מענקי הקורונה: כמה מהעררים של בעלי העסקים התקבלו?

דו”ח הפעילות לשנת 2021 של בית הדין לענייני קורונה (השתתפות בהוצאות קבועות ומענקי פגיעה ממושכת לעסקים) מגלה, כי ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר | משך זמן הטיפול הממוצע בתיק: 71 ימים | מתי נדחו טענות רשות המסים ומתי זו קיבלה סמכות לחרוג מהנוסחה הקבועה בחוק? | הצצה לדוגמאות מרתקות מהדו”ח

משרד המשפטים | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

דו”ח הפעילות השנתי של בית הדין לענייני קורונה (השתתפות בהוצאות קבועות ומענקי פגיעה ממושכת לעסקים) פורסם אתמול (א) לציבור הרחב. הדו”ח מציג נתונים אודות פעילות בית הדין והחלטות שהתקבלו בעררים שהגישו בעלי עסקים על החלטות רשות המסים בבקשתם למענקים, מאז תחילת פעילותו בחודש ינואר 2021.

 בית הדין הוקם מכוח חוק התכנית לסיוע כלכלי לעסקים בתקופת הקורונה, והוא משמש כערכאת ערר על החלטות רשות המסים בעניין מתן מענקים לעסקים שמחזור הכנסתם נפגע כתוצאה מהשלכות נגיף הקורונה על המשק. בית הדין הוקם כערכאה דיגיטלית פורצת דרך, במסגרתו השירות לאזרחים ניתן באופן מקוון ‘מקצה לקצה’, כשהגשת הערר אינה כרוכה בתשלום אגרה ומתבצעת באופן פשוט ונגיש באמצעות אתר מקוון ייעודי.

תיקי ועדות הערר עסקו, בין היתר, בסוגיות הבאות: קשר סיבתי בין ירידת המחזורים לבין התפשטות נגיף הקורונה; סמכות רשות המסים לסטות מהנוסחה הקבועה בחוק; סוגיית הגדרת עוסק הזכאי למענק; סוגיית הגדרת ויתור על דמי שכירות כפגיעה בהכנסות המזכה במענק ועוד.

כך למשל, בערר 1119-21 52 חולון סנטר השקעות בע”מ נ’ רשות המסים נדחתה טענת רשות המסים כי ירידה במחזורים של משכיר נכס אינה נחשבת כפגיעה במחזור המזכה במענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות. בעקבות ההחלטה והחלטות נוספות בעררים מאוחרים שהכירו בוויתור על דמי שכירות כירידת מחזורים לצורך חישוב המענק, שינתה רשות המסים מדיניותה בנושא.

גם בערר 1071-21 ק. סלאמה בע”מ נ’ רשות המסים נדחתה עמדת רשות המסים כי כל פרויקט הנמשך מעל שנה יש בו כדי להחריג בהכרח את בעל העסק מהגדרת עוסק בחוק הסיוע ומזכאות למענק. נקבע כי יש לבחון מאפייניו של העוסק ולבדוק האם אכן מתבצעת עבודה ממושכת העשויה מקשה אחת.

ואילו בערר 1459-21 אר – תור בע”מ נ’ רשות המסים נקבע שלרשות המסים נתונה סמכות לחרוג מהנוסחה הקבועה בחוק הסיוע ולקבוע את גובה המענק על פי גובה ההוצאות הקבועות בפועל של העסק, אך כי סמכות זו נועדה למקרים חריגים. על הרשות לנמק החלטתה ולתת למבקש המענק הזדמנות להשמיע טענותיו הן לגבי עצם ההחלטה לבחון את ההוצאות הקבועות בפועל, והן לגבי גובה ההוצאות הקבועות.

עוד דווח כי בערר 1026-21 נתי זיו – סטודיו זיו בע”מ נ’ רשות המסים נקבע כי בעסק שמחזור הכנסותיו תנודתי מטבעו קיימת חוסר ודאות טבועה בבחינת ירידת המחזורים כיוון שלא ניתן לומר שירידת המחזורים בין תקופת הבסיס לתקופת המענק  נובעת כולה ממשבר הקורונה. במצב זה יש מקום לערוך חישוב חלופי לתקופת הבסיס וזאת כדי להביא לחישוב מענק שיגשים את כוונת המחוקק לתת פיצוי בגין השפעת משבר הקורונה, ולא עקב עצם קיומו של פער בין תקופת הבסיס לתקופת המענק.

 מפעילות בית הדין בשנת 2021:

–        1358 תיקים נפתחו בבית הדין

–        1315 פניות התקבלו במוקד הטלפוני (זמן המתנה ממוצע: 37 שניות)

–        ב-55% מתיקי הערר התקבל סעד לטובת העורר

–        משך זמן הטיפול הממוצע בתיק: 71 ימים

עילות סגירת התיקים:

–         פשרה – 41%

–         הסתיימו בהחלטה מנומקת – 32% (מתוכן ערר נדחה 18%, ערר התקבל 5% והוחזר לרשות המסים 9%)

–         ערר נמחק – 27%

מחזור עסקאות של עוררים:

–         מעל 10 מיליון ₪ – 28%

–         1.5 עד 10 מיליון ₪ – 47%

–         300 אלף עד 1.5 מיליון ₪ – 19%

–         עד 300 אלף ₪ – 6%

חלוקת התיקים לפי מאפיין מגיש הערר:

–         רואה חשבון או יועץ מס – 46.2%

–         ללא ייצוג – 32.6%

–         עורך דין – 21.2

בית הדין מורכב מ-28 עובדים, בהם 7 דיינים לרבות ראשת בית הדין וסגנה, וכן 16 נציגי ציבור במינוי שר האוצר, המשמשים כחבר במותב של הדיינים

התפלגות מגדרית – 75% מכלל העובדים בבית הדין הן נשים (57% בין דייני בית הדין) ו-15% השתייכו לאוכלוסיות של ייצוג הולם (3% מקרב בני העדה האתיופית, כ-7% בני החברה הערבית וכ-3% מהמגזר החרדי)

Inner article

 

מנכ”ל משרד המשפטים, עו”ד ערן דוידי: “בית הדין הוא הערכאה הדיגיטאלית הראשונה שהוקמה במשרד המשפטים וככזה מהווה מודל ליתר הערכאות הדיגיטליות אשר עתידות לקום במשרד המשפטים. צוות בית הדין, עמד בהצלחה במשימת הקמת בית דין מקוון, שירותי ונגיש בתוך פרק זמן קצר ביותר ובכך, סייע להגשים את תכלית החוק ולאפשר לציבור העוסקים למצות זכויותיהם על פי הדין במהירות וביעילות. אין לי ספק כי עבודתם המאומצת תרמה לעסקים רבים וסייעה בשמירה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעת משבר הקורונה. אין לי ספק כי עבודתו המאומצת של צוות בית הדין תרמה לעסקים רבים וסייעה בשמירה על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל בעת משבר הקורונה”.

ראשת בית הדין, עו”ד תמר שטיינר: “בית הדין פועל בשקיפות מלאה כאשר כל החלטות בית הדין מועלות לאתר זמין וידידותי לציבור, על מנת להנגיש את המידע לציבור בעלי העסקים והמייצגים, כדי שיוכלו למצות את זכויותיהם בכל דרך שיבחרו לעשות כן וכן להגברת וחיזוק אמון הציבור. מאחורי כל תיק ותיק עומד עסק, עם עובדים ועובדות בשר ודם, המפרנסים ומפרנסות משפחות במדינת ישראל. שימור יכולת הישרדות העסקים הקטנים והבינוניים היא אשר עמדה לנגד הממשלה בבואה ליתן את המענקים, והיא אשר עומדת בבסיס תכלית החקיקה, והביקורת השיפוטית אשר ניתנת בצדה”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה