מעדיפים את הרבנים: אלה נתוני אמון הציבור החרדי בשלטון

מסקר זכויות אזרחיות שבחן מידת אמון הציבור החרדי בגופי השלטון עולה כי 59% מהציבור החרדי יעדיפו לפנות לרבנים כדי לטפל בבעיות בטיחות, במקום לגופים ממשלתיים מקצועיים | בנוסף, מידת האמון הכללי של הציבור החרדי ברשויות המקומיות נמוכה משמעותית לעומת הציבור החילוני | האמון הגבוה ביותר בגופים ברשות המקומית היה לחרדים תושבי אשדוד, והנמוך ביותר היה לתושבי בית שמש

שוטרים מפזרים קהל במהלך סגר בבני ברק | צילום: יוסי זמיר, פלאש 90

בשבועות האחרונים יצאה לדרכה הוועדה המיוחדת שמונתה על ידי קברניטי המדינה, לבדוק ולחקור את הכשלים שהובילו לאסון הנורא בליל ל"ג בעומר תשפ"א. במקום התפתחה התגודדות תוך שהיה מי שקרא לעברם "לא להתערב" לציבור החרדי, אירוע זה שב והציף את שאלת מידת האמון אותו מעניקים בני המגזר לרשויות השונות.

סקר אינטרנטי שערכה 'עמותת נתיבות המשפט' באמצעות חברת 'אסקריא', חברת מחקר למגזר החרדי, בקרב 408 משיבים המהווים מדגם מייצג של כל זרמי המגזר החרדי  ליטאים, ספרדים וחסידים מצא כי 73% מקרב אלו שנתקלו בהתנהלות לא תקינה של גוף ציבורי לא שמים מבטחם במוסדות השלטון.

250/200 סייד בר + קובייה

מעל מחצית מהציבור החרדי (53%), דיווחו שנתקלו בהתנהלות לקויה בגופי ציבור. 55-57% בזרם הליטאי והחסידי ו-40% מהזרם הספרדי. ולמרות זאת, רובם (62%) דיווחו שלא פנו לאף גורם לא מתוך הקהילה ולא מחוצה לה על מנת להתלונן על התנהלות זו.

הציבור החרדי לא נחשף לגופים האמונים על תלונות הציבור, לא מודע אליהם כלל ולכן לא יפנה אליהם במקרה של התנהלות לא תקינה של גוף ציבורי. רק מעט מעל מחצית מהמשיבים (57%) מכירים את המוקד העירוני ככתובת לפניה במקרה של התנהלות לא תקינה של גוף ציבורי ומידת ההיכרות יורדת בין כל הגופים של תלונת הציבור (הרשות להגנת הצרכן 49%, משרדי ממשלה 40%, נציבות תלונות הציבור 34%, מבקר המדינה 34%, ממונה פניות ציבור בעיר 31%,  ועדות הכנסת 17%) ועד לממונה מחוזי במשרד הפנים שאת פעילותו כמעט ולא מכירים בציבור החרדי (6% בלבד).

לכן גם אם הם מכירים את הזכות לקבל פיצויי נזקין בשל פגיעה ברכוש או פגיעה אישית במרחב הציבורי או באירוע, או במידה וילד נפגע במוסד חינוכי (עד 67% מהמשיבים מכירים זכויות אלה) הם כלל לא יודעים לאן לפנות כדי לממש זכויות אלו – רק עד 30% מהמשיבים ידעו להיכן לפנות לבקשת פיצויים.

Inner article

גם נוכח ליקויי בטיחות משמעותיים, יעדיפו רוב אלו שיפעלו לנוכח ליקויים אלו, המהווים רוב מייצג של המגזר לפנות לסיוע בתוך הקהילה החרדית, כלומר למנהלי האירוע, רבנים או שאר המשתתפים באירוע (59%) במקום לרשויות המקומיות או למשטרה (39% מהמשיבים בלבד). 43% מהליטאים יפנו למנהלי האירוע וכשליש מהחסידים יעדיפו לפנות לרבנים.

חוסר האמון בגופים האמונים על אכיפת נהלי הבטיחות בולט במיוחד בקרב החסידים – רק 21% יפנו למשטרה ו-10% לסיוע של הרשות המקומית, לעומת הזרם הליטאי שבו יפנו 31% מהציבור למשטרה ו-25% לרשות המקומית לתיקון ליקויי בטיחות. עם זאת, כשמדובר בתיקוני מפגע סביבתי בעיר. רוב הציבור החרדי (85%) יפנה למוקד העירוני לבקש סיוע בטיפול במפגע.

בנוסף, מידת האמון הכללי של הציבור החרדי ברשויות המקומיות נמוכה משמעותית לעומת הציבור החילוני. בסקר עלה כי מידת האמון ברשות המקומית, בגופים כמו המוקד העירוני, ראש העיר, חברי המועצה, ממונה תלונות הציבור ומבקר העירייה עמדה על 4.5 מתוך 10 לעומת 5.6 של הציבור החילוני לפי דוח ביצועי השלטון המקומי בישראל 2011. האמון הגבוה ביותר בגופים ברשות המקומית היה לחרדים תושבי אשדוד (5.5 מתוך 10) והנמוך ביותר היה לתושבי בית שמש (3.8 מתוך 10).

דודי דרור מנכ"ל אסקריא חברת היעוץ למגזר החרדי אמר עם פרסום הנתונים: "חוסר האמון של הציבור החרדי בגופי הממשלה ידוע, אבל הדבר מפתיע יותר כשמדובר בתיקון משמעותי של מפגע בטיחותי שעלול לגבות נזק בגוף ואף לגבות חיי אדם. מסתבר כי מידת האמון של הציבור החרדי בגופים הממשלתיים נמוכה, כך שבמקרים רבים יעדיפו לפנות לרבנים או לגורמים אחרים מתוך המגזר ולא לגופים הרשמיים האמונים של אכיפת הבטיחות במרחב הציבורי".

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה