בניגוד לירידות בשכר הממוצע שנצפו במשברי עבר: עליות בשכר דווקא בתקופת הקורונה | אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר ניתח את עליות השכר הממוצע במשק וגילה כי במהלך השנתיים האחרונות נרשמה עלייה ריאלית של 2.3% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 0.2% בין השנים 2011 ו-2019 | אלו ענפים רשמו את העליות החדות ביותר, ומי רשמו צמיחה אפסית?
לאה אפרתי 27.03.2022
השכר הממוצע במשק | צילום אילוסטרציה: Vintage Tone, שאטרסטוק לאורך משבר הקורונה חלה ירידה משמעותית יותר בתעסוקתם של המשתכרים ברמות השכר הנמוכות בהשוואה למשתכרים ברמות שכר גבוהות יחסית, כך ששינוי תמהיל המועסקים לאורך המשבר הוביל לעליות בשכר הממוצע במשק.
במחקר שמציג אגף הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, מוצג אומדן לשכר הממוצע במשק בניכוי השפעת שינוי תמהיל המועסקים, ולפיו החל מהרבעון השני של 2021 השכר הממוצע במשק אינו מושפע מהשינויים בתמהיל עקב התאוששות בשיעור התעסוקה של עובדים מעשירוני ההכנסה הנמוכים.
במהלך השנתיים האחרונות (2021-2020) השכר הממוצע עלה ריאלית ב-2.3% בקצב שנתי, בהשוואה לעלייה ריאלית שנתית ממוצעת של 0.2% בין השנים 2011 ו-2019.
עליית השכר במשבר הקורונה הינה בניגוד לירידות בשכר הממוצע שנצפו במשברי עבר. לפי אגף הכלכלנית הראשית, ההסברים אפשריים לשוני זה: 1. הביקוש העולמי לשירותי ענף ההייטק התחזק בתקופת המשבר, 2. מדיניות תשלומי ההעברה הממשלתית למשקי הבית חיזקה את הביקוש הפרטי, 3. הצורך לבצע גיוסים מהירים ונרחבים של עובדים בסיום סגרים, 4. ירידה זמנית בהיצע העובדים על רקע מדיניות הממשלה להתמודדות עם התפשטות הנגיף והחשש של עובדים להידבק.
השכר הממוצע עלה מתחילת שנת 2020 עד סוף שנת 2021 ברוב ענפי המשק כאשר הענפים בהם נרשמה עלייה חדה יחסית בשכר הממוצע מתאפיינים בהון אנושי וברמות פריון גבוהים – ענפי ההייטק והפיננסים. מנגד, היו ענפים בהם נרשמה צמיחה אפסית בשכר הממוצע – דוגמת ענף ההארחה וההסעדה; וענפים בהם נרשמה ירידה בשכר הממוצע – דוגמת ענף האומנות, הבידור והפנאי.
