סאגת נתוני האבטלה || הלמ”ס הבהירה, נותרנו עם שאלות

פרק נוסף בתחקיר ‘ביזנעס’ על נתוני האבטלה והפערים ביניהם • תגובת הלמ”ס לתחקיר ‘ביזנעס’ מהשבוע שעבר: “השוואה נכונה תיעשה רק על נתונים מאותו סוג/תדירות” • אלא שהתגובה המפורטת והארוכה לא פתרה את כל התהיות שעלו בכתבה • גם מבקר המדינה תקף את המצב בו שלושה גופים מפרסמים נתונים שונים על מצב האבטלה בארץ, בפערים בני מאות אחוזים • תיקון לחוק שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, יחייב את המעסיקים לדווח מדי חודש באופן פרטני את מצב העובדים • וגם: האם המדינה חושבת שכיום המידע המופץ בנושא האבטלה אינו אמין?

בית הלמ"ס, ירושלים | צילום: אוליביה פיטוסי, פלאש 90

בשנה האחרונה, עולות וגוברות השאלות סביב נתוני האבטלה המתפרסמים בישראל מטעם שלושה גופים באופן נפרד: הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. דוח המבקר שפורסם בסוף חודש ספטמבר עסק בפערים שבין פרסומי הגופים וטען כי יש צורך לעשות סדר בתחום. “קיים פער משמעותי בין הנתונים של שלושת הגופים, עד כדי כך שמספר דורשי העבודה לפי שירות התעסוקה ביוני 2020 גדול יותר מפי שניים ממספר הבלתי מועסקים לפי סקרי כוח האדם של הלמ”ס”.

כאן ב’ביזנעס’ עסקנו רבות בהבדלים שבין הפרסומים של שלושת הגופים. לפני שבוע בדיוק, פרסמנו תחקיר שהעלה שאלות קשות כלפי נתוני הלמ”ס. לצורך הכנת התחקיר התבססנו על פרסומי הלמ”ס מהשנה שעברה ומשנים קודמות. בכתבה הלכנו צעד אחרי צעד והצבנו שאלות לאורך כל דוח הלמ”ס בנושא דורשי עבודה לחודש נובמבר 2020 ובכלל.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בין היתר שאלנו, כיצד ייתכן שמספר ‘בני 15 ומעלה’ הצטמצם לעומת השנה שעברה. מדוע אין ביטוי לכל אותם קרוב ל-143 אלף ילידי 2005 שחגגו בשנת 2020 את גיל ה-15 המעניק להם כרטיס כניסה לסטטיסטיקה של הלמ”ס. שאלנו גם להיכן נעלמו היוצאים לפנסיה, לאחר שמנתוני הלמ”ס עלה כי לכאורה השנה אין יוצאים לפנסיה או עוזבים את מקום העבודה מסיבות שונות אלא רק כתוצאה מנגיף הקורונה.

בכתבה העמקנו לחקור את הגדרת הלמ”ס ‘נעדרו זמנית מעבודתם’. מצאנו בנתוני השנה שעברה, כי מאות אלפים נעדרו זמנית מעבודתם ללא קורונה, אולם בלמ”ס לא ראו צורך לפרסם את הנתון ולכלול אותו בנתוני האבטלה, כפי שקורה בימים אלה. בהמשך אף הצבענו על הפער של דורשי העבודה המחפשים עבודה באופן פעיל, בין חודש נובמבר 2019 לבין חודש נובמבר 2020. מצאנו שנגיף הקורונה פגע לכאורה בכ-40 אלף עובדים בלבד בשוק העבודה.

נתונים מאותו סוג

בסיום הכתבה הבטחנו שנביא את תגובת הלמ”ס כשתתקבל. רק אתמול (ד’) קיבלנו סופסוף את התגובה, אך במהלך השבוע שחלף בינתיים, כשהעמנו לחקור בנושא התברר לנו, כי החל מחודש אפריל 2021 – סקרי הלמ”ס המסובכים בנושא יתייתרו לחלוטין, זאת בעקבות התיקון החדש לחוק הביטוח הלאומי שעבר בכנסת בקריאה שנייה ושלישית, כתוצאה מדוח מבקר המדינה. בהמשך נעסוק בנושא.

אך תחילה, לתשובת הלמ”ס כפי שהועברה מאגף דוברות, תקשורת והסברה, בלשכת הסטטיסטיקן הלאומי:

“לאורך כל הכתבה נערכת השוואה בין נתוני המחצית הראשונה של נובמבר 2020 מול נתוני נובמבר 2019 תוך ניתוחם, העלאת ספקות בקשר לפער בין הנתונים הנ”ל, ואף הבאת תימוכין לכך לכאורה ממקורות נוספים בלמ”ס.

“לעומת זאת, מקריאת ההודעה המלאה של מחצית א’ של נובמבר עד תומה, כולל נספח ‘הגדרות והסברים מתודולוגיים’ – אפשר להבין כי אין ביסוס לכתבה זו, משום שנתוני מחצית חודש הניתנים בהודעה דו שבועית אינם ברי השוואה כלל עם נתוני חודש מלא הניתנים בהודעה החודשית. בקצרה, בעוד הנתונים הדו שבועיים מתבססים רק על המדגם השוטף של סקר כוח אדם ומחושבים בשיטות אמידה מעט שונות, בין היתר בשל גודל מדגם קטן יותר של שבועיים בלבד, הנתונים החודשיים מבוססים גם על המדגמים הקבועים של הסקר, ומחושבים כאמור בשיטה מעט אחרת. ההסברים להבדלים מובאים בצורה בהירה ומתומצתים בטבלה בנספח ההגדרות שצוין. השוואה נכונה תיעשה רק על נתונים מאותו סוג/תדירות”.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן | צילום: יהונתן סינדל, פלאש 90

לא להטעות את הציבור

עד כאן הבאנו את חלקה הראשון של התגובה הטוען, כי לא ניתן לערוך השוואות בין הדוחות. בהמשך כותבים בלמ”ס:

“להלן התייחסות לטענות העקרוניות בלבד, ולא לפערים – שכאמור אינם רלוונטיים.

“1. החל ממרץ 2020, מתוך רצון לזהות קבוצות באוכלוסייה שנפגעו מהקורונה כמו בלתי מועסקים או נעדרים בשל קורונה, נבחנה גם הקבוצה הזו שאינה בכוח העבודה (כמענה לתהייתו של הכותב) וכוללת אנשים שפוטרו או שמקום עבודתם נסגר ממרץ 2020, מועד פרוץ ההגבלות בשל הקורונה. מכאן מובן מדוע בשנה שעברה קבוצה זו הייתה פחות רלוונטית בהסתכלות חודשית.

“2. בקבוצה הנ”ל של ‘הלא משתתפים בכוח העבודה שהפסיקו לעבוד בגלל פיטורין או סגירת מקום עבודה ממרץ 2020′- לא נכללים אלו שיצאו לפנסיה או הפסיקו לעבוד מסיבות אחרות (שאינן פיטורין או סגירת עסק). מן הסתם, משום שאנשים אלו דיווחו על סיבת הפסקת עבודה שונה: יציאה לפנסיה או לא מעוניין להמשיך לעבוד וכד’. לכן אין כאן כל עיוות כפי שנטען. בין הרבעון האחרון של 2019 ועד לרבעון שלישי של 2020 נוספו נטו כ- 110 אלף לא משתתפים בכוח העבודה, ביניהם היו מפוטרי קורונה. זו ההסתכלות הנכונה, ולא כפי שמוצג בכתבה.

“3. נעדרים זמנית מעבודתם היו תמיד, גם אשתקד (נובמבר 2019). אלא שאשתקד לא הייתה התופעה הייחודית לקורונה, של מועסקים שנאלצים לשבת בבית בשל ההגבלות, ולקבל דמי אבטלה, ולכן רובם המוחלט של הנעדרים בשנה שעברה, אותם מועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מחלה, חופשה וכד’, אינם צריכים להשתקף בנתוני האבטלה הרחבה כפי שקורה החל ממרץ 2020. לא משום שזה לא נוח להצגה, כפי שנטען בכתבה, אלא משום שזה אינו רלוונטי לאבטלה.

“4. לגבי נתוני ההיעדרות  – יש לזכור שמאז פרוץ המשבר ואיתו סגירת השמיים וסגירת ענף התיירות לתקופות מסויימות, וכן בשל החשש האמיתי ביציאות מהבית והירידה ברמת חיים אצל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה  –  קטן מאד מספר הנעדרים בשל חופשה למשל. מנגד, גדל מספר הנעדרים בשל קורונה או מחלה/ בידוד, כך שהמסקנה שאנשים משקרים ללמ”ס, או שרק 21 אלף איש לכאורה נמצאים בחל”ת – פשוט אינה נכונה”.

תגובת הלמ”ס מסתיימת במילים הבאות: “לאור כל האמור לעיל, ובמידה והכתבה טרם פורסמה, המלצתה של היחידה היא להימנע מפרסומה – בכדי שלא להטעות את הציבור”.

מחול”תים אינם דורשי עבודה

אלא שבתשובתה, מתעלמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מהפרשי נתונים ברורים שהצגנו בכתבה בתואנה, כי “השוואה נכונה תיעשה רק על נתונים מאותו סוג/תדירות”. התגובה לא ענתה על הפער כלפי כלל הרשומים בכוח העבודה הרשמי של ישראל ולהיכן נעלמו כל אותם אלו (כ-143 אלף) שבגרו בשנה האחרונה ונכנסו לכוח העבודה. התגובה גם מתחמקת מלהגיב עניינית על אותם שנעלמו מהגדרת ‘אינם בכוח העבודה’.

Inner article

ההסבר ההגיוני היחיד שניתן, הוא כלפי הפער של אותם 300 אלף שיצאו לחל”ת לעומת כ-400 אלף שלא עבדו בשנה שעברה אולם לא נכללו בכלל דורשי העבודה. בלמ”ס הסבירו כאמור כי “מאז פרוץ המשבר ואיתו סגירת השמיים וסגירת ענף התיירות לתקופות מסויימות, וכן בשל החשש האמיתי ביציאות מהבית והירידה ברמת חיים אצל חלק לא מבוטל מהאוכלוסייה – קטן מאד מספר הנעדרים בשל חופשה למשל”. כלומר השנה יצאו לחופש רק כ-100 אלף איש לעומת כ-400 אלף בשנה שעברה.

אנחנו חושבים, כי לא נכון לכלול את 300 אלף המחול”תים בכלל דורשי העבודה במשק (מובטלים) מסיבה פשוטה, הם כלל לא דורשי עבודה, אלא מקבלים את שכרם מהמדינה וממתינים לרגע בו יוכלו לחזור לעבודת הרגילה. בדיוק כמו אותם 400 אלף נופשים משנה שעברה, שקיבלו את שכרם ממעסיקם, למרות היותם בחופש.

נתונים בעייתיים

דוח המבקר שפורסם בסוף ספטמבר תקף את המציאות הקשה בו נמצא פער משמעותי במספר דורשי העבודה בין הנתונים של שלושת הגופים: שירות התעסוקה, הלמ”ס והביטוח הלאומי. מתניהו אנגלמן כותב כי “בנסיבות אלו לא ניתן לקבוע כמה מובטלים יש באמת, לא ניתן לבחון את סוגיית האבטלה ולגזור מכך את הצעדים הנכונים לשוק העבודה”. כלומר גם מבקר המדינה חושב, כי נתוני הלמ”ס על דורשי העבודה במשק בעייתיים לא פחות, מנתוני הביטוח הלאומי ושירות התעסוקה.

הסיבה לפערים המשמעותיים בין הנתונים המתפרסמים, נובעת לדעת המבקר מכך, שהמוסד לביטוח לאומי אינו עומד על כך שהמעסיקים ידווחו לו בכל חודש וחודש, על כל אחד מהעובדים שהם מעסיקים, באופן פרטני ונפרד. כיום, המעסיקים מדווחים פעם בחודש למוסד לביטוח לאומי דיווח על כל העובדים יחד ולא באופן פרטני. הנתונים הפרטניים מועברים כיום פעמיים בשנה.

טוען המבקר ובצדק, אם יש כבר מערכת המאפשרת לדווח באופן אמין את נתוני שוק העבודה בארץ, מדוע יש להסתמך על סקרים למיניהם עם הגדרות “מסוימות” כדברי המבקר. אי לכך ממליץ המבקר למוסד לביטוח לאומי, “לחייב את כל המעסיקים, לפחות בעת המשבר התעסוקתי הנוכחי, למסור לו נתוני שכר חודשיים באופן מקוון לגבי כלל עובדי הגוף, תוך מתן מידע לגבי כל עובד בנפרד”.

פערים עצומים בין הפרסומים – מקור: דוח מבקר המדינה

דרוש: מידע אמין

ההצעה התגלגלה בכנסת, ומבלי ששמנו לב, בין שלל תיקוני חוק הביטוח הלאומי שעברו בקריאה שנייה ושלישית בתאריך 19.11.20, תוקן גם החוק בתחום האפל של האבטלה. החל מה-1 באפריל כל גוף המעסיק מעל 180 עובדים ידווח מדי חודש לביטוח הלאומי על מצב העובדים אצלו, על שיעור העסקה שלהם (משרה מלאה או חצי משרה. ד”ש) ועל נתוני השכר. החל מחודש אוקטובר 2021 יחול החוק גם על מעסיקים עם מעט עובדים וגופים אחרים.

בהסבר לתיקון החוק נאמר, כי הדבר נחוץ לצורך, “יצירת מנגנון לקבלת מידע אמין (כלומר המידע כיום הוא לא אמין? ד”ש) ועדכני של שיעורי העסקה ונתוני שכר לשם התמודדות עם מצבי משבר עתידיים, שבהם יהיה צורך במתן מענה מהיר ויעיל מטעם רשויות המדינה, כפי שהתחדד במהלך משבר הקורונה”.

כאמור, החל מחודש אפריל או אוקטובר 21′, יבוא הסוף לדיווחים המוגזמים על חצי מיליון או מיליון מובטלים. התקווה היא, שבעקבות התיקון שכבר נרשם ברשומות, ישקפו הפרסומים מעתה ואילך נתונים שפויים יותר ואמינים הרבה יותר.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה