מעמיקים את השסע: הפרקליטות תציין את השיוך "חרדי" על נאשמים

משרד המשפטים | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

כך ניתן להשחיר את החרדים בקלות: פרקליטות המדינה החלה לאחרונה במהלך של איסוף נתונים הנוגעים למאפיינים מגזריים ואישיים נוספים בתיקים ביחס לחשודים, נאשמים ונפגעי עבירה, בהמשך להמלצות צוות ייעודי שהוסמך לבחינת הנושא ע"י פרקליט המדינה. על פי המלצות הצוות, המידע אשר מתקבל במערכת כולל נתונים בדבר מגדר (מין הגורם) וכן השתייכות למגזרים שונים, דוגמת יהודי או ערבי, לרבות תתי-מגזר ספציפיים, כגון אוכלוסייה חרדית, בני העדה האתיופית, נוצרים, דרוזים ועוד אשר חלקם יוזנו כבר כעת ומקצתם יישומו בהמשך הדרך. בפרקליטות הדגישו, כי הנתונים ייאספו אך ורק לצרכים רוחביים של חקר סטטיסטי ולא יהיו גלויים לפרקליטים המטפלים בתיקים. 

המהלך יוצא כעת אל הפועל לאחר שפרקליט המדינה, עמית איסמן, אימץ את המלצותיו של צוות משותף לפרקליטות ולחטיבת תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד המשפטים, שהוקם לבחינת מדיניות הפרקליטות בנושא פילוח נתונים מגזריים, ובכלל זאת, היתרונות והחסרונות הכרוכים בפילוח התיקים. עד היום נמנעה הפרקליטות מפילוח נתונים אלה, מתוך תפיסה הרווחת הנובעת מעקרון השוויון, ולפיה ניהול התיקים נעשה תוך "עיוורון צבעים" מוחלט. עם זאת, בשנים האחרונות גברו הקולות בדבר הצורך והערך שבאיסוף ופילוח מידע מגזרי ביחס לתיקי הפרקליטות, לשם הגברת השקיפות ובשל התועלת החברתית והארגונית שתצמח מאיסוף הנתונים.

הצוות קיים עבודת מטה מעמיקה וערך הליך שיתוף ציבור בו שמע, בין היתר, התייחסויות מהציבור הרחב, מבעלי עניין ומגורמים ממשלתיים רלוונטיים לסוגיה, במקביל לביצוע מחקר בינלאומי משווה ואף חיבר דו"ח מפורט בנושא. בהמשך להמלצותיו, הוקם צוות ייעודי לטובת יישום ההמלצות, בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו, אשר החל כאמור באיסוף ופילוח הנתונים.

עם זאת, נציין כי מעיון בדו"ח הצוות עולה כי לא הוצעה ולא נידונה כלל חלוקה של תת-מגזר 'דתי', או אפילו 'חילוני', למשל. עוד נטען בידי הפרקליטות כי "באופן זה, ניתן יהיה לתת מענה ולהתמודד עם אתגרים שונים המאפיינים קבוצות ייחודיות בחברה הישראלית. כך למשל, יתבצע פילוח ייעודי עבור בני העדה האתיופית, בשל טענות שעלו בהליך שיתוף הציבור בדבר שיטור או אכיפת יתר כלפיהם ולצורך בחינת הנושא. כמו כן, יתווסף פילוח ייעודי לאוכלוסייה החרדית, בהתבסס על טענות בדבר הצורך שעלה מנציגי החברה החרדית לקבלת נתונים לצורך קידום והעלאת מודעות לתופעות חברתיות קיימות". בחינה של הדו"ח מגלה כי הבקשות מ'נציגי החברה החרדית' מסתכמים במפקח אחד (!) של משרד החינוך שביקש או המליץ על כך, כדי לדעת לאלו פעילויות ובאלו נושאים ניתן לתעל תקציבים, תוך היעזרות בזיהוי המגמות.

בשלב ראשון, המידע יפולח בעזרת קבלת הנתונים ממאגרי המידע הממשלתיים, בהם משרד הפנים ורשות האוכלוסין. הנושא ימשיך להיבחן לאורך זמן על בסיס הניסיון שיצטבר, ובהתאם לצרכים שיתעוררו במהלך הדרך.

בשלב זה מתקבלים נתונים ביחס לתיקים חדשים שנפתחו בפרקליטות, ובשלב הבא ייחל הליך השלמה של הנתונים גם באופן רטרואקטיבי משנת 2014. לפי ההודעה, "הנתונים שייאספו יפורסמו לציבור באופן יזום". בהחלט, אך חשוב לזכור כי יש בכך משום הגדלת השסע בעם.

פרקליט המדינה, עמית איסמן: "פילוח נתונים מגזרי בפרקליטות הינו עניין רגיש ומורכב, אך טומן בחובו פוטנציאל רב לניהול מבוסס נתונים וזיהוי מגמות ותופעות שונות. זהו שינוי תפיסה קיימת ביחס לאופן עבודת הפרקליטות, אך אני סבור כי אימוץ ההמלצות ויישומן, פרי תהליך גיבוש מדיניות סדור, המפורסם לציבור ולאחר ששמענו את עמדות הציבור, צפוי להביא למימוש מטרות העל של התהליך: הגברת השקיפות וקידום ניהול מיטבי, חכם ומבוסס נתונים של עבודת הפרקליטות, וכן הגברת אמון הציבור בפרקליטות ובמערכת אכיפת החוק".