סודות מאחוזת בית || ההיסטוריה של הבורסה לני”ע • פרק 2

מונופול ההשקעות הישראלי שמתנהל באמצעות 23 חברים בלבד, עובדים בשכר ממוצע של כ-50 אלף שקלים שעדיין רוצים בונוסים ותוספות, משקיעים חזקים שבמשך שנים התנגדו למיסוי הבורסה (עד שבא נתניהו) ומשכורות עתק לחמשת הבכירים – וזה עוד לפני שמנינו את חברי הדירקטוריון • הפרק השני והחותם בדברי ימי הבורסה, מלשכת החליפין, דרך יום חמישי השחור ובחזרה לכספי השילומים שצברו תשואות מדהימות

הבורסה לניירות ערך | צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

הבורסה שהייתה סגורה היום, לרגל יום העצמאות ה-73 למדינת ישראל, קשישה יותר מהמדינה וחוגגת 86 שנות מונופול בישראל. רבים מהאזרחים לא יודעים שאם חשקה נפשם לסחור בבורסה ולרכוש אי אלו מניות בניסיון להוסיף הון על הונם, אינם יכולים לגשת באופן ישיר לבורסה ולסחור בה כרצונם.

המסחר בישראל נעשה אך ורק דרך 23 ‘חברי בורסה’. הרשימה מורכבת מהבנקים בישראל: אגוד, דיסקונט, הפועלים, יהב, ירושלים, בנק ישראל, לאומי, מזרחי טפחות, מסד, מרכנתיל והבינלאומי. בנקי חוץ: אייצ’.אס.בי.סי, ברקליס וסיטיבנק. חברים שאינם בנקים (חש”בים): אקסלנס, יו.בי.אס, מיטב דש, סיטיגרופ, פסגות ואי.בי.אי. ויש גם שלושה המוגדרים כ’חברים רחוקים’: ג’פריס, מריל לינץ’, וחברת הטכנולוגיה ההולנדית Flow Traders B.V.

אזרח ישראלי המבקש לבצע סחר בניירות ערך, נדרש לפתוח חשבון ניירות ערך אצל אחד מחברי הבורסה וכל פעילותו תתבצע דרך ‘חבר הבורסה’. נקודה נוספת שכדאי לדעת היא שהקשר בין הציבור לחברי הבורסה נעשה באמצעות יועצי השקעות או מנהלי תיקים (ברוקרים), שקיבלו מרשות ניירות ערך רישיון לעסוק בייעוץ, לאחר שלמדו את התחום.

לדעת להפסיד

רגע לפני שאתם ממהרים לפתוח חשבון לניירות ערך ולהתחיל ‘להרוויח’ נספר לכם, שלבורסה נכנסים דווקא אלו המוכנים להפסיד את כספם. משקיע שלא יודע להפסיד ונכנס לסחרור ובלבול כשהבורסה יורדת, אין מקומו בה.

הבניין ששימש את הבורסה מ-1983-2014 | מקור צילום: www.pikiwiki.org.il

נראה שאת הכסף הגדול עושים דווקא אלו העובדים בבורסה. לפני פחות משנה – יוני 2020 – החליט ועד עובדי הבורסה לניירות ערך בתל-אביב להשבית את המסחר בעקבות סכסוך ממושך עם הנהלת הבורסה בגין דרישות הוועד לקבל בונוס שמן, בחישוב שיתבצע החל מהליך הפרטתה (לפני כשנתיים).

על פי דיווח של אליצפן רוזנברג ב’מקור ראשון’, השכר הממוצע לעובד בבורסה עומד על 50 אלף שקל בחודש. לוועד, המייצג את כ-250 עובדי הבורסה, כבר אושר בונוס של 15 מיליון שקל, אבל כשהמסחר הושבת התברר: מבחינת העובדים זה לא היה מספיק. הבונוס הוא בנוסף ל-6% ממניות הבורסה שניתנו להם, וששווין כיום כמעט 100 מיליון שקל.

להזכירכם, היה זה לאחר פרוץ הקורונה, האבטלה חגגה, מאות אלפים ישבו בבית ושכרם נפגע משמעותית, אך לא עבור עובדי הבורסה. אלו קיבלו את שכרם באופן מלא למרות שבמשך שבועות, רבים מהם עבדו באופן חלקי.

אם אתם רוצים להרוויח עוד יותר, במקום למלא לוטו מומלץ שתנסו לשמש כמנכ”לי הבורסה. עלות שכרו של המנכ”ל, איתי בן-זאב (כולל בונוסים והטבות) עמדה בשנת 2019 על יותר מ- תחזיקו חזק – 3.8 מיליון שקל. מתוכם כ-600 אלף שקל בונוס. עלות השכר של חמשת בעלי השכר הגבוה ביותר בבורסה, עמדה על יותר מ-10.5 מיליון שקל. והנה דוגמא נוספת לעבודה ‘קשה מאוד’ ששכרה בצידה: יו”ר דירקטוריון הבורסה, אמנון נויבך, מקבל 50 אלף שקל בחודש עבור פחות משני ימי עבודה בשבוע (שמונה ימים בחודש). זאת בנוסף לכיסוי הוצאות מלא, ובונוס של כ-270 אלף שקל בשנה.

ובחזרה להשבתה: ההודעה הרשמית שיצאה באותו יום – 6.7.2020  – הממה את ציבור המשקיעים בישראל. בהודעה שנמסרה מהנהלת הבורסה נאמר, כי “המסחר בבורסה לא ייפתח היום בעקבות שיבושים שגרם ועד עובדי הבורסה, אשר בעקבותיו לא בוצעו מהלכי המסחר והסליקה המאפשרים את פתיחת יום המסחר”. בסופו של דבר המסחר נפתח באיחור רב, אבל ההודעה הזכירה נשכחות לרבים משוק ההון.

המשקיעים ניסו לברוח

6 באוקטובר, 1983. זהו היום שיכונה כ’יום חמישי השחור’. באותו יום מחליט שר האוצר דאז, יורם ארידור, לסגור את הבורסה ולהפסיק את המסחר במניות. היה זה בשיאה של פרשיית ‘משבר מניות הבנקים’ בה הואשמו הבנקים הגדולים בוויסות שערי מניותיהם, תוך הבטחת עלייה מתמדת ורצופה בשערי המניות ומניעת ירידה או אף קיפאון ברמת השערים, ולו אף ליום אחד. רק כעבור שבועיים – לצד התפטרות שר האוצר ומינויו של יגאל כהן-אורגד, התחדש המסחר בבורסה, (בתאריך 24 באוקטובר 1983).

כאן הכל החל. בנק אנגלו פלשתינה בתל אביב | מקור: ויקיפדיה

במשך השנים נסגרה הבורסה שוב ושוב בעקבות האיום של הממשלה על הטלת מס. גד ליאור מצטט באתר ynet כי בתאריך 19.3.1986 הכותרת בעיתון ‘ידיעות אחרונות’ הייתה “המשקיעים ניסו ‘לברוח’ מהמניות – הבורסה נסגרה. המסחר בבורסה לא נערך, בעקבות הפרסומים על הכוונה לגבות מס של 2% על העסקות בבורסה”.

870/135 ליינר ארטקל

כעבור שמונה שנים הדבר שוב חוזר על עצמו. שר האוצר, אברהם (בייגה) שוחט, מוביל רעיון להטיל מס על הבורסה. על פי הדיווח של גד ליאור, בתאריך 17.8.1994 בישרה הכותרת הראשית בעיתון: “10% מס בורסה”. למחרת, ב-18 באוגוסט הכותרת היא: “סגור לרגל מסים”. ב-19 באוגוסט ניסה שר האוצר להרגיע: “שוחט: ‘נעשה את הכל כדי לפשט את חוק מיסוי הבורסה'”. ב-22 באוגוסט: “רעידת אדמה בבורסה: חשש להמשך המפולת”. בסופו של דבר, יצחק רבין, ראש הממשלה דאז, חזר בו מההחלטה.

לרעיון הטלת מס על הרווחים בבורסה יש זקן ארוך מאוד. על פי הדיווח, כבר בשנת 1963 ‘איים’ פנחס ספיר, שר האוצר דאז, להטיל לראשונה בישראל ‘מס בורסה’, והמניות צללו בעשרות אחוזים, עד לאחר המיתון שהסתיים מיד אחרי מלחמת ששת הימים. בסופו של דבר היה זה בנימין נתניהו שהטיל מס על הבורסה בהיותו שר אוצר בשנת 2003.

מחליפין לצמיחה

הבורסה שהוקמה בשנת 1935 במשרדו של מרדכי פנחס חסון תחת השם ‘לשכת החליפין’ פעלה אז במשך שעה אחת בלבד בכל יום. פעילות הבורסה שבתה בשבתות ובמועדי ישראל, אך מעניין לדעת כי במהלך מלחמת העולם השנייה המסחר לא נעצר אף לא ליום אחד. רק במלחמת השחרור, כאשר חלק מחברי הבורסה גוייסו למאמץ המלחמתי, נעצר המסחר לכמה ימים.

מקרה נוסף של סגירת הבורסה התרחש בראשית שנת 1991. סאדם חוסיין מחליט לשלוח את טילי הסקאד שלו לעבר מדינת ישראל שהתגוננה נגדם בסלוטייפ, ניילונים ובקבוקי מים. בעקבות המתח ו’הסכנה’ נסגרה הבורסה אז לשלושה ימים. הדבר לא חזר על עצמו ב’צוק איתן’ כאשר טילים מעזה שייטו לעבר תל אביב. בדיווח של הבורסה מסוף שנת 2014 נראה כי “חלה ירידה בקצב הצמיחה ברבעון השני של השנה ועד לצמיחה שלילית, לראשונה ממרץ 2009 ובהשפעת מבצע ‘צוק איתן’, ברבעון השלישי של השנה”. בנוסף עלה חשש מעלייה בגירעון הממשלתי בין היתר בעקבות מבצע ‘צוק איתן’ והתגברות המתיחות הביטחונית בארץ.

על רקע המסכים בבורסה | צילום: משה שי, פלאש 90

במהלך משבר הקורונה הבורסה לא נפגעה כלל, ואף צמחה. פרשנים בארץ ובעולם הסבירו כי אזרחי רבים שהיו ‘כלואים בבית’ ללא יכולת לצאת לבלות או לקניות, השקיעו את הכספים העודפים שלהם בבורסות העולם, דבר שגרם בשלב הראשון למניעת נפילות ובהמשך המשבר לעליות שערים נאות. במקרה של גיימסטופ עלו הקריאות ברשתות החברתיות להשקיע את ה-600 דולר שהממשל בארצות הברית חילק לאזרחים – במניית החברה. כסף שנכנס פתאום הביתה ואפשר להסתדר בלעדיו – נשלח ‘לשחק’ בבורסה.

העובדה שכסף מיותר בבית מעלה את הבורסה, היא לא דבר חדש. בשנות ה-50 כאשר הגיעו ארצה כספי השילומים מגרמניה, רבים בחרו להשקיע את הכסף ש’נפל’ עליהם בבורסה לניירות ערך. באותן שנים, גם בעקבות מדיניות ממשלתית שהזרימה כסף למשק, צמחה הבורסה  במהירות. על פי הסקירה של גד ליאור, בשנים 1959 ו-1960 עשו בעלי מניות רבים בבורסה הקטנה של תל-אביב רווחים שהגיעו ל-140%, עסק משתלם למדי.

אין כסף קל

בנקודה זו, אם גרמנו לכם רצון או חשק להשקיע בבורסה ולהרוויח בגדול נזכיר כי אין כסף קל. המהפך הדיגיטלי של העשור השלישי במאה ה-21, הפך את המסחר בבורסה לנגיש וקל מאוד. כמעט כל אחד יכול להתחיל לסחור באופן עצמאי בבורסה. אבל למענכם, התחילו בקטן, אל תסחפו, זכרו להכניס לבורסה רק כסף שאתם מוותרים עליו מראש, אל תיקחו כסף להשקעות מהלחם והחלב שלכם, גם לא מהבגדים של האישה או מהצעצועים של הילדים. לבורסה הולכים רק עם כסף שנשאר בבית אחרי הוצאות שוטפות.

ברוקר נותן הוראות קנייה בבורסה, שנות השמונים | אוסף התצלומים הלאומי, לשכת העיתונות הממשלתית

נסיים עם ברני מיידוף שנפטר בכלא אתמול בגיל 82. שמו המלא הוא ברנרד לורנס מיידוף, שהיה איש עסקים וברוקר יהודי-אמריקאי וישב ברומו של עולם. בשיא תוקפו היה מיידוף יושב ראש החברה למסחר בניירות ערך ‘ברנרד מיידוף’ ויושב ראש דירקטוריון הנאסד”ק בארצות הברית. בשנת 2009 הורשע מיידוף בהונאת כספים בהיקף של כ-65 מיליארד דולר, הונאת פונזי הגדולה ביותר שנחשפה אי פעם ונידון ל-150 שנות מאסר.

במשך קרוב לשלושים שנה לקח מיידוף את כספם של האנשים ושילם להם ‘תשואה’ שנתית נאה, אך מעולם הוא לא השקיע את כספיהם. כל התשלומים שהוא העביר ללקוחותיו באו אך ורק ממשקיעים אחרים שנכנסו להשקעה אצלו. בעקבות המשבר הפיננסי בשנת 2008 ביקשו משקיעים רבים למשוך את כספי השקעותיהם, אך הקרן של מיידוף לא יכלה כמובן לשלם להם את הקרן, כי זו לא נשמרה בשום מקום, דבר שהוביל להתמוטטות החברה ולחשיפת ההונאה. מקרה מיידוף צריך להבהב כנורה אדומה בפני כל השקעה המציעה כסף קל – ולא רק בבורסה.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה