סודות מאחורי הכריכה | הסופר שהפך מיועץ סתרים לעורך ספרותי

אנחנו לא נחשפים אליהם, או שמדלגים בקלילות על האזכור שלהם בשורת התודות ובעמוד הקרדיטים בפתח הספר | אבל מלאכתם של ‘העיניים שמאחורי הספר’, קרי: של העורכים הספרותיים שעומדים מאחורי עמל מפרך בן מאות שעות על כל כותר – קשה ומורכבת פי כמה משנדמה | סופר המבוגרים והילדים, ר’ שמואל ברקוביץ’ – שהפך מיועץ סתרים למוספי הסיפורים המובילים, לעורך בפועל של כותרים רבים בעולם הסיפורת החרדי – משתף במלאכת המחשבת, וחושף את המורכבות, הדייקנות וכוחות ההכלה שזקוק להם העורך בעת שהוא מחשב סיפור מחדש | יריעה מרתקת לחובבי עולם הספר, עתירת חשיפות וגילויים מאחורי הקלעים

שמואל ברקוביץ ויוני גרשטיין ליד איור | צילום ארכיון, באדיבות המצלם

המסך מרצד מעייפות, השעות בלילה הפכו מקטנות לקטנטנות, אבל עיני הנץ שלו ממשיכות להטיל זרקור על המילים שמולו. הוא מוחק, מתקן, מעיר – ושולח לכותב למענה – מנייד קטעים, מחליף קטעים שלמים בתוך סצנות ומעביר תחת שבט ביקורתו משפט אחר משפט.

אם פגשתם פעם עורך ספרותי בעבודתו, סביר שהוא לא שוחח אתכם ארוכות. הדד-ליין להגשת הספרים בחזרה למחבריהם, דוחק; המחשבות תפוסות והטלפון על האוזן בהיוועצות עם מורה דרך רוחני, סופר ותיק או ידיד בעל השקפת עולם טהורה וחפה מכל נגיעות.

box

מנגד, אם דימיתם שעורך הוא איש זעוף מבע, כזה שלא ניתן לשוחח איתו בכלל, כנראה שלא פגשתם את ר’ שמואל ברקוביץ’, מי שחתום על עריכתם של אינספור ספרי קריאה של מיטב הסופרים והסופרות במגזר החרדי, האיש שהגה, יזם וליווה רבים ממוספי הסיפורת המצורפים בסוכות ובפסח לעיתונים המובילים – ולצד כל זאת, מספיק גם לכתוב בעצמו ספרים למבוגרים ולנוער, וגם למלא את ייעודו בעולם, בשעות רבות של לימוד בכל יממה.

איך מגיע אברך כולל – בעל חוש ספרותי ככל שיהיה – לתחום עריכת ספרים?

“למען האמת, תחום העריכה הפתיע אותי. אני כותב סיפורת למבוגרים (בשמו האמיתי) ולבני הנעורים (תחת שם העט אורי מן), ובכלל לא חשבתי, כשהתחלתי לכתוב, שאגיע לכס העורך. שמעתי הגדרה יפה מאחד הוותיקים בתחום: כתיבה ועריכה הן כמו שתי אונות נפרדות במוח. הסיבה לכך היא, שבכתיבה כותבים ובעריכה משכתבים ומוחקים”.

אלא שאז חל השינוי. “לפני מספר שנים הגיתי ויזמתי כמה מהקונספטים של מוספי סיפורי החגים בעיתונות החרדית (שמו, אגב, לא צוין בקרדיטים של עושי המלאכה. ח”ש), במשך שעות ארוכות הייתי מעניק ייעוץ ספרותי מקצועי, מלווה חומרים של כותבים וכותבות אחרים, מעיר, נותן כותרות, מתקן ומתאים את החומרים לקונספט הכללי. היו פרויקטים קלים יותר לביצוע עבור הסופרים (שחלקם בכלל לא ידעו מי עומד מאחורי הרעיונות וההכוונות…), וחלק דרשו יותר משאבים, שלרוב נטלתי אותם על עצמי כדי שהכותבים יהיו משוחררים לנפשם ולסיפורם, בעוד שאת ההצגה מאחורי הקלעים הותרתי נסתרת מאחורי המסך.

“זכור לי פרויקט-על, בו הייתי שותף פעיל במוסף סיפורים שהרעיון שלו היה סיפור ארוך בהמשכים שנכתב על ידי 11 כותבים וכותבות (מישהי כתבה שני פרקים בשתי שמות שלה, כך שיצאו 12 פרקים בסיפור המתח הזה). הייתה זו עבודה שהתמשכה על פני כמעט שנה, ועוד בטרם החלה, נתתי מראש את הבטחתי לעורכת המוסף דאז, הגב’ חנה אפיק, שאעמוד לימינה ואסייע לה בעבודה הקשה הזו, שהייתה מורכבת פי כמה וכמה ממוסף סיפורים רגיל ומסיפור מתח רגיל, משום שכל אחד נותן את הטון שלו ובד בבד עליו להיות מסונכרן עם כל שאר חלקי המוסף. חלק מהסופרים (והסופרות) היו כאלה שבדרך-כלל לא שייכים לז’אנר כותבי המתח (או בכלל לא…), אלא שאת הקוראים זה לא אמור לעניין: סיפור כזה חייב להיות מותח מהרגע הראשון ועד לאחרון…

“נתון מאתגר נוסף היה שאף לא אחד מהמשתתפים במוסף ידע מה יהיה הצעד הבא…! כולם קיבלו קו כללי מאוד של הסיפור ואת הפרקים הקודמים. כל אחד היה צריך להמשיך את העלילה ולהותירה בנקודת מתח חדשה. התוצאה הייתה מרתקת, כאלו שיותר משכו קדימה בלי להביט אחורה, ובמקביל – היה צורך לחפות על של אחרים.

“סיכמתי עם העורכת שאני אהיה זה שאסגור את הקצוות הפתוחים (שהיו רבים מאוד, ולפעמים כמעט וחמקו מבין השורות), לפיכך קראתי את הפרקים שנשלחו אלי כמה פעמים ולאחר מכן ישבתי על פרק כמעט סופי שלמעשה איחד את הסיפור למקשה אחת (היו כאלו שאמרו שרק בפרק שלי הבינו מה בעצם קורה…) בנוסף, הייתי היחיד שהותיר הוראות כמעט ברורות לבאים אחרי כיצד להמשיך, כלומר לסיים את העלילה.

“וכך כתבתי בחוויות שמאחורי הקלעים על חלקי במוסף:

כתיבת פרק בסיפור בהמשכים רב משתתפים, יכולה להיות כשימוש בספר הדרכת טיולים לארץ שלא ביקרת בה מעולם, והיא זרה לך כמו שאר התיירים בקבוצתך. קיבלת רק כמה דפי מידע מחברת הנסיעות. הנס הוא, שהתיירים גם הם נוחתים בפעם הראשונה באותה הארץ… במקרה שלנו – בריף ופרקים קודמים. בעוד בסיפור אחר, על הקורא להמשיך בקריאה כדי לדעת את ההמשך, כאן, מי שרצה לדעת את השורה הבאה, פשוט היה צריך לכתוב אותה

ביקשתי לכתוב פרק מתקדם יחסית. אני שונא מותחנים חסרי היגיון ומשוללי תוכן  וסיפורים בהמשכים הם הדבר האחרון שאני קורא בעיתון. בתכנני סיפור, עלי לדעת היכן תחנתו הסופית. לפיכך, ביקשתי להיות ההיגיון שבשיגעון הזה, להיות הפרק שמתחיל לסגור קצוות ולהציב סימני קריאה היכן שהקודמים השאירו סימני שאלה ולהגיש דו”ח מסודר לקורא. הם בנו תשבץ בעל הגדרות כלליות, ועלי היה למלא אותו. בכתיבת הפרק שלי, הותרתי לבאים אחריי בריף מסודר ‘למה התכוון המשורר’ והכוונות להמשך הגיוני וסביר. למרות זאת, אופן סיום הסיפור לוט בערפל גם מפניי, נכון לשעת כתיבת שורות אלו.

וזהו, הפכת לעורך? הבנת שזה ייעודך?

“התגובות שהגיעו מהקהל על מוסף זה ואחרים, העניקו לי כיוון וחשיבה על תחום העריכה, אך עדיין לא פעלתי בתחום הזה.

“כאשר הוצאתי את ספרי השני ‘מסלול אדום’, הכולל בתוכו ארבע עשרה נובלות מחיי היום, לבטים והתמודדויות בעולם החרדי. האירועים והדילמות, כמו הדרמות הקטנות והגדולות לקוחים מהווי חייהם של המבוגרים החרדיים, הכנסתי בספר אלמנט פורץ דרך.

“בכתיבתי למבוגרים, אני מותיר חומר רב למחשבה. מבחינתי, הסיפור הוא אמצעי לכוון לחשוב מחדש, אך בשום אופן לא לחנך או להטיף. וכבר אמר אחד האמוראים במסכת ערכין ‘בדורנו אין מי שיודע להוכיח’.

“הסיפורים נכתבו בפרקי זמן שונים – בטווח זמן של שמונה או תשע שנים – וכל אחד מהם מקפל בחובו סיפור מאחוריו.

“יש סופרים שהיו בוחרים לכתוב ספרים שלמים על נושאים שבחרתי אני, משיקולים שונים, בחרתי לכתוב אותם כנובלות ולא כרומן ארוך.

“המטרה בסיפורים אילו היא בראש ובראשונה לגרום לקורא המבוגר והאינטליגנטי לחשוב מזווית ראייה חדשה ובלתי שגרתית על הנושא המטופל בסיפור זה, מורכב ככל שיהיה, שעיתים הוא בגדר טאבו אצל אחרים, לצלול ולהיסחף לתוך סיפור שקורה כאן ועכשיו, ובדרך כלל גם בליבו פנימה בצורה זו או אחרת.

“לעיתים, מאורעות שאירעו עימי או לאנשים בסביבתי גרמו לסיפורים להיכתב, יש ותופעות חברתיות הנידונות בסיפורים, ויש ושיחות עם המצויים בשידוכים, גרמו לי לחשוב ולכתוב אודותיהם”.

כשהסופר מזמין ביקורת

“כאשר ערכתי את הספר לקראת הדפסה, למול מגוון סגנונות הסיפורים, עלה בדעתי רעיון חדשני ומהפכני: לשבץ טורי זווית ראייה מקורית מטובי הסופרים (כאשר בכוונה פניתי רק למבוגרים וותיקים ממני) שיתפרסמו לאחר הסיפור עצמו. זהו מיזם חדשני ופורץ קדימה. לא ידוע לי שאי מי העז לעשותו לפניי. ציטוטי ביקורות מחמיאות מקובלים למדי, לא ידוע לי על מי שביקש את ההיפך, ועוד בפומבי.

“רבים מהסיפורים ב’מסלול אדום’ הינם קטליזטורים לחשיבה רחבה ומהווים כר לשיחה ודיונים ערניים. נושאים לא מעטים השנויים במחלוקת עולים בין דפיו. לפיכך, ביקשתי מטובי הסופרים – שלא היו שותפים לכתיבת הסיפור כלל – לכתוב טור קצר ובו זוויתם האישית וכן ביקורת ספרותית אודות סיפור אחד מספר זה. נתתי להם במה רחבה לכתוב ככל העולה על רוחם; דברים שלא נגעתי בהם בסיפור; מה היה חסר להם בו; מה הוא העלה בדעתם… הכול – רק לא מחמאות והסכמות. הסיפורים נשלחו לאחר שנכתבו תוך מטרה שלא לשנותם במאומה לאחר הביקורת. לעיתים, שלחתי סיפורים מסוימים דווקא לאנטיתזה שלהם: סיפור על מערכת עיתון נשלח לעורך עיתון; סיפור ביכורים שלי לעורכת העיתון שהכניסה אותו; סיפור בגוף ראשון, למי שלא ממש אוהב את הסגנון הזה…

הסופרים לא אכזבו ועמדו בכבוד באתגר הייחודי. התוצאה: שורת טורי ביקורת אמיתית ומקצועית שלא תמיד מחמיאים, ולעיתים אף חולקים עליי מתפרסמת בספר וגורמת לקורא לחשוב לעיתים מחדש על מה שקרא. לא מכבר הייתה לי שיחה עם חבר, שהצדיק את דעת הקולגה על סיפור מסוים. שאלתי אותו: “למה אתה כל כך מהסס לומר לי את זה? הרי הכנסתי את הדעה המנוגדת הזו לספרי ובשמחה, זוהי חגיגה דמוקרטית לשמה”.

הסופרים הוזמנו לבקר. מסלול אדום, עטיפת ספרו של שמואל ברקוביץ

“אנקדוטה נוספת היא אודות התכתבות שהייתה לי עם אחד הסופרים אודות קטע לא מחמיא שכתב על הסיפור, שאלתיו: ומי צודק? ותשובתו הייתה: “אתה. כי הקהל אוהב את זה. אבל מה שכתבתי הוא נכון”. בספר, כאמור, פורסם הטור בלבד כפי שכתב אותו הסופר עם הביקורת הלא מחמיאה וללא ההתכתבות האישית הנוספת”.

“בעקבות הספר ‘מסלול אדום’ והקונספט שליווה אותו, החלו להגיע בסיעתא דישמיא הצעות לעריכת ספרים”.

נאמן למקור

מה כוללת עבודת העריכה? הרי אין קשר בין הספרים שערכת, מה גם שכל אחד הינו בסגנון שונה ושל סופרים שונים?

“לכל ספר יש את הסגנון שלו, וכאשר אני מקבל אותו לידיי, אני מתחבר אליו ותופס את הייחודיות שבו ולפי הקו הזה מתכנן את עריכתו.

“הכלל העומד מולי הוא: הסופר תמיד צודק. הוא זה שכתב את היצירה שלו והוא מעוניין לראותה רואה אור בצורה הטובה ביותר. אני נותר מאחורי הקלעים בלבד. כל ההערות או השינויים מודגשים והסופר בוחר האם לקבל אותם או שלא, ב 99% מהמקרים, הערותיי מתקבלות מיידית.

“באחת מהפעמים שלחתי לידיד חומר שערכתי מאנגלית לעברית על מנת שיחווה דעתו על התוצאה. התגובה שלו הפתיעה אותי: “התאכזבתי. התרגום נאמן למקור, אבל חיכיתי לראות את הסגנון שלך שם ולא מצאתי אותו”.

“זו המחמאה הטובה ביותר שניתן לקבל על עבודה שכזו. העורך חייב להישאר מאחורי הקלעים”, עניתי לו”.

מחלום למציאות, תרתי משמע

איך מתבצע תהליך העבודה בפועל? אתה מקבל את ‘כתב היד’ – שכיום הוא קובץ וורד – ומתחיל לעבוד עליו, או שקודם לכן אתה מקבל סקירה (בריף) מהמחבר ומנהל דיונים אודותיו – לפני שכלל קראת אותו?

“כאשר אני מחליט לקבל את ספר לעריכה, אחרי שקראתי אותו מראשו ועד קצהו, אני יושב לשיחה ארוכה עם המחבר ופורש לו את השגותיי, מה יש לשנות בו וכמה ובאיזו צורה הוא יוגש לציבור. לפעמים, המחבר עושה בעצמו את העבודה ואני נותר בחלק הייעוץ וההכוונה לאורך הוצאת הספר, אך במרבית הפעמים אני מבצע את כל העבודה המורכבת הזאת בעצמי.

“אחד הספרים שערכתי הוא ‘כחולמים’ של רחל פומרנץ (מחברת ‘עת לקרוע ועת לתפור’, ‘פרחי קקטוס’ ועוד) הספר אמור לראות אור ממש בימים אילו והוא מעלה על נס את סיפורן של שתי משפחות אמריקניות – משפחת לרנר ומשפחת ורהפטיג – המתחבטות בסוגיית ‘היכן יהודי צריך לגור?’ בארץ ישראל – בה קדושת הארץ גוברת על הקשיים והסכנות? במרכז תורני ליד המשפחה והחברים? או בתפוצות – ששם כל יחיד מהווה כוח משמעותי?

“הסופרת רחל פומרנץ מספרת על החולמים שעוזבים בית וקהילה, כאשר הם נכנסים להרפתקה בה ההצלחה כלל אינה מובטחת, ולא תמיד החלום מתגשם כמצופה. בספר יש רגעים קסומים של דרמה ומתח, של חלומות בלהה מול חלומות ורודים, רגעים של מתח עוצר נשימה עם מתח גבוה בפיגוע טרור על רקע התגברות האינתיפאדה הראשונה בישראל, או באסון טבע (שריפת יער ירושלים לפני כחצי יובל…) ובהם מתמודדים הגיבורים מול אתגרים שונים. בקטעים אחרים, עליהם להיאבק באתגרים פנימיים יותר; עודף ביטחון עצמי, חוסר רגישות לזולת, התמצאות בסבך הבירוקרטיה הישראלית, אי הבנות מתסכלות ומשעשעות הספר עוסק גם במערכות יחסים בין בני זוג והמשפחה מסביב, יחסי חרדים וחילונים במקום העבודה, שתלטנות והכרה פנימית, וגם על בחור המחפש שידוך עם בעיה רפואית.

עטיפת הספר כחולמים מעטה של הסופרת רחל פומרנץ

“הספר נכתב במקורו באנגלית והקהל האמריקני הזדהה עם החוויות האמיתיות מקרוב. כעת, הגיע תורם של הישראלים להיחשף מקרוב לאתגרים המתגלגלים לפתחם של העולים ארצה. הגם שכמובן הספר נותר כפי שנכתב במקור, וזו הייתה עיקר העבודה בספר – תרגומו לעברית ספרותית קולחת – הספר עבר גם מוטציה ישראלית, מעט הוספות שהמלצתי עליהן מול השמטות מהמהדורה האנגלית שהמחברת ביקשה לבצע במהדורה העברית.

“זכורה לי התלבטות רצינית לגבי ספר ארוך ומורכב שהגיע אליי, לקח זמן עד שהתפניתי לקרוא חלקים ממנו, וגם לאחר מכן התלבטתי רבות האם לקחת את הפרויקט (זהו ספר שעדיין לא הופיע, אך אני יכול לומר שזוהי יצירה שמעולם לא נכתב משהו דומה לה בסדר הגודל שלה), בסופו של דבר החלטתי להיענות בחיוב ואני מקווה שבחודשים הקרובים ייצא הספר לאור”.

כל ספר חייב עורך? יש ספרים רבים שיצאו לאור ללא עריכה, או שעברו עריכה במערכות העיתונים. זה לא מספיק?

“ההבדל בין ספר ערוך לשאינו כזה יכול להיות ההבדל בין ספר שנמכר היטב לכזה שאינו מכסה את העלויות וההשקעה שבו. במערכות העיתונים עורכים את הפרק השבועי, מנקים טעויות לשוניות ואולי מבצעים עוד כמה דברים ראויים, אבל לתוצאה הסופית של עריכת ספר ממש – לא מספיק לקבץ את הפרקים או הסיפורים, הכתבות והטורים לספר. זה כמו מי שהצליח במישור המוניציפאלי ורוצה לעבור למישור הארצי – הוא יצטרך מסרים שונים לכמה סוגי יעדים. הוא הדין בעריכת ספר לקהל רחב יותר.

“כך, בספר החדש ‘מזג עביר’ של ע’ בר כוכבא (מחברת ‘שעת חלון’, ‘גן של אורה’, ‘רוח צעירה’ ועוד), המכיל בתוכו שלושים סיפורים מרתקים בסגנון הומוריסטי ועשיר במטבעות לשון ייחודיות בסגנונה המיוחד של המחברת. אילו לא רק סיפורים יפים ומרתקים בפני עצמם מהווי היום יום, כי אם גם הסגנון שבהם הם כתובים והדרך אליה הם חותרים. הספר הגיע אליי כצרור סיפורים והיה עלי להעניק להם כיוון וקונספט. בסופו של דבר, המחברת הוציאה מתחת ידיה דבר מושלם – סיפורים לגילאי 9-99 שקוראים שוב ושוב בהנאה מחודשת.

והרי התחזית. עטיפת הספר מזג עביר

“נקודה נוספת בעריכה היא מעקב ומציאת באגים בלתי הגיוניים בעלילות סבוכות. בספר ארוך למבוגרים שעבר דרכי, היו קטעים היסטוריים שהתבררו בשנים שחלפו מאז נכתב, כלא נכונים בעליל, עקב פתיחת ארכיונים ומחקרים מקיפים שפורסמו. היה צורך לשנות מספר דברים בסיפור כדי לשמור על האמינות. ואם נסכם, בהחלט יש ספרים שהיו יכולים להימכר טוב יותר אם הייתה נעשית להם עריכה נאותה”.

Inner article

הדור החדש

סוס מנצח לא מחליפים. אתה בעד ההדרת ספרים ישנים בהוצאה מחודשת?

“הסיפורים של פעם, ברובם היו יותר מציאותיים ופחות בדיוניים. לעומת זאת, הסיומים היו תלושים למדי מהמציאות, יותר אפי אנד וסוף מהסיפורים.

“בספר ‘מזג עביר’, שמאגד בתוכו סיפורים עכשוויים, נמצא גם הסיפור ‘מסיבת סידור’ המספר על ימיה הראשונים של מלחמת המפרץ. האימה ואי הוודאות ששררו בכל, יחד עם העלייה מרוסיה שגברה באותה התקופה. הסופרת ע’ בר כוכבא נטתה להשמיט את הסיפור מהספר החדש, אך אני זיהיתי בו פוטנציאל לסיפור טוב ולא ויתרתי עליו. נתתי מספר הנחיות ששדרגו את הסיפור בכמה וכמה קומות מגרסתו הראשונה, וכך, לאחר 30 שנה מעת שנכתב (!) ראה הסיפור אור בצורה טובה ותואמת.

“לפעמים מחליטים לשמור על הספר כמות שהוא, ותפקיד העורך הוא לתת כותרות ותוכן מחודש, כמו הספר ‘בין לבין’ של לאה פריד שהענקתי לו את השם ’25 שעות ביממה’. זהו שם דו משמעי הרומז גם על ציר הספר וגם על מספר הסיפורים שבו.

“אך יש פעמים שהעריכה דורשת רק מבוא בראשית הספר וכיתוב עטיפה אחורית חדשה (כמו בספרה של הדסה ארשת, ‘כולן נקבצו באו לך’ שראה אור בהוצאת יפה נוף), וסדרת הסיפורים המצוירים של רחמים, שהסיפורים נותרו על כנם בדיוק כמו לפני שלושים וארבעים שנה ותפקידי היה לתת להם את הכיתוב האחורי על עטיפות ספרי הסדרה. (בהוצאת יפה נוף)”.

כולם נקבצו באו לך. העטיפה המחודשת לספרה של הדסה ארשת

מה קורה כשנדרשת התערבות ממש בסיפור? האם זה לא פוגע בו?

“כפי שציינתי, הסופר במקום הראשון. לפעמים, הוא עצמו מבקש לשנות את היצירה שלו. לפני כמה שנים כתבתי סיפור קצר שלא הייתי מרוצה ממנו, העברתי אותו לביקורות, והמשוב היה אוהד. למרות הכל לא הייתי מרוצה והנחתי את הסיפור בצד. רק כעבור כמה שנים עלה לי רעיון חדש ומתאים יותר. לא התעצלתי למחוק ולכתוב מחדש. הפעם התגובות היו הרבה יותר אוהדות ומחמיאות. ועדיין לא אתפלא אם אכתוב לו גרסה שלישית…

“גם סופרים אחרים לפעמים מבקשים לעדכן את יצירותיהם. אציין שתי דוגמאות מתוך הספר ‘חיצים ביד גיבור’ (חלק ב’) של הסופרת לאה פריד, שכולו עבר עריכה מחודשת ואף קיבל את שמו החדש ‘הריקוד הנכון’ שגם הוא רומז על מהותו – הסיפורים מלמדים את כללי הריקוד הנכון בחיי היום יום.

“במתכונתו הראשונית, נקרא הסיפור ‘כוכבים’ בשם ‘טובהל’ה ושמלת השבת’, כאשר בחלק גדול מהסיפור מוזכר סיפור הילדים ‘חנה’לה ושמלת השבת’, המשליך על גיבורת הסיפור ומוביל אותה לחשיבה שונה ובה גם מסתיים הסיפור.

“בעוד לפני 30 שנים, ידע כל ילד מיהי חנהל’ה ומה אירע עם שמלת השבת, בדורנו, על שפע ספרי מנוחה פוקס ודומיה, אזכור הסיפור הזה ועוד בצורה חיובית בה הוא מוזכר בסיפור (הגיבורה השתמשה בו כסיפור לשיעור מבחן בסמינר למורות) לא היה משיג את מטרתו, היות וניכר מהסיפור שהוא נכתב על ידי מי שאינו שומר תורה ומצוות, שהרי איזה סופר חרדי יספר על נשיאת שק כבד ומלכלך בליל שבת? (-איסור מוקצה, הוצאה מרשות לרשות, עובדין דחול), ועל ילדה שהולכת לבדה עם זקן זר ומוזר? סיפור המקור היה אפוא בלתי חינוכי בעליל.

“לפיכך, נערך הסיפור מחדש, תוך שמירה על סגנונו ועל הרעיון המרכזי שכמובן נותרו על כנם.

“סיפור נוסף בספר הזה שעבר התאמה מחודשת הוא הסיפור ‘בית’, שמתרחש בימי מלחמת המפרץ ועסק בדילמת חיי החברה מול הבית פנימה. לו היו כותבים את הסיפור הזה על ימי הקורונה – לא היו צריכים לשנות בו מאומה. הסיפור נותר על כנו המקורי ללא שינויים, והעריכה חידשה אותו בצורה שהתאימה גם לימי הקורונה”.

“הספר ההזוי והאמיתי ביותר שכתבתי”

כאן המקום לשאול. היכן משתבץ החלק הפוליטי של העריכה – שאותו אתה מבצע בסדרת ‘פני הדור’ של הצייר והקריקטוריסט יוני גרשטיין?

את הקריקטורות של ידידי האגדי הרב יוני, אני זוכר עוד משנות ילדותי בשחור-לבן מעל דפי המוסף השבועי. בזכותו ידעתי מה היה האירוע השבועי כבר מגיל צעיר, ואם לא הבנתי, הגיע אבי לעזרתי. “בשלב מאוחר יותר הופיע הספר ‘קוים כאובים’ עם שורות הסבר קצרות מתחת לכל קריקטורה שנתנו את הרקע הפוליטי שבעקבותיו אוירה הקריקטורה. המעלה שבקיבוץ הקריקטורות לספר היא לא החוויה האומנותית, כי אם לימוד ההיסטוריה שבוע אחר שבוע בצורה אמיתית ואינטליגנטית ללא מרחק השנים שיכול לעוות את ההיסטוריה. רבים הודו בפניי כי למדו את דברי ימי ההיסטוריה ומאבקי היהדות החרדית דרך ספר זה (והבאים אחריו).

“לפני כמה שנים פגשתי את הרב יוני בשמחה משפחתית והצעתי לו לערוך את הכיתוביות לספר הבא. בעקבותיו הגיע ‘פני הדור 2’, ובעזרת השם יופיע גם ‘פני הדור 3’ (שעדיין אין תאריך יעד להוצאתו לאור). את הקריקטורה אני מקבל לרוב בסקיצה כללית (ולרוב, יש שתי סקיצות, שאחת מהן נפסלת לפרסום), מחווה עליה דעה, וברוב הפעמים אנחנו מגיעים לעמק השווה והסקיצה נשלחת אל העורך לאישור. לפעמים גם כשהקריקטורה נפסלת, היא נכנסת לספר.

חילופי משמרות. הקריקטורה של יוני לאחר הבחירות בארה”ב – למטה, מודגש, הרקע הכתוב המוגש בידי ברקוביץ’

5.11.2020   י”ח בחשון תשפ”א 

הבחירות בארה”ב: ערפל עולמי – קרב צמוד ואי וודאות בין דונלד טראמפ הרפובליקני הרץ לכהונה שניה לבין ג’ו ביידן הדמוקרטי, סגנו של אובאמה. הקרב מתנהל במדינות המפתח וביניהן מישיגן, וויסקונסין, נבאדה, פנסילבניה. בבוקר שאחרי הבחירות כל צד מכריז על ניצחונו שלו, למרות שאף לא אחד מהם הצליח להגיע ל270 אלקטורים על מנת לזכות בנשיאות. טראמפ מבקש לעמור את ספירת הקולות במישיגן לאחר שהרפובליקנים לא קיבלו גישה הולמת לוועדות הספירה. 

 

“אחרי שמסתיים איור הקריקטורה, מתחילה העבודה שלי. בעוד שיוני יכול לקחת את הקריקטורה לכל כיוון ופרשנות שירצה, וזו בעצם מטרתה, עליי להישאר צמוד לעובדות המדויקות ולא להעניק אפילו גרם של פרשנות ו’תרגום’ לקריקטורה. לפעמים אני יושב זמן רב לוודא ולאמת את הפרטים הקטנים, כותב את השורות הבודדות, מוחק, משכתב, עד שלבסוף יש קטע קטן אך ממצה את האירוע המדובר. נקודה נוספת שעומדת לי מול העיניים היא שהקטע יתאים לקורא גם בעוד שנים רבות, כאשר הדמויות הפוליטיות והמשפיעות תתחלפנה ומקומן יהיה רק בספרי ההיסטוריה שסדרת ‘פני הדור’ היא חלק ממנה.

“כמו כל מי שכותב את דברי ימי הקורונה, שהוא אינו יודע מה יהיה הפרק הבא בעלילה ההזויה הזו, שרק ריבון העולמים יודע מתי תסתיים וכיצד. אני מוצא את עצמי בכל שבוע ושבוע בכתיבת ה’טור’ שלי (כלומר, קטע הרקע לקריקטורה) מופתע מחדש מהכיוון הבלתי צפוי, אך המאוד מציאותי של הממשלה, הקורונה, מאבקי היהדות החרדית וכל הנושאים שיוני ‘תוקף’ במומחיות שאין שני לה”.

מי המושל. קריקטורה של יוני על התפרעויות תשפ”א – למטה, מודגש, הרקע הכתוב המוגש בידי ברקוביץ’

12.05.2021   א’ בסיון תשפ”א

ישראל סוערת מדינית: אירועי הרמדאן יצאו מכלל שליטה והמהומות בהר הבית הוסלמו לכל הארץ עד לירי טילים על הדרום, עוטף עזה, ירושלים וגוש דן. העיר לוד נכנסה למצב חירום בעקבות התפרעויות של ערביים שמציתים בה ובעכו, בבת ים, בחיפה, ביפו ובאום אל פאחם רכבים, מוסדות ציבור, בתי כנסת, חנויות ואף מתקיפים יהודים ומבצעים בהם לינץ’. מלחמת אזרחים ברחובות – ימניים מפגינים ותוקפים אנשים ועסקים ערביים, המשטרה מגלה אזלת יד בניסיונות השלטת הסדר והרבנים הראשיים קוראים להרגעת הרוחות. הזירה הפוליטית סוערת גם היא: המנדט להקמת הממשלה עבר ללפיד, שחותר להשביע ממשלת שמאל עם בנט מ’ימינה’ בתמיכת רע”מ הערבית. ציבור בוחרי בנט זועם ורותח בפרט לאור שתיקתם של אנשי רע”מ נוכח המהומות. 

 

לסיום, מי עורך עבורך את הספרים שאתה מנביע מפרי רוחך?

“כפי שכבר הסברתי לעיל, דווקא סופרים מבוגרים ממני הם המצפן שלי בכתיבה. עימם אני נועץ, ועל פיהם מפעיל מחדש את חוש הביקורת שלי שלעיתים כבה, כי הרי ‘אין אדם רואה נגעי עצמו’, כפי שקבעו חז”ל”.

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "סודות מאחורי הכריכה | הסופר שהפך מיועץ סתרים לעורך ספרותי"

  1. שמואל ברקוביץ ידידי היקר1
    סופר על!
    כשרון נדיר! לשלב כתיבה בכל הסגנונות לכל הגילאים!
    עלה והצלח.
    כתבה מדהימה?
    מי ערך? 🙂

כתיבת תגובה