בלשכה המרכזית לססטיסטיקה פרסמו נתונים נבחרים לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית: זהו פילוח מקבלי התארים האקדמיים בשנת תש"ף (2019/20) • מעל 77 אלף איש בישראל קיבלו תארים אקדמיים, אין עלייה במספר מקבלי התואר הראשון, מספר התארים במכללות בירידה לעומת האוניברסיטאות, והנשים הן רוב מקבלי התארים • ומה היחס בקרב החרדים מקבלי התארים?
לאה אפרתי 20.06.2021בשנת תש"ף (2019/20) 77.2 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 39.4 אלף מהאוניברסיטאות, 27.2 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.7 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך).
מספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות (21.8 אלף) היה זהה לזה שבתחילת העשור (תש"ע 2009/10), על אף שבמהלך שנים אלו נוספה אוניברסיטת אריאל (2.5 אלף מקבלי תארים בתש"ף).
בהשוואה לתשע"ט (2018/19), מספרם של מקבלי תואר ראשון הן במכללות האקדמיות והן במכללות האקדמיות לחינוך נמצא במגמת ירידה (3% ו-1.7%, בהתאמה), לעומת זאת שיעור מקבלי תואר ראשון באוניברסיטאות נותר ללא שינוי.
ההתאוששות בשיעור מקבלי תואר ראשון בתחום מדעי הרוח נבלמה, ואף החלה ירידה נוספת. בשנת תש"ף (2019/20) 32% מהנשים ו-15% מהגברים שקיבלו תואר ראשון, עשו זאת בתחום מדעי הרוח.
בקרב מקבלי תואר ראשון מיישובים באשכולות החברתיים-כלכליים הגבוהים (10-8) – שיעורם של אלו שעשו זאת בתחום מדעי הרוח ירד מ-30% בשנת תשנ"ח (1997/98) ל-18% בתש"ף (2019/20). הנתון המקביל בקרב מקבלי תואר ראשון מיישובים שבאשכולות הנמוכים (3-1) ירד מ-46% ל-37%, בהתאמה.
נמשכה מגמת הירידה במספר מקבלי תואר שני במיוחד במכללות האקדמיות – בשנת תש"ף חלה ירידה של 13.4% לעומת השנה הקודמת. ירידה מתונה יותר נרשמה גם באוניברסיטאות (3.0%) ובמכללות האקדמיות לחינוך (2.6%).
חלקם היחסי של מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות הוא 0%.
בשנת תש"ף (2019/20) 1.8 אלף אנשים קיבלו תואר שלישי, עלייה של 10.3% לעומת השנה הקודמת.
הנשים היו רוב בקרב מקבלי התארים (61.6%). רוב מקבלי תואר ראשון ותואר שני היו נשים (61.3% ו-5%, בהתאמה), ומחצית ממקבלי תואר שלישי (50.5%) היו נשים.
בשנת תש"ף (2019/20) קיבלו 10.7 אלף ערבים תואר אקדמי. מתוכם, 7.1 אלף ערבים קיבלו תואר ראשון, 3.1 אלף קיבלו תואר שני ו-104 קיבלו תואר שלישי. אחוז הנשים בקרב הסטודנטים הערבים גבוה מאחוז הנשים בקרב הסטודנטים היהודים והאחרים (72.2% לעומת 60.1%, בהתאמה).
החרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) היו 4.7% מכלל מקבלי התארים.
בשנת תש"ף (2019/20) 3.6 אלף חרדים קיבלו תואר – 3.0 אלף קיבלו תואר ראשון ו-0.6 אלף קיבלו תואר שני. בשנה זו היו החרדים 4.7% מכלל מקבלי התארים ו-6.0% מכלל מקבלי תואר ראשון. בתארים המתקדמים היו אחוזי החרדים נמוכים אף יותר (2.6% בתואר שני ו-0.3% בתואר שלישי). 79.6% מהחרדים מקבלי תואר ראשון היו נשים. נשים היו רוב בכל סוגי המוסדות, בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (91.1%). במכללות האקדמיות הלא-מתוקצבות היה חלקן נמוך יותר (56.8%).
מתוך 1.6 אלף מקבלי תואר ראשון חרדים (גברים ונשים) במכללות האקדמיות לחינוך, 1.1 אלף (כשני שלישים) היו במעמד של לימודי המשך לתואר ראשון. כלומר, הם למדו הוראה בעבר במוסד לא אקדמי (בדרך כלל סמינר חרדי), ולאחר מכן השלימו לימודים לתואר ראשון במכללה אקדמית לחינוך.
בשנת תש"ף, האחוז הגבוה ביותר של מקבלי תארים חרדים מכלל מקבלי התארים היה במכללות האקדמיות לחינוך (17.2% מכלל מקבלי התארים ו-21.9% ממקבלי התואר הראשון). באוניברסיטאות היה אחוז החרדים מכלל מקבלי התארים הנמוך ביותר (2.0%). בתחומי הלימוד חינוך ומקצועות עזר רפואיים (בכלל המוסדות) אחוז החרדים היה גבוה יותר מהאחוז בתחומי לימוד אחרים (13.9% ו-6.9%, בהתאמה).