למרות שיא שלילי בנתוני הצמיחה לרבעון הראשון, האינדיקטורים הראשוניים לרבעון השני מעודדים יותר • בנק ישראל אמנם הותיר את הריבית ומדיניותו ללא שינוי, להערכתנו הוא צפוי להעמיק את הסיוע במקרה של התרחבות והתארכות המשבר • אירופה עברה את התחתית, אך הדרך למעלה עוד ארוכה מאוד • ככה עושים את זה ביפן – ההלוואות עליכם, הסיכון עלינו
עפר קליין 26.05.2020לאחר דחייה קצרה, פרסמה הלמ"ס את האומדן הראשוני לצמיחה ברבעון הראשון והנתון היה כצפוי חריג עם ירידה של 7.1 אחוזים בשיעור שנתי, החלש ביותר מאז החלו להתפרסם נתונים רבעוניים באמצע שנות השמונים. ירידה חריגה נרשמה בצריכה הפרטית (מינוס 20%) ובהשקעות (מינוס 17%), אך מיתנו את הפגיעה עליה מפתיעה ביצוא הסחורות (8%) לצד התכווצות חריגה ביבוא (מינוס 28%).
יש לציין שהנתונים מעט טובים מהערכות המוקדמות לכן התחזית המעודכנת היא שהתוצר השנה יתכווץ ב-4.5 אחוזים בשיעור שנתי, אומנם הנתון הגרוע ביותר מאז החלה המדידה בשיטה הזו, אך טוב יותר מממוצע המדינות המפותחות.
בתחילת הרבעון השני התוצר המשיך להתכווץ ואף בצורה חדה יותר, בשל שיא ההשבתה במהלך חודש אפריל. אך הנתונים הראשוניים למאי מעודדים, במיוחד לגבי הצריכה הפרטית. כך גם על פי נתוני בנק ישראל שמראים שסך הרכישות היומיות בכרטיסי אשראי נמוך רק בכ-10 אחוזים (נכון לאמצע מאי) בהשוואה לרמה הממוצעת בתחילת השנה, לעומת כמעט מינוס 40 אחוזים באפריל. יחד עם זאת, יש עדיין שונות גדולה בהרכב הצריכה; הרכישות בענפי הריהוט, מוצרי חשמל, הביגוד ומזון גבוהות מהרמות שנרשמו מתחילת השנה – חלק מכך כנראה בשל ביקושים נדחים. אך בענפים שבהם עיקר המגבלות טרם הוסרו (תיירות, מסעדות, חינוך ופנאי), סך הרכישות עדיין קרוב לרמת השפל.
החלטת הריבית
לאחר שבהחלטה הקודמת בנק ישראל הפחית את הריבית ל-0.1 אחוז (לצד הצגת צעדים נוספים), הבנק הותיר את הריבית ללא שינוי ולא פרסם צעדים נוספים, בהתאם לצפי. הבנק חזר על התחייבותו להמשיך ואף להעמיק במידת הצורך את המדיניות המוניטרית הרחיבה, כדי למתן את הפגיעה שנוצרה כתוצאה מהמשבר, ולתמוך בפעילות התקינה של השווקים הפיננסים.
חטיבת המחקר עדכנה כלפי מעלה את התחזית לצמיחה השנה למינוס 4.5 אחוזים (לעומת מינוס 5.3% באפריל), עקב קצב מהיר יותר מהצפי של הסרת המגבלות. אך להערכתם ההתאוששות תהיה ממושכת יותר, בשל ההתאמות הנדרשות מעסקים והשפעות ה"ריחוק החברתי", לכן הם צופים צמיחה של 6.8 אחוזים בשנה הבאה (לעומת 8.7% בתחזית הקודמת באפריל). בנוסף, הם צופים שהאינפלציה לא תגיע ליעדה גם בסוף 2021 והריבית תהיה בטווח של 0.1 עד אפס אחוז, כלומר יש אפשרות לעוד הפחתה מזערית של הריבית, אך לא לרמה שלילית.
מתי אירופה תתאושש?
מדד מנהלי הרכש הראשוני בגוש האירו למאי הצביע על שיפור מעודד בהשוואה לשפל של אפריל, כאשר המדד עלה ל-30.5 נקודות (לעומת 13.6 באפריל). יחד עם זאת, המדד עדיין מאוד מאוד נמוך שמשמעותו שהצמיחה ברבעון השני תרשום גם כן ירידה דו-ספרתית.
בנוסף, ראשי ממשלות צרפת וגרמניה הגיעו להסכמה עקרונות על תוכנית להנפקת אג"ח משותפות לכל מדינות האיחוד במטרה להקים קרן חילוץ בסך של כ-500 מיליארד אירו (כ-4% מהתוצר של האיחוד), שתסייע למדינות להתאושש מהמגפה. במידה והדבר יתבצע זה יהיה הבסיס לאיחוד פיסקאלי ראשוני בין מדינות האיחוד.
למרות ההצעה השאפתנית חשוב לציין שהדבר מחייב הסכמה פה-אחד של כל מדינות האיחוד. אוסטריה, שבדיה, הולנד ודנמרק מתנגדות רשמית לסעיפים בהצעה שהסכום שיגוייס ישמש כמענקים למדינות, אלא רוצות שהוא ישמש רק כהלוואות. למרות התנגדותן, ההודעה הביאה לירידה בפערי תשואות האג"ח הממשלתיות של המדינות השונות מול גרמניה בשבוע האחרון. להערכתנו, התמיכה של כל הכלכלות הגדולות בהקמת הקרן, ובמיוחד גרמניה, מגבירים מאוד את הסיכוי שהיא תוקם, אך בשל התהליך הבירוקרטי הארוך (מחייב אישור של כל אחד מהפרלמנטים באיחוד) הדבר לא יקרה לפני תחילת 2021.
הלוואה יפנית
הבנק המרכזי ביפן הודיע על תוכנית חדשה שבאמצעותה בנקים מסחריים יתנו הלוואות בריבית אפס לעסקים קטנים ובינוניים שנפגעו מהמגפה, ובתמורה יקבלו ערבות מהבנק המרכזי על ההלוואה (עד ל-100 אחוזים!!! בתנאים מסוימים) וריבית של 0.1 אחוז על הפיקדונות בבנק המרכזי (במקום מינוס 0.1%) על סכום השווה להלוואות שנתנו. בנוסף, הבנק הגדיל (שוב) את שיעור הרכישות הישירות שלו של אג"ח קונצרניות של חברות גדולות.
גם הבנק המרכזי בסין הציג יעד שאפתני חדש לבנקים המסחריים להגדיל את האשראי לעסקים קטנים ובינוניים בעוד כ-40 אחוזים עוד השנה, ומכיוון שמרבית הבנקים המסחריים הגדולים הם בבעלות ממשלתית (חלקית/מלאה) סביר שהם יצליחו לעמוד ביעדים. אנו צופים הפחתת ריבית נוספת בסין לצד הורדת יחס הרזרבה בשבועות הקרובים. במקביל, הממשלה הכריזה על הרחבה פיסקאלית נוספת שתמומן ע"י הנפקת אג"ח ממשלתיות מיועדות.
הכותב הוא ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים