מעל 780 אלף ש”ח: זה סכום הקנסות למעבירי כספים במכס

רשות המסים מפרסמת את החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי למחצית הראשונה של שנת 2019 קובץ החלטות הוועדה מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על סך 780,540 ₪ • 61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי • 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב”ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין • ב-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי • כ-1/3 מהמפרים אינם תושבי ישראל

מזוודות נוסעים לפני בידוק המכס | צילום: פלאש 90

870/135 ליינר ארטקל

הפרות חוזרות – מקרה נוסף הוא של ניר ילוז, אזרח דנמרק, שנכנס לישראל כשברשותו 25,050 דולר ארה”ב, 55 אירו, 230 פאונד ו-22,000 קרונה דנית. ילוז וטען כי מקור הכספים מעבודתו כמוכרן שקדים קלויים בתקופת חג המולד בדנמרק, ויעדם הוא רכישת קרוואן בישראל. הוועדה קיבלה את טענותיו למקור ויעד הכספים והטילה עליו עיצום בגובה 5,000 ₪. לאחר כחודשיים, המפר נכנס בשנית לישראל ועבר במסלול הירוק בנתב”ג מבלי שדיווח על 20,000 דולר ארה”ב, 17,200 קרונות דניות ו-50 אירו שהיו ברשותו מעבודתו בדנמרק, לצורך רכישת קרוואן. מאחר שמדובר בעבירה חוזרת, פחות מחודשיים לאחר העבירה הקודמת, החליטה הוועדה להטיל עליו עיצום כספי בסך 20,000 ₪.

חיסכון או פעילות עסקית? ארול נחמן נכנס לישראל דרך נתב”ג, מצויד במזומנים בשווי של כ-300,000 ₪, אשר לטענתו מדובר בכספים שחסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדברי נחמן, נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100,000 דולר ארה”ב. לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. למרות זאת, בא כוחו של המפר סתר את טענתו, וטען כי מדובר בעסקה שבוצעה מטעם החברה בה המפר מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של המפר, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104,000 ₪.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה