על כל שקל ישראלי חדש שמגויס כ-50% מושקע בחו”ל

במסגרת סקירה בפני ועדת הכספים קרא הממונה על רשות שוק ההון ד”ר משה ברקת לעידוד השקעות של כספי החוסכים בישראל, בין השאר דרך תמרוץ, הסרת חסמים והגדלת היצע פרויקטים לתשתיות • על הכסף המנוהל בבתי ההשקעות ובקרנות הפנסיה: “מכל שקל חדש שמגויס, כ-50 אחוז הולך לחו”ל, בעתיד זה עלול להגיע ל-70 אחוזים”

ד"ר משה ברקת, הממונה על שוק ההון והביטוח | צילום: נועם רבקין, פלאש 90

ועדת הכספים הזמנית, בראשות ח”כ אלכס קושניר, קיימה היום (ב’), ישיבה בנושא ‘סקירת הממונה על שוק ההון ד”ר משה ברקת’, במסגרת ישיבות ההכנה לדיוני תקציב המדינה.

יו”ר הוועדה, ח”כ אלכס קושניר פתח את הדיון: “הסקירה הזו היא המשך של אותו תהליך שאנחנו עושים בוועדה, מזמנים את כל המיליה הפיננסי והכלכלי, על מנת לשמוע את המצב הכלכלי והתחזיות, לקראת דיוני התקציב. שמענו הרבה מאוד גורמים והתחלנו לקבל תמונה כללית. אחת הנקודות המרכזיות מבחינתנו הדיון היום, היא איך לוקחים את אותן השקעות שהופקדו במסגרת החיסכון, ועושים פעולות כדי להכווין את כל הכספים האלה לכיוון צמיחה של מדינת ישראל, לצד שמירה על כספי החוסכים . איך אתה ד”ר ברקת כרגולטור, מביא לתשואה והון הגבוה ביותר למדינת ישראל, ולצד כך לשמירה על הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה”.

250

דר’ משה ברקת, הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון: “כרשות אנחנו קודם כל דואגים לביטחון הסוציאלי של אזרחי ישראל ואז רואים אם יחד עם זה אנחנו יכולים לדאוג לצמיחה של המשק, איך אנחנו משלבים את הכספים האדירים שמגיעים לפנסיה יחד עם צמיחה הפיננסית של המדינה”.

שליש מהכסף – בחו”ל

בפתח סקירתו הציג הממונה כי כ-30 אחוז מהכסף המנוהל נמצא בחו”ל, וכי ישנו גידול במגמה: “כל שקל חדש שמגויס, כ-50 אחוז הולך לחו”ל, בעתיד זה יכול להגיע אפילו ל-70 אחוזים בסימולציות שערכנו”.

ברקת פרט את הסיבות: “הייתה אפליה ברגולציה של פרויקטים בחו”ל עם אותה רמת סיכון, להם היה צריך לרתק פחות הון לעומת פרויקטים בארץ. חלק מזה קשור בחסמים, חלק מהם הסרנו כאן, לדוגמא הפניית יותר כסף לתשתיות, הייתה הגבלה בהשקעה בתשתיות. ברגע שאפשרנו להם כאן בוועדה לעלות באחזקה, אנחנו מאפשרים להם לבחון גם פרויקטים קטנים יותר, כי אחוז האחזקה שלהם יכול להיות גדול יותר אף פעם לא תהייה להם שליטה, אנחנו דואגים לבקרות סביב זה, וזה מביא יותר כסף לישראל”.

“אנחנו רוצים לבוא עם עוד נושאים –  להפנות כספים לעולמות כמו פינטק, אגריטק, לעולמות שצומחים וכדאי לעודד. בחלק מהדברים נצטרך לתת איזה תמריץ ממשלתי, שנבטיח שהחוסכים יקבלו תמריץ נוסף כדי שהתשואה תהייה כדאית. הזווית שלנו היא קודם לדאוג לחוסכים, זה לא מחליף תקציב מדינה, זה תקציב של החוסכים וקודם כל הם צריכים לקבל את התשואה הגבוה ביותר, אבל בחלק מהמקרים זה ווין ווין, גם החוסכים מרוויחים וגם המדינה מרוויחה. אנחנו רוצים להגדיל את הצמיחה כאן, כי חלק ניכר מהכסף מושקע בישראל”.

“אם נדע להרחיב את ההיצע של פרויקטים לתשתיות, להרחיב את ההזדמנויות ההשקעה האחרות, להפריט חברות, לעשות איגוחים וכן הלאה, יותר כסף יישאר בישראל. בצד שלנו אנחנו צריכים להסיר חסמים מיותרים, וזה מה שנעשה, על מנת שיותר כסף יבוא לישראל”.

לצד כך, הצביע ברקת על היבט הביטחון שבהשקעה בישראל לעומת מוקדים מסוימים בעולם: “כמות הכסף שהמוסדיים מנהלים, גדולה מכמות הפרויקטים, ואם יש תשואה גבוה יותר בחו”ל אז הם עושים את החשבון, אבל לעיתים יש סיכונים גבוהים יותר על בקרה ושליטה בחו”ל, למשל אם זה פרויקט במקסיקו, אם יש בעיה, הם האחרונים בתור. מנגד אם כאן יש פרויקט שמספק תעסוקה במדינה, והמדינה ערה שיש פה כספי חוסכים לפנסיה, היכולת שלהם לבוא ולהידבר ולהגיע להסדר, כדי להיטב עם החוסכים הרבה יותר גדולה, לכן היכולת הזו מהווה בהרבה מצבים הגנה על התשואה, לכן יש היגיון להשקיע גם בפרויקטים בארץ, וגם בחו”ל, קודם כל המבחן צריך להיות כלכלי, אבל בוודאי לא צריך להבריח את הכספים החוצה”.

ברקת הציג כי הכסף המנוהל בידי הגופים המפוקחים על ידי רשות שוק ההון מהווה כ-50% מנכסי הציבור, והעריך כי עם הגידול הממוצע שעומד על 7.58% בשנים האחרונות, “נגיע להרבה יותר, שיעורים שמתקרבים ל-70 אחוז בסימולציות. הכספים מצטברים והאחריות של הרשות גדלה”.

ברקת קרא להגדלת תקציב הרשות, והציג כי בהשוואה לרגולטורים פיננסים אחרים, הפנסיה והביטוח במקום האחרון מבחינת סדר העדיפויות של המדינה. הוא הציג כי הרשות ניצבת ללא תקציב מתאים לשמירה על החוסכים והמבוטחים, וכי הדבר “פוגע ביכולת שלנו להביא אנשים ברמות בכירות יותר”.

ברקת הציג שתקציב הרשות קטן משמעותית לעומת תקציב הפיקוח על הבנקים והרשות לניירות ערך: “הפערים בלתי סבירים, זה פשוט מצב שהתקציב לא מתאים לשמירה על הכסף הגדל, על כל המורכבויות של הפעילויות שלנו”

ברקת הציג כי התקציב הקיים הוא כ-70 מיליון במזומן ועוד 20 מיליון בהתחייבויות מותנות בהכנסה, וכי פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים תוקצבה בכ-4.5 מיליון ₪, לעומת צורך של עשרות מיליוני שקלים, זאת ללא תקצוב של מחשוב, ייעוץ משפטי, תקורות ואדמיניסטרציה, וכי אין גידול בתקציב הרשות ביחס לגידול בסכום הכספים המפוקחים בפנסיה, ביטוח וגמל.

כך הציג ברקת כי העדר תקצוב פוגע בתפקוד הרשות ומביא לחוסר פיתוח שירותים חדשים לציבור, והעדר כח אדם נדרש, וכי הוסטו משאבים מהפיקוח על הפנסיה והביטוח לטובת פעילות השירותים הפיננסים המוסדרים: “בסוף יש לדבר הזה מחיר, לפגוע בפיקוח והבקרה, יש לזה מחיר”.

לדברי ברקת, תקציב הפעילות נדרש הוא כ- 220 מיליון ₪: 172 מיליון עבור הפנסיה, ביטוח, וגמל 172 מיליון ₪, ו-48 מיליון עבור שירותים פיננסים מוסדרים: “אם מישהו חושב שניתן לאורך זמן לקיים את זה, זו טעות. זו רשות עם תפקיד סופר משמעותי, היא צריכה להיות ברמת התקציב הזה. אני צריך יותר אנשי ביקורת שיעשו ביקורת על הכסף של הציבור, יש 2 טריליון שקלים, אני לא מבצע מספיק ביקורת בתקציבים האלה. אני מנסה במיקור חוץ ובדרכים אחרות, אנחנו עושים הרבה יותר מבעבר, אבל זה עדיין לא מספיק. ממונה בא והולך, הרשות נשארת. היא צריכה להיות חזקה למען אזרחי ישראל”.

ח”כ ינון אזולאי: “הבעיה היותר גדולה היא בבנקים, שם מתנהלים בפחות כוח אדם, איך שם עושים ביקורת? יש מקום לדאגה”.

בהמשך ציין הממונה כי רמת התחרות בשוק הפנסיה עלתה בשנים האחרונות והציג צעדים הצפויים בתחום: “הגענו לדמי ניהול שנמוכים ברמה בינ”ל. אנחנו ממשיכים ומשפרים. הסיבה שראש רשות התחרות נתנה לאלטשולר שחם להתמזג עם פסגות, זה כי היא אמרה שאין בעיה בתחרות, רמת הניוד היא 15%, לעיתים זה יותר מידי, ואנחנו מטפלים גם בזה. צפויים שחקנים חדשים בתחום הפנסיה, ושם יש אמירות חברתיות – את דמי הניהול מהפקדה, שהתקרה היא 6%, הגבלנו במכרז הזה ל-1%. מי שייהנה זה קודם כל צעירים ובעלי הכנסה נמוכה, שאין להם הרבה צבירה, זה יוזיל להם בצורה מאוד משמעותית, זו אמירה ברורה: החבר’ה האלה גם צריכים הנחות, לא רק בעלי הצבירה הגבוה”.

יו”ר הוועדה: “האם אתם שמים יעדים ואומרים אנחנו רוצים להגיע לתוצאות כאלה ואחרות?”

ברקת: “צריך לזכור, מה שהכי חשוב זו התשואה נטו, לא העלות של ההשקעות. אנחנו רוצים שהיא תהייה הגבוה ביותר. אנחנו משווים בין המתחרים, ואז כל אחד מנסה להשיג את התשואה הגבוה ביותר, ומקווים שמי שיש לו תשואה גבוה ביותר, ימשוך אליו כספים. אנחנו מנסים שתהייה אובייקטיביות של סוכנים, שלא בגלל עמלה גבוה יותר יסביר הסוכן לחוסך שהתשואה בקופה עם התשואות הגבוהות יותר, היא לא בדיוק כזו, אלא אחרת. אנחנו רוצים שלא תהייה סיבה לסוכן להפנות לחברה כזו או אחרת בגלל העמלה שהוא מקבל. אנחנו מתכננים חקיקה בנושא, שכל התגמול יהיה אחיד לאורך כל הדרך, לא טובות הנאה ושום דבר”.

Inner article

שורת הרפורמות

בהמשך הציג ברקת צעדים שהרשות מקדמת, בהם רפורמת מס בחיסכון הפנסיוני, בעיקר לטובת צעירים ובעלי הכנסות נמוכות: “עשו חוק פנסיה חובה, כאשר מסתכלים על בעלי הכנסות נמוכות שלא מגיעים לרף המס, הם לא מקבלים את הטבת המס, לכן הם לא ממש מקפידים שהמעסיק יפריש להם לפנסיה, כי זה חותך להם בנטו, גם עצמאים מעט מאוד מפרישים לעצמם, כך הרבה אנשים בעלי הכנסות נמוכות לא חוסכים לפנסיה, קודם כל זה חוק, מישהו עובר על החוק, צריך לראות מי אוכף את זה וקשה מאוד לאכוף את זה. לגבי אותם בעלי הכנסות נמוכות, מצאנו פתרון בדמות מס הכנסה שלילי על השכר, מס הכנסה שלילי על ההכנסות לפנסיה, זו המטרה של המדינה, שלאנשים יהיה כסף לפרישה. אנחנו מתמרצים את העובד שלמרות שיש לו שכר נמוך, ניתן לו את ההטבה”.

רפורמות נוספות שהציג הממונה הינן רפורמת ‘מעגל החיים’, התאמת עולם הטבות המס לעולם העבודה המתקדם, והעלאת תקרת ההפקדה לקופת גמל להשקעה ל- 250 אלף ₪, כהגדלת אפשרות החיסכון של אזרחי ישראל, וכן הגברת ייעוץ פנסיוני הדיגיטלי והייעוץ לקראת פרישה.

לעניין סוגיית ההוצאות ישירות, ציין ברקת כי ועדה שמינה בנושא, הציגה המלצות משמעותיות: “אנחנו מתכוונים לאמץ את ההמלצות כרשות, אח”כ יבוא שר האוצר ויחליט מה הוא מאמץ ומה לא. נעשתה דרך למיקסום התשואה נטו של האזרח, אם אנחנו רואים שיש דרך להשיג תשואה גבוה יותר, זו הדרך שיש ללכת בה. אני מקווה שעד סוף השנה נשים פה הצעת חקיקה שתתקן את הדבר הזה קדימה”.

ברקת הציג גם מספר צעדים מתוכננים בשוק הביטוחים: רפורמה בביטוחי הבריאות, במסגרתה יהיה רובד בסיסי אחיד וזול, יחד עם הרחבות המאפשרות חופש בחירה. לעניין הכפל הביטוחי ציין “אנחנו הולכים לעשות משהו דרמטי בנושא”, וציין גם כאן רפורמה הנוגעת לסוכנים, המעגנת עמלה אחידה.

במהלך הדיון קרא יו”ר הוועדה, ח”כ קושניר לברקת להתערב במקרים של סירוב חברות הביטוח לבטח עסקים שסובלים מפרוטקשן: שמענו על הירי לעבר המסעדה בכביש 90, בדיוק יצא שהפוליסה שלה בחברת הביטוח הסתיימה, ושהבעלים פנה לחברה לחדש את הפוליסה, הוא קיבל סירוב. נכון שעסק שנקלע לתופעה כזו צריך לקבל אכיפה והגנה מהמדינה, אך לא יכול להיות שגופים שמפוקחים ע”י המדינה מפנים לו עורף, מה האפשרות לבטח את  העסקים האלה, כדי לתת להם את הביטחון?”

ברקת: “הבעיה היא בעיית הרוחב. אם חברות הביטוח היו לוקחות אחריות על מה שהמדינה אמורה לדאוג לו, אז הייתה לנו בעיה. יש תופעות או אירועים מסוימים שמוחרגים מהביטוח הפרטי, כמו שאדם שנפגע מטיל, אף אחד לא מצפה שהמדינה תפצה אותו”.

ח”כ ינון אזולאי: “אז שתהיה חברת ביטוח ממשלתית שתיכנס לעניין הזה, בדומה למקרי טילים”.

ח”כ קושניר: “אנחנו מבקשים שתבחנו את הסוגיה הזו, ותעלה פתרונות שאתם מציעים ופתרונות שהמדינה צריכה לתת. המדינה צריכה לתת פתרון מבחינת האכיפה, אבל אי אפשר לזרוק את העסקים האלה שסובלים גם ככה, ללא ביטחון כלכלי”.

יו”ר הוועדה סיכם את הדיון: “ככל שהעמקנו ראינו שיש יותר ויותר נושאים שאנחנו צריכים לדבר עליהם. אמרת נכון שאותם גופים מוסדיים חייבים להיות מנוף לצמיחת המשק, המדינה ואנחנו כשוק לא מייצרים מספיק היצע למשקיעים שהיו רוצים להשקיע את הכסף כאן במדינה, זה לפתחנו ככנסת וכממשלה, לראות איך משיקים יותר פרויקטים תשתיתם. הורדת הרגולציה והגדלת התמריצים להשקעה בישראל, זה כמובן אחד האתגרים הגדולים בפנינו. בעולם הפנסיה והביטוח יש להמשיך ולפעול בנושא השקיפות והאחידות, וייצור התחרות, תוך ניהול סיכונים ושמירת השקעות בארץ. הייתי מציע לקבוע יעדים בתחום דמי הניהול. אחרי כל הסקירות ששמענו, אפשר לומר שאנחנו רואים הרבה מאוד רשויות וגופים במדינה, גם בסקטור העסקי והפרטי, שהם בסך הכל כלים שלובים, וצריכים לראות איך אנחנו יוצאים יחד מחוזקים מהמשבר הפיסקלי שאנחנו נמצאים בו”.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה