משרד הכלכלה דואג לקופה הציבורית, ושוכח את הצרכנים

בעקבות התערבותה של שרת הכלכלה והתעשייה, תישאר חובת רכש הגומלין גם בפרויקט המטרו • אך במקביל, חתמה השרה בפזיזות על תקנה שתאפשר קביעת מחירי מינימום על פי ההגבלים העסקיים, כשעד כה חברות שעברו על תקנה זו נחשפו מיידית לחקירה ואף למשפט פלילי ועונשי מאסר

מחיר המינימום יגולגל אל הצרכנים. מדף מוצרי חלב. אילוסטרציה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

מצד אחד שרת הכלכלה ערנית ומצד שני היא זקוקה, כך נראה, לניעור רציני. נתחיל בחדשות הטובות.

במסגרת הדיונים על התקציב וחוק ההסדרים, הוצע כי במסגרת ‘חוק המטרו’ שבחוק ההסדרים, לא תתחייב חובת ביצוע של רכש גומלין. שרת הכלכלה והתעשייה, האלופה (במיל’) אורנה ברביבאי התערבה וגרמה לכך שלחוק לא יוכנס הסעיף המבטל את שיתוף הפעולה התעשייתי בהקמת הרכבת התחתית במטרופולין דן.

250/200 סייד בר + קובייה

פרויקט המטרו הינו מיזם התשתיות הגדול בישראל. מדובר בבניית תשתיות הרכבת התחתית של מטרופולין דן באורך של כ-150 ק”מ, אשר אמורה להיבנות מתחת ל-24 רשויות מקומיות במטרופולין, בעלות מוערכת של כ-150 מיליארד ₪. על מנת לקדם את פרויקט הענק, נכנס חוק המטרו לחוק ההסדרים. במסגרת החוק, שיתוף הפעולה התעשייתי בפרויקט היה בסכנת ביטול. נוכח התעקשות הרשפ”ת במשרד הכלכלה והתעשייה, הוחלט להשאיר את החוק בעינו.

שיתוף פעולה תעשייתי הינו כלי חשוב לתעשייה הישראלית, לפיו ספק חוץ אשר יזכה במכרז, יהיה מחויב בשיתוף פעולה תעשייתי עם מפעלים וחברות ישראליות. רכש גומלין הוא בעל משמעות קריטית לתעשייה ולעסקים המקומיים. מדובר בהשקעה איכותית, המצמיחה תשתיות מקומיות, מקדמת את הכלכלה המקומית, מכניסה ידע חדש, מפתחת את התעשייה, מייצרת הזדמנויות עסקיות ומייצרת מקומות עבודה נוספים. מדובר במהלך שבטווח המיידי וגם הארוך יביא לצמיחה בתוצר ולתוספת הכשרה ומשרות מגוונות.

מנתוני הרשות לפיתוח תעשייתי במשרד הכלכלה והתעשייה עולה כי בשנת 2020 נהנו 961 חברות ישראליות מכספי רכש גומלין, מתוכן, 356 מהחברות הישראליות נהנו לראשונה משיתופי פעולה עם ספקי חוץ המחויבים ברכש גומלין. 243 חברות קטנות ובינוניות מכרו לספקים חיצוניים בסך כולל של כ-954 מיליון דולר. 81 מפעלים המצויים בפריפריה נהנו מרכש גומלין בסך כולל של כ-550 מיליון דולר.

שרת הכלכלה והתעשייה התגאתה על המהלך ואמרה: “היוזמה להקמת המטרו, בסכום של למעלה ממאה מיליארד שקלים, חייבת לכלול תנאי לשיתוף פעולה עם התעשייה בארץ כדי לעודד רכש כחול-לבן לצד צמיחת הכלכלה והתעשייה בכלל ובפריפריה בפרט. שיתוף פעולה תעשייתי מסייע לפיתוח ההון האנושי וליצירת עשרות אלפי מקומות תעסוקה. מברכת על כך שפרויקט המטרו יכלול שיתוף פעולה תעשייתי למען הכלכלה הישראלית”.

שכחה את הצרכנים

הכל טוב ויפה, אך בתוך כך האשים איתן אבריאל ב’דה מרקר’ כי שרת הכלכלה אולי דואגת לכלכלת ישראל, אך שוכחת את הצרכנים, בחתימתה על תקנות ההגבלים העסקיים שהועברו אליה לחתימה על ידי יו”ר הרשות לתחרות מיכל הלפרין המסיימת בימים הקרובים כהונה של חמש שנים בראשות רשות התחרות, והיא חוזרת לתפקידה הקודם כעורכת דין של תאגידים.

על פי אבריאל השרה ככל הנראה לא בקיאה בפרטים, וחתמה מיידית על תקנות שיאפשרו “לשחקנים הגדולים בשוק להכתיב מחירי מינימום למשווקים ולקמעונאים שמוכרים את מוצריהם. באופן טבעי — וראיות לכך נמצאו גם במחקרים בחו”ל — פעולה כזו תגרום לעליית מחירים של מוצרים רבים, ועמה לעלייה מהותית ביוקר המחיה”.

870/135 ליינר ארטקל

הוא הוסיף והבהיר כי התקנה תיכנס לתוקפה כבר בזמן הקרוב עם פרסומה ברשומות, והיא תהפוך את המצב שהיה עד כה, בו היה אסור קביעת מחירי מינימום על פי ההגבלים העסקיים, וחברות שעברו על תקנה זו נחשפו מיידית לחקירה ואף למשפט פלילי ועונשי מאסר.

ב’דה מרקר’ הוסיפו וציינו חמישה מהלכים נוספים השנויים במחלוקת של רשות התחרות בתקופתה של מיכל הלפרין: אישור מיזוג סלקום וגולן טלקום, אי־התערבות במתווה הגז, היעדר רפורמות בתחום יבוא הרכב והחלפים, חוסר התמודדות עם השליטה של אפליקציית ביט של בנק הפועלים בשוק העברת הכספים, והיעדר התמודדות עם המחירים הגבוהים של היבואנים הבלעדיים.

לאחר שגולל באריכות את נימוקי טענותיו, הובאה תגובת רשות התחרות שאמרו ל’דה מרקר’: “הפטור שפורסם באחרונה הוא חלק ממהלך להקלת הנטל הרגולטורי, אך הוא ייעשה תוך הקפדה כי ההקלה לא תוביל לפגיעה בתחרות. פטור זה מאפשר לצדדים לערוך הסדרים ביניהם רק אם אינם פוגעים בתחרות ושיש להם מטרה עסקית לגיטימית ורצויה. הסדרים אשר עלולים לפגוע בתחרות או שהם חסרי מטרה לגיטימית, ייאכפו על ידי רשות התחרות. כך, באחרונה החל הליך שימוע בטרם הטלת עיצומים על חברת מקיטה, שנקטה אכיפת מחיר מינימום כלפי הקמעונאים”.

שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי הגיבה אף היא לטענות ומסרה: “שרת הכלכלה והתעשייה פועלת להורדת רגולציה. בהתאם למדיניות זו, התקנות קובעות מנגנון של הערכה עצמית לחברות. עבור אלו אשר לא יעריכו את עצמן נכונה, יינקטו צעדי אכיפה משמעותיים. אשר לפטור הספציפי, נערך שימוע ציבורי שבמסגרתו נשמעו והוטמעו חלק מהערות הציבור. לאחר השימוע, ועדת הפטורים והמיזוגים אישרה את הפטור, וכן התקבל אישור מהממונה על התחרות מיכל הלפרין. עם קבלת אישורים אלה, השרה לא מצאה הצדקה שלא לחתום על התקנות. משרד הכלכלה והתעשייה ימשיך לפעול להגברת האכיפה והפיקוח על העסקים למען שמירה על התחרות והאינטרס הציבורי”.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה