פסח תשפ"ב: כמה יתנו 'קמחא דפסחא' וכמה יקחו הלוואה?

כמעט 75% מהישראלים יודעים כי יוקר המחיה יוביל אותם לצמצם הוצאות שהורגלו אליהם, לפחות בתחום אחד | כשליש כבר יודעים להשיב שההתייקרות תצמצם את הוצאותיהם במזון, וחלק הארי מתוכם מצטמצם כבר ערב חג הפסח | כחמישית יוטרדו ממצבם הכלכלי במהלך החג | מעל 45% יתרמו 'קמחא דפסחא' אך כ-30% רוצים לתרום ואין ביכולתם

קמחא דפסחא | צילום ארכיון: יונתן סינדל, פלאש 90

מול עליית המחירים הגלובאלית, האינפלציה והשלכות הקורונה והמלחמה באוקראינה מתברר כי כמעט רבע מהציבור – 23.6% (לפי דו"ח העוני האלטרנטיבי לשנת 2021) שנפגעו כלכלית נמצאים על סף כניסה למעגל העוני. בעקבות עליית מחירים גלובאלית בשל עליית חומרי גלם, שינוע, אנרגיה, השלכות המלחמה באוקראינה והאינפלציה, ניכרת התייקרות של מוצרים ושירותים בסיסיים רבים ובהם מזון, חשמל ודלק.

לאור זאת, סקר חדש שמתפרסם בימים אלה מספק נתונים מרתקים על דעת הקהל. הסקר נערך ב-11.4.2022 בקרב 504 נשאלים יהודים בני 18 ומעלה המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה בישראל, בוצע על ידי חברת IPANEL עבור ארגון 'לתת' – ואלה ממצאיו העיקריים:

מדללים הוצאות

73.4% מהמשיבים צמצמו או צפויים לצמצם את הוצאותיהם לפחות בתחום אחד. שכשליש (32.7%) מהמשיבים מעידים שהתייקרות המחירים בחודשים האחרונים תצמצם את ההוצאות שלהם על מזון, 27.2% צמצמו את הוצאותיהם כבר לקראת החג.

34.5% מהמשיבים ציינו שהוצאותיהם גדלו בעקבות עליית המחירים וזאת למרות שמעל מחצית מהם (54%) צמצמו או צפויים לצמצם את הוצאותיהם.

עוד נמצא בסקר כי כרבע מהמשיבים (24.4%) יאלצו לקחת הלוואה, להיכנס למינוס או להגדיל מינוס קיים, על מנת לעמוד בהוצאות הקשורות לחג הפסח. ל-30.4% מהמשיבים אין את האמצעים או שיש להם אמצעים מצומצמים להיערך כהלכה לחג הפסח.

כחמישית מהמשיבים (17.5%) העידו כי המצב הכלכלי יעסיק ויטריד אותם במידה רבה או רבה מאוד במהלך החג הקרוב ורק 22.2% מהישראלים אמרו שהמצב הכלכלי לא יטריד אותם כלל במהלך החג.

בנוסף לכך, 80.8% מהישראלים מעידים כי יעשו את קניות החג בצורה מחושבת יותר מבעבר.

השפעת יוקר המחיה החלה עוד לפני חג הפסח: 37.9% מעידים כי הפחיתו את השימוש באמצעי החימום בביתם בעקבות עליית מחירי החשמל בפברואר האחרון ו4.2% לא הפעילו כלל אמצעי חימום, למרות שהיה להם צורך בכך.

 

46.3% מהישראלים מעידים שיתרמו ארוחת חג לנזקקים, 32.1% העידו כי היו רוצים לתרום אך לא יוכלו לאפשר זאת לעצמם.

93.3% מהישראלים חושבים שהאחריות לטיפול במשפחות הסובלות מאי ביטחון תזונתי חמור (265,000 לפי המוסד לביטוח לאומי, 292,000 לפי דו"ח ביטחון תזונתי של ארגון לתת) נמצאת בידי הממשלה, ובדגש על משרד הרווחה.

94.6% מהישראלים סבורים שהזכות לביטחון תזונתי צריכה להיות זכות יסוד במסגרת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

שנתיים לקורונה

כשליש (31%) מהישראלים מעידים כי המצב הכלכלי שלהם ושל משפחתם הורע בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ הקורונה. הסיבות העיקריות לכך: צמצום באחוזי המשרה(40.4%), פיטורים או חל"ת (32.1%), צבירת חובות (28.8%).

26.8% מהמשיבים ציינו כי ההכנסה של משפחתם מספיקה בקושי או לא מספיקה כלל לכיסוי הוצאותיהם הבסיסיות.

28.4% מההורים מעידים כי הקשרים החברתיים של ילדיהם התרופפו בשנתיים האחרונות, מאז פרוץ הקורונה. 22.8% מעידים על חרדה וקושי נפשי אצל ילדיהם.

כתיבת תגובה