פורים כאן, וזו לא סיבה למות מעשן: כמה החוק החדש עזר לנו?

אובססיית העישון הורגת אלפי ישראלים בשנה – 22 מתים מדי יום כתוצאה מנזקי העישון •  המלחמה בעישון עוברת לחפיסות סיגריות מכוערות והסוואת הסיגריות בחנויות ובפיצוציות •  איסור הצגת הסיגריות חל גם על הדיוטי פרי • כך לא תתפתו לסיגריה הראשונה בפורים (כן, גם בלי ‘לקחת’ לריאות)

הסיגריות מתחבאות | צילום: ביזנעס

“אגיד לך משפט ששמעתי מהרבה חברים שמעשנים, תכתוב אותו בגדול לכל אלה שמתחילים לפזול לכיוון: הלוואי שהייתי יכול להחזיר את הגלגל כמה שנים לאחור ולא להתחיל עם הסירחון הזה ששורף לי המון בריאות, כסף וזמן כל חודש”.

את הצעקה שנשמעת מעומק הלב אומר ל’ביזנעסופ”ש’ נתי, צעיר חרדי הממוקם עמוק בשנות העשרים לחייו, שאינו מסוגל כרגע להפסיק עם אובססיית העישון, ההורגת אלפי ישראלים בשנה.

Box

חשבת פעם להפסיק לעשן?

“בטח. פעמים רבות אני משתעשע ביני לבין עצמי מתי אפסיק כבר עם הסירחון הזה. אני לא בת יענה, בכלל לא. אני יודע שהעישון מביא מחלות ובעיות והכל אבל זה קשה לי. מאוד”.

אצל נתי כמו עוד אלפים במגזר החרדי, הסיגריה הראשונה הייתה בסביבות פורים. האווירה המתירנית ששוררת לעיתים בישיבות או ברחובות, גורמת לסיגריה ראשונה, “נו ‘רק’ סיגריה אחת, מה יקרה כבר?” או “אני אנסה לעשן, אבל בלי לשאוף לריאות”. אלו טעויות ממדרגה ראשונה. הטיעון השני משול לאדם שיאכל שוקולד בלי לבלוע.

נגד הטיעון הראשון, מנסים במשרד הבריאות ובבית המחוקקים להילחם. הבדיחה אומרת שעל הסיגריה הראשונה לא מברכים ‘שהחיינו’, בגלל המקום בו היא מעושנת (השירותים, שאסור לברך בו…), אבל הסיבה האמתית, כי ממש לא מחיה. הרשויות יודעות שאת הסיגריה ראשונה יהיה להם קשה לעקור מהיד, אבל את הסיגריות הבאות הם מנסים למנוע בכל הכוח.

סיגריות מכוערות

סיגריות ” חום כהה עגום” | צילום: ביזנעס

במסגרת המלחמה בעישון בגיל הצעיר, התקבל תיקון חדש לחוק בתחילת ינואר, כל קופסאות הסיגריות, מופיעות בצבע אחיד, כאשר שני שליש (63%) מהאריזה יהיה מכוסה באזהרת בריאות ולא בחלק התחתון של האריזה. מדובר בצבע שחור (פנטון 448 ליתר דיוק) המתואר בעולם כ-“חום כהה עגום”. הצבע נבחר בשנת 2016 כצבע אחיד לאריזות טבק וסיגריות רגילות באוסטרליה. מחקרי שוק בעולם הוכיחו שהוא הצבע הכי פחות מושך והוא קיבל את הכינוי “הצבע המכוער בעולם”.

במהלך זה, שמט החוק את ההתפארות של הצעירים בחפיסת סיגריות ממותגת המציצה מכיס החולצה. “נגמרו הפוזות”, אומרים לנו בחורי ישיבות. “אין כבר סיבה להחזיק בכיס אריזה מכוערת שלא אומרת דבר. אתה יכול להחזיק סיגריה זולה או יקרה. אף אחד לא ישים לב להבדל”.

נתי מספר לנו על הפעם הראשונה, שהוא קנה את האריזה החדשה: “אחרי סיגריה אחת, הלכתי לחפש חנות קטנה, שמחזיקה את החפיסות מהמלאי הישן והמוכר. לפתע היה נראה לי שיש הבדל בטעם של הסיגריה, כאילו כמה טיפות מהצבע נכנסו לחפיסה פנימה. הייתי צריך לשכנע את עצמי שאין כל הבדל”.

משחק מחבואים יקר

באותו התאריך נכנס לתוקפו תיקון נוסף לחוק, איסור הצגת הסיגריות ומוצרי העישון בכל נקודות המכירה. החוק כלל בין היתר: פיצוציות, תחנות דלק, וחנויות מכולת. על פי החוק החדש, מוצרי הטבק יוסתרו, “מאחורי ארון, במגירה או בכל דרך אחרת, כך שלא יהיו גלויים לעין”. כך שאם עד היום, צרכני הטבק היו “נזכרים” בקופה, להוסיף סיגריות לחשבון או לפחית השתייה והסנדוויץ’, הסיפור הזה נגמר.

שימו לב, לא מדובר בתקנה בעלמא. החוק קובע כי קמעונאי שיפר את החוק, ייחשב כמבצע עבירה פלילית והוא מסתכן בקנס, של עד 226 אלף שקל. זאת ועוד, חברות או חנויות שיפרו את החוק, עלולות להיקנס ב-452 אלף שקל. נוסיף, כי החוק החדש כלל גם את חנויות הדיוטי פרי, בהן היו מצטיידים המעשנים, בסיגריות ללא מע”מ. מנגד החריג החוק חנויות ייעודיות למוצרי עישון, שעליהן לא חלה החובה להסתיר את מוצרי העישון. מאידך, נאסר על חנויות אלו להציג את מרכולתן מחוץ לחנות.

תם עידן מסטיק סיגריה

התקנות האחרונות, הן חלק מהתוכנית שמוביל משרד הבריאות לצמצום העישון על שלל צורותיו. התוכנית כוללת הגבלת עישון במקומות ציבוריים, הגבלות פרסום, תיקון המס על טבק לגלגול ועוד היד נטויה.

השלב השני שנכנס לתוקפו בתחילת ינואר שם דגש על מניעת חשיפה של ילדים ובני נוער לעישון. ראוי לציין, שבשלבים המוקדמים הורחב האיסור על עישון במקומות ציבוריים והוא כולל את השימוש בסיגריה האלקטרונית. כמו כן, נאסר לשווק ממתקים בצורת סיגריות והמסך ירד על המסטיק הנוסטלגי שליווה דורות של ילדים, עם סיגריית מסטיק בין האצבעות. רק אצבעות הבייגלך הדקיקים עודם קיימים. נו נו.

מה אומרים הנתונים?

אין יותר “פוזה” לעשן סיגריה יקרה | צילום: Jonathan Weiss, שאטרסטוק

על פי הסקר של המרכז הלאומי לבקרת מחלות, בשנת 2018 עמד שיעור העישון בקרב גברים יהודים מבני 21 ומעלה על 21.6% (גברים ערבים 39%). על פי דוח שר הבריאות על העישון בישראל, המגמה בהחלט בירידה והמאמצים מוכתרים בהצלחה. בעוד שיעורי העישון במבוגרים בישראל, עמדו בתחילת שנות האלפיים, על כ-25 אחוזים, בעשור האחרון שיעור זה עומד על כ-20%.

כאשר נבחנים הנתונים על בני נוער, המספרים חדים יותר. בשנת 1998, דווח על מספר עצום של 48% מתוך תלמידי כיתות י’ שהתנסו בסיגריות אי פעם. בשנת 2014 הנתון נחתך ביותר מחצי והגיע רק ל-20%. כלומר, המאמצים בקרב בני נוער, מועילים הרבה יותר מאשר בקרב האוכלוסייה הבוגרת.

מנגד, המאמצים לשווק את סדנאות הגמילה מעישון, לא ממש צלחו ואפילו נרשמה נסיגה. 27,342 מעשנים, פנו ב-2016 לסדנאות גמילה מעישון של קופות החולים, לעומת 24,865 מעשנים ב-2018. ומדובר על פי רוב במעשנים כבדים. למעלה מחצי מהמעשנים – 53%, דיווחו על עישון של 10 סיגריות ומעלה ביום.

היתר פרסום לעיתונות הכתובה

כעת נותר להמתין ולראות, האם התקנות החדשות יורידו עוד יותר את אחוז המעשנים, מקרב אזרחי ישראל. ייתכן מאוד שאת השפעת התקנות, שנכנסו לתוקפן לפני כשנה, נראה מהר יותר. התקנות אסרו בזמנו פרסום של סיגריות, סיגריות אלקטרוניות, מתקני אידוי ואיוד באתרי אינטרנט, אתרי תוכן דיגיטליים, ערוצי טלוויזיה ורדיו וכן שימוש בפרסומת סמויה, עקיפה ומתן חסות.

נזכיר כי במהלך הדיונים על החוק, הריץ עמוס שוקן, מו”ל ‘הארץ’, קמפיין להתיר את הפרסום בעיתונות המודפסת. לטענתו האיסור המוחלט לפרסום דיגיטלי, נעשה כדי לעצור את העישון בקרב הצעירים ובני הנוער. לעומת זאת, את העיתונות המודפסת, קוראים הקהל המבוגר יחסית ואין סיכון שהפרסום יכניס צעירים למעגל המעשנים.

Inner

התיקון שהתקבל בוועדת הכלכלה, היה להתיר את הפרסום בעיתונות בתנאים הבאים: עמוד פרסום אחד (בלבד) של סיגריות בכל העיתון, ורכישה של העמוד העוקב של הפרסום, לצורך פרסום על נזקי העישון. מי שהרוויחה מהמהלך, הייתה העיתונות החרדית, שהמשיכה לפרסם את הרעל במגזר החרדי. (אגב, השבועון ‘משפחה’, כבר לפני למעלה מעשור ומחצה, הפסיק לפרסם סיגריות בעיתון בכל צורה שהיא, כולל בסיפורים ובכתבות).

המהלך האוסטרלי עולה ארצה

שינוי הצבע של חפיסת הסיגריות בא כתוצאה מהמהלך האוסטרלי. בשנת 2012 התקבלה באוסטרליה לראשונה בעולם, החקיקה נגד סימני המסחר והלוגו של חברות הטבק. כיום במרחק של 8 שנים ניתן לראות את תוצאות המהלך. בשנת 2011 עמד שיעור המעשנים בקרב האוסטרלים על כ-16%, לאחר כארבע שנים הנתון ירד ל-14.5% ואילו בשנת 2018, שיעור המעשנים האוסטרלים מדי יום, ירד ל-13.8%. אלו נתונים טובים מאוד, המעידים על האפקטיביות של המהלך.

“האריזות החדשות מעצבנות”, אומר נתי ל’ביזנעס’. “ולדעתי המהלך יכול להשפיע על הצעירים. עכשיו הם כבר לא יכולים להסתובב עם חפיסת סיגריות ממותגת בכיס. אבל בתור מעשן כבר ארבע שנים אני אומר לכם בכנות, זה לא עובד. אני מעשן את אותה הכמות של הסיגריות, גם אם בקיוסק לא רואים את מה שקונים”.

מה אתה שומע ממעשנים אחרים בסביבתך?

למה לא עצרת בסיגריה הראשונה?

“יש לנו מפגש של קבוצת חברים פעם בתקופה שרובם מעשנים שם. במפגש האחרון דיברנו על התקנות החדשות וכמעט כולם אמרו ששינוי האריזה לא השפיעה על כמות הצריכה של הסיגריות. מאידך, כולם הסכימו שלחבר’ה הצעירים, שחושבים להתחיל הפורים הזה לעשן, החגיגה תהיה הרבה פחות מעניינת ומרתקת. בקבוצה התבדחנו, שאם היו מוכרים שוקולד וכל הדברים עם ‘סוכר ברמה גבוהה’ בכזאת אריזת זוועה, אולי היו הרבה פחות מקרים של סוכרת”.

כמה לדעתך משפיעה האזהרה על שני שליש מהאריזה?

נתי מפתיע. “כלום. ממש כלום. אם כבר משהו משפיע, זה התמונות הנוראיות שיש על חפיסות הסיגריות באירופה. אינני יודע מבחינה מחקרית, מה ההצלחה שלהם, אבל כשאני באירופה ובא לקנות סיגריות, זה מזיז לי נים נסתר בלב ומפחיד אותי. לכן כשאני טס לחו”ל אני תמיד מביא סיגריות מהארץ…”.

ההתייקרות המשתלמת

כאמור, הנתונים באוסטרליה אומרים אחרת ומדברים על הצלחה. זאת ועוד, ב’גלובס’ דווח על מחקר שנערך באוניברסיטת בורווד בויקטוריה, אוסטרליה. במחקר נבדקו השפעות ארוכות הטווח, של אריזות אחידות עם אזהרת בריאות גדולה (בין השנים 2011 ל-2017). ממצאי המחקר העידו, על ירידה בהיקפי התפישה החיובית של בני נוער, כלפי חפיסות סיגריות. המחקר הראה מפורשות, כי האריזות המכוערות, משכו פחות צעירים ב-2017 לעומת 2011.

כאשר שאלנו את נתי, מה הוא היה מציע למשרד הבריאות לעשות כדי להוריד את כמות המעשנים, הוא ענה בזהירות: “אני מסכים לענות רק כי בישראל מהלך כזה לא יצליח. התשובה היא לייקר בחדות את הסיגריות. אם במקום לשלם 30 שקל לחבילה הייתי נדרש לשלם כפול ואף יותר, סביר להניח שהייתי מצמצם את הכמות שאני מעשן ליום”.

עד כה, העלאת מחירי הסיגריות לא הרתיעה את הישראלים. מסקר שהתפרסם מטעם ה’קרן לעולם ללא עישון’, עולה כי רק 28% מכלל המעשנים הישראליים, הפסיקו לעשן בשל הזינוק במחירי הסיגריות. זאת לעומת 51% בניו זילנד ו-47% אחוז בבריטניה.

מאידך, למדינה משתלם מאוד יבוא הסיגריות. על פי דוח שר הבריאות על העישון בישראל, בשנת 2018 יובאו לישראל כ-259 מיליוני חפיסות סיגריות, ולהן נוספו כ-28 מיליוני חפיסות, מייצור מקומי (לא כולל טבק לגלגול, לנרגילות ומוצרים נלווים אחרים). סך הכנסות המדינה ממיסוי כלל מוצרי הטבק השונים, הסתכמו בשנת 2018, בכ-6.125 מיליארדי שקלים. הכנסה נאה לכל הדעות, ומדובר בעלייה משנת 2017, אז הסתכמו הכנסות המדינה ממס קנייה על סיגריות, בכ-5.79 מיליארדי שקלים.

מדובר בהכנסות ממיסוי, כאשר בדרך אפשר לצרף גם את המע”מ, שמכניס למדינה כמיליארד שקלים נוספים והכנסות עקיפות אחרות. המס על הסיגריות, הוא בדומה לדלק. כ-80% ממחירי הסיגריות, מועברים למדינה: 65.5% כמס בלו ו-17% כמע”מ.

ומצד שני, משקל עלויות הטיפול במעשנים, במערכת הבריאות הציבורית, עולה עשרות מונים על הכנסות המדינה מעוולתם, כך שאין כאן באמת שיקול של הכנסות מועילות. ברור שמטרת העלאת מחיר, היא רק הפחתת העישון ואם זה משתלם, זה רק במניעת המחלות שהטיפול בהם כה יקר. אולם עדיין מוטלת השאלה על האפקטיביות של המהלך.

הסיגריות הורגות 22 מעשנים ביום

לא להתחיל עם הסירחון הזה של עישון סיגריות | צילום: שירה חסידה

נתי מנסה להסביר לנו, שאולי המחירים בניו זילנד גבוהים ממש, אולם מצד שני, כמות הסטרס שהאדם נמצא בו במדינת ישראל, יכולה להספיק לעשרה ניו זילנדים בשקט ועוד יישאר עודף. בסיום השיחה נתי מודה ל’ביזנעס’, שהמעבר לסיגריה אלקטרונית לא אופציה מבחינתו. “ניסיתי כמה פעמים, היה אפילו טעים ומעניין, אבל העשן והסירחון של הסיגריות, הם חלק מההנאה שלי. שום אריזה ללא צבע או משחק מחבואים בחנויות, לא יכולים להוריד מההנאה הזו”.

סיפרנו לנתי כי עשן הסיגריות מכיל כ-350 חומרים מסוכנים וכ-70 חומרים המוגדרים כמסרטנים בבני אדם. תוצאות השימוש במוצרי טבק גורם לתחלואה קשה, נכות ואף למוות. ההערכות לגבי ישראל, הן שהעישון אחראי לכ-8,000 מקרי מוות בשנה, כ-700 מהם, בקרב מעשנים שנחשפו לעישון של אחרים ולא היו מעשנים בעצמם.

די לקיצור החיים

למעשה, כך נכתב בדוח שר הבריאות, ישנה הסכמה עולמית חד משמעית, שהעישון יגרום למותם של שליש עד חצי מהמשתמשים בו ויקצר את חייהם בכ-10 שנים. בנוסף, כל המשתמשים צפויים לתחלואה, שתפגע באיכות חייהם וחיי משפחתם. הערכת התמותה העולמית מעישון, עומדת בממוצע על אחד מכל עשרה מקרי מוות בעולם.

נתי מהנהן בראשו, הנתונים לא זרים לו. בשקט שנוצר אנחנו שואלים את השאלה האחרונה שלנו.

חשבת פעם להפסיק לעשן?

“בטח”, עונה בהחלטיות. “פעמים רבות אני משתעשע ביני לבין עצמי מתי אפסיק כבר עם הדבר הזה. אני לא בת יענה, בכלל לא. אני יודע שהעישון מביא מחלות ובעיות והכל, אבל זה קשה לי”.

אחרי רגע הוא מתעשת ואומר: “אגיד לך משפט ששמעתי מהרבה חברים שמעשנים, תכתוב אותו בגדול לכל אלה שמתחילים לפזול לכיוון: הלוואי שהייתי יכול להחזיר את הגלגל כמה שנים לאחור ולא להתחיל עם הסירחון הזה ששורף לי המון בריאות, כסף וזמן כל חודש”.

Inner

תגובה אחת ל: "פורים כאן, וזו לא סיבה למות מעשן: כמה החוק החדש עזר לנו?"

  1. כל מילה בסלע

כתיבת תגובה