמו נהלים, רישוי, תקינה, השתתפות במכרזים, מכסים, תקנים ותקנות המשפיעים על המסחר. התכנית קובעת כי בראש הועדה המשותפת – מהצד הישראלי – יעמוד נציג משרד הכלכלה והתעשייה.

התכנית כוללת בשורות הנוגעות לכוונת הממשלה להביא לפתיחת קווי תעופה נוספים לשארם אל שייח ויעדים נוספים במצרים, כמו גם הפעלת טיסות לשכנה מדרום משדות תעופה בחיפה ובאילת.

בנוסף, כוללת התכנית החלטה הנוגעת לפיתוח מסוף הסחורות במעבר הגבול היבשתי – "ניצנה". בהתאם לתכנית, יכלול פרויקט הפיתוח הרחבת שערי המעבר, הכשרת אזורי המתנה, הקמת שטחי אחסון והנחת תשתיות נוספות הדרושות לייעול המסוף. בין השאר, תיבחן האפשרות לייצר סביב מעבר ניצנה נמל יבשתי, שיפעל כמרכז אחסון סחורות והעברתן ליעדי קצה; מתקני קבע למיון ואיחוד סחורות; פיתוח נתיבי תחבורה לנמלים ימיים וצירי תחבורה ראשיים ; הקמת אזור תעסוקה המשותף לשתי המדינות; הקמת מרכז מחקר ופיתוח בתחום החקלאות, המים והאנרגיה; הקמת תחנת כוח סולארית בצד המצרי ועוד. בין הסחורות שעתידות לקבל תעדוף ביבוא ממצרים: תוצרת חקלאית ומוצרי מזון אחרים, דגים, מלט, אגרגטים, קלינקר, חול, חומ"ס, גזים תעשיתיים, כימקלים, דשנים וכן חומרי גלם לתעשייתה המזון.

ממינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה נמסר כי היקף הסחר השנתי בין ישראל ומצרים (לא כולל תיירות וייצוא גז טבעי) עמד ב-2021 על כ-330 מיליון דולרים, המשקפים גידול משמעותי של כ-60% בהשוואה לשנת 2020. יצוא הסחורות הישראלי למצרים הסתכם ב-2021 בכ-120 מיליון דולרים, בעוד שסך כל היבוא ממצרים הסתכם ב-2010 מיליום דולרים. כ-78% מהיצוא הישראלי הינו בתחום הטקסטיל, כשהיתרה מתחלקת בין כימיקלים (11%), גומי ופלסטיק (8%) ועוד. ישראל מייבאת ממצרים תוצרת חקלאית ומוצרי מזון (27%), כימיקלים (32%) מכונות ומיכון חשמלי (17%), גומי ופלסטיק (5%) ומינרלים ודלקים (2%).

שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל') אורנה ברביבאי: "במרץ האחרון ביקרתי במצרים, נפגשתי עם שרת התכנון והפיתוח הכלכלי ועם שרת המסחר והתעשייה המצריות והתרשמתי מנכונות המצרים להשקיע בחיזוק קשרי הסחר עם ישראל. התוכנית הממשלתית שהוגשה לאישור הממשלה היא תולדה של ביקור זה, כמו גם סדרת סיורי שטח ותהליכי עבודה במסגרת המאמצים שמוביל משרד הכלכלה והתעשייה למיצוי הפוטנציאל הכלכלי ביחסי המסחר עם מצרים. נפעל לשדרוג מסוף "ניצנה" שיקדם את קשרי הסחר עם מצרים, וייצר תעסוקה איכותית בדרום, לצד מעורבות חברות ישראליות בשוק המצרי והורדת יוקר המחייה באמצעות יבוא מזון ומלט"