נתיב הלבנת הכספים בחסות המדינה עומד להיסגר | כך זה עבד

שיתוף הפעולה בין הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור ורשות האכיפה והגבייה שיביא לסגירת נתיב הלבנת ההון בחסות המדינה | זו היא הצעת החוק שתאפשר לרשות האכיפה והגבייה להתריע כשעבריינים מנצלים את שירותיה להלבנת הון | ההצעה הגיעה לפתחה של הכנסת, וועדת השרים לחקיקה נתנה אור ירוק

הון שחור | אילוסטרציה: conejota, שאטרסטוק

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה אתמול (יום שני) את ההצעה לתיקון חוק איסור הלבנת הון (העברת מידע מגופים ציבוריים), התש”פ-2020, שהעלה סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, גדעון סער. תיקון החוק יאפשר למערכת ההוצאה לפועל ולמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם מתעורר חשש לניצולן לרעה של מערכות אלו להלבנת הון ו/או מימון טרור באמצעותם, וזאת לאור זיהוי מקרי עבר.

מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות מקבלים תשלומים וגובים חובות בהיקפים גבוהים, כחלק ממילוי תפקידם החשוב לציבור. לצד זאת, לעיתים מבצעים עבריינים ניצול לרעה של מערכות אלו לטובת הלבנת הון או מימון טרור, בחסות המדינה.

כיום, חובת הסודיות איננה מאפשרת לפקידי גופים אלו להעביר מידע לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, גם במקרים בהם הם זיהו חשש משמעותי לניצולם לרעה לפעילות בלתי חוקית במסווה של תשלום חוב פיקטיבי. כמו כן, אין כיום מנגנון ברור המסדיר את המצבים והאופן בהם נדרשת העברת המידע מטעם גופים אלה. עד כה, התשתית החוקית אפשרה מצב אבסורדי, בו עבריינים וטרוריסטים יכולים להשתמש במנגנוני המדינה לצרכי הלבנת הון, מבלי שגופי המדינה יוכלו להתריע על כך, בשונה מהמצב בכל גוף פיננסי אחר.

לפי הצעת החוק ובכפוף להתקנת תקנות בנושא, רשות האכיפה והגבייה תוכל להעביר דיווחים לרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור במקרים בהם זוהה חשד לניצול המערכת לרעה למטרות הלבנת הון או מימון טרור. הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור היא יחידת מודיעין פיננסי שתפקידה לאתר נתיבי כספים שמשמשים עבריינים להלבנת הון ולמימון ארגוני טרור. לשם כך, גורמים רבים בסקטור הפרטי והציבורי מעבירים לרשות מידע על פעולות פיננסיות בעלות מאפיינים חריגים ומעל לסף מסוים, בהתאם לקריטריונים הקבועים בחוק.

כדי להגן באופן מירבי על פרטיותם של אזרחי ישראל, תיקון החוק לא יחול על כל גוף ציבורי המקבל תשלומים, אלא רק על המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות וכן מערכת ההוצאה לפועל ברשות האכיפה והגבייה, ורק במקרים בהם זוהה חשש לניצול למטרות הלבנת הון או מימון טרור.

הלבנת הון – תרשים שיטת הפעולה | מקור: משרד המשפטים

Inner article

ד”ר שלומית ווגמן-רטנר, ראשת הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור: “מטרת תיקון החוק הינה לחסום נתיב הלבנת כספים בחסות המדינה, וזאת לאחר שגילינו יחד עם רשות האכיפה והגבייה כי תחום זה מנוצל לרעה ע”י עבריינים במסווה של גביית חובות לגיטימיים. הצעת החוק תאפשר לנו ולרשות האכיפה והגביה לעבוד בשיתוף פעולה הדוק, תוך הקפדה מרבית על עקרונות הגנת הפרטיות. ברצוני להודות למחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים ולרשות האכיפה והגביה על שיתוף פעולה בהובלת המהלך”.

מ”מ מנהל רשות האכיפה והגבייה, דן בן סימון: “רשות האכיפה והגבייה העלתה בפני הרשות לאיסור הלבנת הון את החשש לפיו גורמים עבריינים עלולים לנצל את מערכת ההוצאה לפועל והמרכז לגביית קנסות לצורך הלבנת כספים, ולפיכך יזמה עם הרשות לאיסור הלבנת הון ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים את ההצעה. מדובר במהלך חשוב ומבורך”.

כך פעלה השיטה

אם מחפשים דוגמה להלבנת הון באמצעות הליכי חדלות פירעון פיקטיביים, הנה אפשרות אחת, שבה יכולים עבריינים לנצל את המרכז להוצאה לפועל – באמצעות הליכי חדלות פירעון פיקטיביים. השיטה פועלת כך:

  1. העבריינים יוצרים חוב פיקטיבי באמצעות הסכם / חשבונית פיקטיבית / שטר חוב / צ’ק וכו’.
  2. הצדדים מביימים את הפרת ההסכם בין הצדדים, כדי שיוכלו לטעון שאחד הצדדים חייב לצד השני.
  3. “בעל החוב” פונה לאמצעים משפטיים לעזרה בפירעון החוב מול הצד ש”מסרב לשלם”.

יוצא צו משפטי המחייב את הצד השני לשלם.

  1. הצד השני “מוותר ומסכים” לשלם לבעל החוב דרך רשות האכיפה והגבייה.
  2. הכספים מועברים מחשבון רשות האכיפה והגבייה לחשבון הזוכה.

הכסף שהולבן באמצעות רשות האכיפה והגבייה עומד לרשות העבריין ככסף לגיטימי ומאפשר לו ליהנות ממנו למימון אורח חייו.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה