נדל"ן || ליצמן מחזיר את הדיור הציבורי למכרזים, הרצליה בנסיגה

בנייה ברכסים | צילום: דוברות מועצת רכסים

בשקט-בשקט ליצמן מביא עוד הישג לציבור: רמ"י מפרסמת בשבוע שעבר מכרז לבניית 592 יח"ד ברכסים, מתוכן 274 יחידות כ'מחיר למשתכן'. אלא שההפתעה הגדולה ציפתה בנתון נוסף: 22 דירות ייבנו כדירות לדיור ציבורי.

רכסים, כך אומרים ל'ביזנעס' גורמים במשרד השיכון, היא רק הסיפתח. מדובר בפער שנותר, לאחר החלטה בת שלש שנים שלא יושמה בפועל, ובמסגרתה, משרד השיכון ורמ"י היו אמורים להקצות 7% מהדירות במכרזי 'מחיר למשתכן' לדיור ציבורי.

אחרי שלש שנות יובש כשהיעד כמעט לא מולא, הדיור הציבורי חוזר עתה למכרזי דיור ציבורי ורשות מקרקעי ישראל הוסיפה במכרז ברכסים, את בנייתן של 22 יחידות הדיור המיועדות לדיור ציבורי.

הדר חורש שסיקר את הנושא ב'דה מרקר' ציין, כי "דירות הדיור הציבורי במכרז ברכסים מהוות 8% מכלל הדירות במסגרת מחיר למשתכן במכרז הגדול, ופחות מ-4% מכלל הדירות בו. היחסים האלה צפויים להשתנות, מפני שלרוב, מספר הדירות שנבנה בפועל גדול ממספר הדירות שמצוין במכרז". עוד הוסיף חורש כי "באופן כללי, רמ"י לא עמדה בהחלטת המועצה, ועד כה שווקו רק 234 דירות עבור הדיור הציבורי מתוך דירות מחיר למשתכן. מלבד המכרז ברכסים, באתר רמ"י קיים מכרז נוסף שכולל 20 דירות באשדוד".

למעשה, על פי הדיווח, אי קיומה של ההחלטה להקצות 7% מכל מכרז לדיור ציבורי, גרם למאות דירות של הדיור הציבורי להיגרע מהמלאי, וכך, משפחות שאינן יכולות להגיע לדיור בכוחות עצמן, סובלות בהמתנה מתמשכת לבנייה של דירות דיור ציבורי. מספר המשפחות הנזקקות לדיור ציבורי עומד כיום על כ-4,200.

לפי הדיווח של חורש ב'דה מרקר', "הסיבה הרשמית לכישלון בעמידה ביעד היא מחסור בתקציב. מאחוריה עומדת פעילות של אנשי משרד האוצר לבלימת ביצוע ההחלטה". כלומר, "הדירות עבור הדיור הציבורי אמורות להבנות על ידי היזמים הזוכים במכרזים ועל חשבונם, ולכן הם מפחיתים את העלות ממחירי הקרקע שהם מציעים במסגרת המכרז. במשרד האוצר מוטרדים מהירידה הצפויה בהכנסות, במיוחד בתקופת משבר הקורונה, ומורים לרמ"י לגרוע מהמכרזים את הדרישה לדיור ציבורי. במקרים רבים גרמה הדרישה להורדת מכרזים שכבר פורסמו בציבור, או לדחייה של מכרזי דיור גדולים".

לפי הדיווח, "במשרד האוצר מאמינים שהפתרון העיקרי לבעיית הדיור הציבורי הוא השתתפות המדינה בשכר דירה שמשלמים הזכאים ששוכרים את הדירות בכוחות עצמם. פתרון זה מאפשר לזכאי התמיכה לשכור את הדירה במקום הרצוי להם, ולאו דווקא במקום בו קיימת דירה בדיור ציבורי. עם זאת, ההשתתפות בשכר דירה אינה פותרת את בעייתם של נזקקים רבים, שאינם יכולים לשכור דירה מסיבות שונות, כמו קושי בהשגת ערבויות, היעדר חשבון בנק או סירוב של בעלי הדירות להשכיר את דירתם לנזקקים דלי אמצעים", ציין הדר חורש בדיווחו ב'דה מרקר'.

הרצליה בירידה

משבר הקורונה הוביל לירידה חדה בבנייה בעיר הרצליה בשנת 2020: לפי ניתוח נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שבוצע בארגון קבלני השרון, בעיר הרצליה ניתנו רק 432 היתרי בנייה בשנה החולפת, צניחה של 79% ביחס ל-2,088 היתרים שניתנו בעיר בשנת 2019. בעשור האחרון ניתנו בהרצליה 9,620 היתרי בנייה.

ברמה הארצית, נרשמה ירידה של 8% בסך היתרי הבנייה שניתנו בישראל מ-56 אלף בשנת 2019 ל-51.6 אלף ב-2020. העיר תל אביב מובילה עם 4037 היתרים, אשקלון במקום השני עם 2660 היתרים, בירושלים ניתנו 2636 היתרי בנייה, וסוגרות את החמישייה הראשונה הערים רמת גן עם 2501 וראשון לציון עם 2309 היתרים. 

ובחזרה לשרון: התחלות הבנייה בהרצליה רשמו צניחה. בשנת 2020 החלו להיבנות בעיר 462 דירות חדשות בלבד, לעומת 1,850 דירות שהחלו להיבנות ב-2019 – צניחה של 75%.

לדברי יפה סדן, סמנכ"לית השיווק והמכירות בחברת יוסי אברהמי, "נתוני הלמ"ס מראים בבירור שהיצע הדירות בהרצליה מוגבל מאוד, והקורונה רק החריפה את המצב. בעיר קיים מחסור רב שנתי ביחידות דיור ולא נראה כי המגמה צפויה להשתנות בקרוב. לאחרונה יצאנו לשיווק עם פרויקט במתחם חנה רובינא בעיר, המציע למכירה 48 דירות יוקרתיות ומספר המתעניינים עד כה גבוה מאוד. לאור הכמות המוגבלת של דירות המוצעות כיום למכירה בהרצליה, אנו צופים ביקושים גבוהים בפרויקט גם בהמשך".

רוני בריק, נשיא כבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ ויו"ר ארגון הקבלנים והבונים במחוז השרון, הוסיף כי "אנחנו בארגון הקבלנים טוענים כבר שנים רבות שאין מספיק דירות בערי השרון ואין מספיק בנייה, והמחסור לצערי רק ילך ויחריף בשנים הקרובות. המדינה חייבת לעודד בנייה בשרון בעיקר בהתחדשות עירונית, אפילו בצורת הסכמי גג להתחדשות עם הרשויות המקומיות. היום בעיקר לאחר ביטול תמ"א 38 הרשויות הן המפתח להתחדשות עירונית ותפקידה של הממשלה להפוך את ההתחדשות העירונית לכדאית כלכלית עבורן".