נסיעת עצמאות שכזו || מיצובישי אקליפס קרוס – ניצחון טכני

מה קרה ליחיאל גרין שחיפש ניצחון באמצע נסיעת מבחן ואיך רכב בנזין של מיצובישי קשור לזה? | בין לבין, הוא בדק טווח נסיעה ובטיחות אקטיבית | מה זה VFM? ולמה הפרסומת למותג משנות התשעים עדיין רלוונטית?

מיצובישי אקליפס קרוס | צילומים: יחיאל גרין ויצרן

למעלה משבעה חודשים של מלחמה. טילים בדרום ובצפון, החטופים עדיין בעזה ועצמאות היא רק שם של יום בלוח השנה… אנחנו מייחלים לניצחון ואין לנו באמת מושג מה זה אומר…

הרהורים נוגים משהו (בוודאי בשביל כתבת מבחן רכב…) אבל הכבישים הפתוחים והפארקים הכמעט ריקים בשבוע שעבר ביום המנגל הלאומי קצת אשמים בזה… וכן, אנחנו משוועים לתחושת ניצחון קלה, משהו קטן, שולי, טכני, משהו מעורר יותר מקפה של תחנות דלק. 

הפסקה קלה בכביש 6. מניין מאולתר לערבית מתקיים ליד עמדות הטעינה של אפקון, תור של חשמליות שזקוקות לבוסט רק כדי להגיע הביתה… ותחושת ניצחון קטנה, אולי קצת קטנונית, נחה עלי כשאני מציץ אל מד הדלק באקליפס קרוס: גמענו עד עכשיו 300 קילומטר מהתדלוק האחרון ואנחנו יכולים להגיע אם נרצה גם לים המלח, כן כן, ללא תדלוק נוסף וללא שריפת זמן מיותר בתחנת הטעינה. נו, יש לכם חשמלית כזו? 

התחלנו.

החל משנת 2016 מיצובישי כבר לא עצמאית ו'רנו-ניסן' בעלי הבית – מנסים בעיקר להוזיל עלויות. חלק מדגמיה הם כבר תחפושת. מיצובישי קולט היא רנו קליאו, ASX הוא רנו קפצ'ור וגם האאוטלנדר המוכר, תחת האיפור הכבד, הוא ניסן אקסטרייל.

האקליפס קרוס היא מיצובישי של פעם, פשוטה, אמינה ולא מתחכמת. לא מדובר ב-best seller של מיצובישי, אבל עם ממוצע של 1,700 רכבים בשנה שנמסרים בישראל, גם לא מדובר ברכב נישה.

המתחרים, לפי מה שמספרים לי באולם התצוגה, הם טוסון וספורטאז', רק שהתמורה למחיר גבוהה יותר, מחירו של אקליפס קרוס נמוך ובפער של כ-15,000 ₪.

העיצוב נאה. מלפנים, עם כל הניקלים, ברור שמדובר באח הצעיר של האאוטלנדר, ומאחור הוא בתצורת קופה נעימה לעין. הודות למתיחת הפנים בשנת 2017 החלון האחורי המפוצל הוסר, ותודה על כך…

ישנן רמות גימור שונות לאקליפס קרוס והמחיר בהתאם. למבחן הגיעה רמת הגימור Executive שעלותה היא 166,000 ₪.

האקליפס קרוס היא לכאורה אנטיתזה לשוק הרכב בשנת 2024. היא נולדה ב-2017 הרבה לפני שחשבנו בכלל על רכב חשמלי, עברה מתיחת פנים ב-2020 והיא לא מציגה איזו טכנולוגיה חדישה ומעניינת. היא לא תפעיל מזגן אם תעשו לה פרצוף וללא מערכות בטיחות שיהרגו אתכם מעודף אפקטיביות. "מיצובישי ויש בה הכל" – כתבו בפרסומת שלה בשנות ה-90.

זה ניכר בעיקר ברגע שפותחים את הדלתות. לא הכי מודרני אבל עדכני מספיק שתבלו כאן בכיף. מושבי הבד נעימים ו'אוחזים' היטב. ותודה שלא מדובר בדמוי עור כמקובל היום. כיוון המושב ידני ולא חשמלי. הנדסת האנוש לא רעה, אבל יש פקדים שמסתתרים מאחורי ההגה. יש מסך מרכזי, רק שהוא לא גדול ותפעולו לא מספיק נח. יש חיבור לאנדרואיד אוטו, החיבור ביניהם רוב הזמן תקין אבל לפעמים יש דיליי מעצבן.

המושבים מאחור נעימים ומרווחים, אבל אין פתחי מיזוג, אין תאורה אישית ומה שיש – צהוב. כיס בגב במושב יש רק מאחורי הנוסע הקדמי. תא המטען גדול ומרווח ופתיחתו ידנית.

בוא נדבר על נהיגה.  יש כאן מנוע בנזין טורבו כמו פעם. לא היברידי לא חשמלי, אבל הוא עושה את העבודה בכל מצב נהיגה. במישור, בעקיפות או בעליות לירושלים. המנוע הזה פשוט חזק. נפחו 1500 טורבו, וההספק עומד על 152 כ"ס. תיבת ההילוכים רציפה אבל מהזן החדש והמודרני: יש לה שמונה מצבי העברה ופליפרים מאחורי ההגה. המנוע נמרץ והתאוצות טובות. אפילו הרעש של תיבת ההילוכים הרציפה סביר. צריכת הדלק עמדה על ממוצע של 11 ק"מ לליטר.

בטיחות אקטיבית: מה שיש עובד בצורה מדויקת. מאוד נהניתי מבקרת השיוט האדפטיבית עם בקרת זחילה בפקקים, שפעילה גם ממהירות אפס. הדבר הזה עובד כל כך טוב וכל כך בטיחותי, ולרגע לא מפתיע בבלימה לא צפויה. זוהי אחת מהמערכות הטובות שפגשתי. שאר המערכות המקובלות קיימות באקליפס קרוס, אבל רק מתריעות ולא אקטיביות.

לסיכום: value for money (תמורה לכסף), היא מהטובות, העיצוב מצוין והמנוע מעולה. לישראלים רבים האקליפס קרוס יתאים מאוד.