משרד הבריאות: על הממשלה להתערב בדחיפות במשבר התזרימי

האגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, פרסם את הדו"ח המסכם את פעילות קופות החולים לשנת 2022 | התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגירעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעות על צורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות

משרד הבריאות | צילום נתי שוחט, פלאש 90

האגף לפיקוח על קופות חולים ושירותי בריאות נוספים במשרד הבריאות, מפרסם היום (ראשון) את הדו"ח המסכם את פעילות קופות החולים לשנת 2022. הנתונים מבוססים על הדוחות הכספיים המבוקרים של הקופות לשנים 2021 ו-2022 על הדיווחים השוטפים שלהן ועל דיווחי רואי החשבון המלווים אותן מטעם משרד הבריאות, להלן עיקרי הדו"ח.

  • בשנת 2022 חל גידול משמעותי בגרעון המצרפי (כולל כספי תמיכה) של קופות החולים: מעודף של כ- 82 מיליוני ש"ח בשנת 2021 לגרעון משמעותי של כ- 1,536 מיליוני ש"ח בשנת 2022, לאחר התמיכות.
  • הסיבה העיקרית לגידול בגרעון היא הירידה בהכנסות מתמיכות בגין פעילות הקורונה והפסקת חלק גדול מתמיכות ההתמודדות עם הקורונה. ללא תמיכות בגין פעילות הקורונה, הגרעון המצרפי של קופות החולים מסתכם לכ-3.2 מיליארד ש"ח לעומת גרעון ללא תמיכות קורונה של כ-3.1 מיליארד ש"ח בשנת 2021.
  • על פי נתוני הרבעון הראשון של שנת 2023, הגרעון של קופות החולים עתיד להחריף וצפוי להוביל לבעיה תזרימית של הקופות ברבעון הרביעי של שנה זו: היקף הגרעון השנתי צפוי בשנת 2023 לעמוד על כ-3 מיליארד ש"ח שהוא כמעט כפול מהגרעון המצרפי בשנת 2022, וגרעון של כ-5 מיליארד ש"ח ללא תמיכות הייצוב הקיימות, העומדות על כ-2 מיליארד ש"ח.
  • סך היקף התמיכות בקופות החולים הסתכם לסך של כ-6.3 מיליארדי ש"ח, המהווים שיעור גבוה ביותר של כ-10.3% מעלות סל הבריאות. מתוך סכום זה כ-1.7 מיליארד ש"ח הם תמיכות בגין הוצאות הקורונה. שיעור תמיכות כה גבוה, מהווה הלכה למעשה תקצוב, אשר עצם הגעתו במקרים רבים בסוף השנה ומלווה באי ודאות לגבי גובה התמיכות פוגע בשירות למטופלים, כשל הפגיעה ביכולת הקופות לתכנן את פעילותן השוטפת ולקבוע תכניות לטווח ארוך.
  • התוצאות הפיננסיות של שנת 2022, בשילוב עם הצפי לגרעון גדול עוד יותר בשנת 2023, מצביעות על צורך במעורבות ממשלתית ישירה עוד השנה בטרם יפרוץ משבר תזרימי במערכת הבריאות, צורך עליו דובר במהלך השנה האחרונה והיה ברור שידרוש אסדרה תקציבית ורגולטורית שורשית.

 

  • בהתאם להיקף הגרעון החזוי, הרי שברור שמעבר לתקצוב הנוסף שיידרש, יחויבו קופות החולים גם בביצוע התייעלות פנימית, אם כי צעדי התייעלות אלה צריכים להתבצע מבלי שתהיה פגיעה בהיקף ובאיכות השירותים הניתנים למבוטחים כדי לצמצם גרעון זה. כן ברור כי לאחר השלמת ההתמודדות עם הגרעון, וכאשר יוקצה מראש דרך הסל התקציב הנדרש לקופות לתפקוד מתאים, יידרשו הן לעמוד באופן מלא בתקציבן ללא חריגה ויופעלו צעדי משילות מתאימים שיוודאו זאת, לרבות: מנגנוני עיצומים על אי עמידה בתקציב ובהנחיות, מנגנוני דיווח וממשל תאגידי וכלי אכיפה ומשילות מנהליים נוספים.
  • חלק מההתייעלות האפשרית היא בתחום הוצאות השכר בגין רופאים עצמאיים בשנת 2022 שעלו בשיעור של כ-7% לעומת שנת 2021. שיעור גידול זה ייתכן ויחייב התערבות וקביעת הסדרה וכללים בנושא במגוון כלים העומדים לרשות הממשלה, לרבות צעדים בסמכות הממונה על השכר ובחינת שימוש בסעיף 30 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
  • החלטות ממשלה שהתקבלו בשנים האחרונות בדבר עדכון מדדי יוקר הבריאות והגידול הדמוגרפי הגדילו את בסיס עלות הסל ועדכנו אותו מעתה ואילך, אולם ככל שאותן החלטות מתודולוגיות היו מתקבלות בתחילת העשור הקודם הרי שבסיס עלות הסל היה גדל בסכום נוסף של כ-3.4 מיליארד ש"ח, שהיה מייתר את הצורך בכספי תמיכות, בהתמודדות עם הגרעון הקיים ואף מאפשר את הרחבת השירותים. עם זאת – בשל קצב הזדקנות האוכלוסייה המואץ, עדכונים אלה עדיין אינם משקפים באופן מלא את העלייה הצפויה בשנים הקרובות בצריכת שירותי הבריאות והגידול בתחלואה ובהוצאות שונות. עדכון המקדם הדמוגרפי מראש יאפשר התאמת שירותי הבריאות להזדקנות האוכלוסיה והתחלואה העולה מבלי להכניס את הקופות לסחרור גרעון בלתי נשלט.
  • הוצאות קופות החולים עבור תרופות וציוד רפואי ירדו בשיעור של 3.2%, בעיקר לאור ירידת מחירי התרופות.
  • הכנסות מהשתתפויות עצמיות מתרופות עלו בשיעור של כ-4.3% והשתתפויות עצמיות ממבוטחים עבור שירותים עלו בכ-3.5% בשנת 2022 לעומת 2021.
  • שיעור ההכנסות ממבוטחים במסגרת הסל (השתתפויות עצמיות) עמד בשנת 2022 על 5.84% מעלות הסל, בדומה לשיעור בשנת 2021 וזאת לעומת שיעור נורמטיבי של 6.45% הקבוע בחוק. זוהי המשך מגמת ירידה משיא של 7.18% בשנת 2013.
  • כללית מימנה מתוך מקורות הסל כ-3 מיליארד ש"ח עבור בתי החולים שבבעלותה ומכבי מימנה סך של 110 מיליוני ש"ח עבור ביה"ח אסותא אשדוד במקביל לרווח סולו של 80 מיליוני ש"ח בפעילות אסותא מרכזים רפואיים.

שירותי בריאות כללית סיימה את שנת 2022 בגרעון של כ-1,045 מיליוני ש"ח לעומת עודף כ-6 מיליוני ש"ח בשנת 2021. סכום זה כולל את גרעון מגזר בתי החולים (14 בתי חולים בהם כלליים, פסיכיאטריים, שיקומי, חולים ממושכים וילדים) של הקופה שהסתכם בשנת 2022 לכ-3 מיליארד ש"ח לעומת גרעון של כ-2.7 מיליארד ש"ח בשנת 2021.

מכבי שירותי בריאות הציגה עודף שהסתכם לסך של כ-39 מיליוני ש"ח הכולל הכנסה בסכום משמעותי בגין תמיכות משנים קודמות.

קופת חולים מאוחדת סיימה את שנת 2022 עם גרעון בסך של כ-414 מיליוני ש"ח, לעומת עודף של כ-66 מיליוני ש"ח בשנת 2021.

הון עצמי – כללית ומכבי מציגות הון עצמי חיובי. מאוחדת ולאומית מציגות הון עצמי שלילי (גירעון בנכסים נטו). במאוחדת הגירעון בנכסים נטו עומד בתום התקופה על כ-1,064 מיליוני ש"ח ובלאומית הגירעון בנכסים נטו בסך של כ-1,145 מיליוני ש"ח.

לאומית שירותי בריאות הציגה גרעון בסך של כ-116 מיליוני ש"ח, לעומת עודף כ-4 מיליוני ש"ח בשנת 2021.

כתיבת תגובה