קורה במוצ”ש | המעבר לשעון חורף, רווח או הפסד?

ישראל עוברת לשעון חורף בלילה שבין מוצ”ש ליום א’ | כבר בשנות ה- 60 של המאה הקודמת הנהיגו את מנגנון המעבר בין השעונים העונתיים – ועדיין, רק כ-40% ממדינות העולם נוהגות כך | נציג ארגון השינה העולמי בישראל מזהיר: “המעבר לשעון חורף שבו מרוויחים שעת שינה עלול לייצר בעיות של שינה לקויה” | מה, בעצם, מונע מאיתנו לישון מספיק שעות במהלך החורף וכיצד להתגבר על כך? | ומהו השעון הלאומי?

שעון יוקרה | צילום אילוסטרציה: Romankonovalov, שאטרסטוק

העברת הזמן לשעון חורף ולשעון קיץ, מתבצעת בישראל לפי הגרסה האחרונה של חוק קביעת הזמן משנת 2013 .לפי חוק קביעת הזמן, כמדי שנה, ביום ראשון האחרון של חודש אוקטובר, מזיזים את השעון בישראל שעה אחת אחורה (מהשעה 02:00 לשעה 01:00). זמן זה נקרא “שעון חורף” והוא אחד משני הזמנים בהם נהוג להשתמש בישראל. שעון החורף מסתיים כמדי שנה ביום שישי האחרון של חודש מרץ בו מזיזים את השעון שעה קדימה, זמן זה נקרא “שעון קיץ”.

שעון החורף אינו מיועד רק כדי “להרוויח” שעת שינה בבוקר כפי שאולי נהוג לחשוב, אלא ששינוי השעות בין הקיץ לחורף מאפשר להתאים את פעילות בני האדם לשעות האור והחושך. בקיץ למשל, אנו מרוויחים שעת אור מאוחרת, ובחורף אנו מתעוררים בדרך כלל בשעות בהן השמש מתחילה לזרוח, כך לא מתפספסות שעות חיוניות לניצול ע”י האדם או המשק. מעבר לשעון הקיץ מאפשר חיסכון בחשמל בשנה אחת בעלות של מאות מיליוני שקלים.

250/200 סייד בר + קובייה

מנגנון המעבר בין השעונים העונתיים נקרא באנגלית DAYLIGHT SAVING TIMES , ניצול שעות אור היום. פעם מרוויחים שעה ופעם מפסידים שעה. כבר בשנות ה-60 של המאה הקודמת הנהיגו את מנגנון המעבר בין השעונים העונתיים ועדיין רק כ-40% ממדינות העולם נוהגות להוסיף או להחסיר שעה במעברי העונות.

המצדדים במעבר טוענים כאמור בעד ניצול גדול יותר של אור היום וחיסכון באנרגיה. הרעיון הוא לשמר – או “לחסוך” – אור טבעי, שכן בימות האביב, הקיץ ותחילת הסתיו בדרך כלל מחשיך מאוחר יותר בערב בהשוואה לימי הסתיו והחורף המאוחרים.

מומחי שינה מציינים כי המעברים בין שעוני העונות יכולים לכלול תופעות מטרידות הכוללות בעיות לב, הפרעות במצב הרוח ובעיות שינה, אם מקצבי היממה של הגוף אינם מיושרים עם מחזורי אור וחושך טבעיים.

לדברי אבי ברססט, מנכ”ל הולנדיה ונציג ארגון השינה העולמי בישראל: “השימוש במונחים של רווח והפסד בכל הקשור לשעות שינה הוא אקוטי להבנת חשיבות השינה לתפקוד תקין ולחיים בריאים. גם המעבר לשעון חורף שבו מרוויחים שעת שינה עלול לייצר בעיות של שינה לקויה וחשוב לדעת להתגבר על מכשול זה”

בני אדם ויונקים אחרים מונחים על ידי מקצבים היממה, שהם מחזורים של 24 שעות המסדירים את השינה ותפקודי גוף מרכזיים אחרים כגון תיאבון ומצב רוח. מקצבים אלה תלויים במידה רבה בחשיפה לאור.  כדי שהללו יהיו תקינים יש לסנכרן את מחזורי אור-חושך הטבעיים על מנת להבטיח שינה בריאה ואיכותית.

המעבר בין שעון הקיץ לשעון החורף מאופיין בימים קצרים, שבהם החושך נופל מוקדם וכך גם קיימת חשיפה פחותה לאור יום. חוסר ההתאמה בין מקצבי היממה של גוף האדם לשעות האור והחושך יכול לשבש את מערך השינה, לגרום לדכדוך ולהפרעה במצבי הרוח ועוד.

870/135 ליינר ארטקל

בעוד אנשים רבים מסתגלים לשינויי זמן, מספר מחקרים הראו שגוף האדם אף פעם לא מתאקלם במלואו לחילופי השעות העונתיים. במקרים רבים, חוסר ההתאמה בין מקצבי הגוף לשעות האור והחושך עלול לייצר מצב של ‘ג’ט לג’ קבוע המוביל  לבעיות בריאות חמורות יותר. ג’ט-לג, או יעפת, נקשר בסיכון גבוה יותר להשמנה, דיכאון ומחלות לב וכלי דם. ההשפעות של מעברי השעות העונתיים חולפות בהדרגה לאחר מספר שבועות.

בחורף הימים הקצרים והלילות הקרים הופכים ההשכמה בבוקר למשימה קשה. מזג האוויר חורפי הידוע כמדכא, משפיע על מחזורי השינה שלנו והפרדוקס הוא כי למרות שנרצה לישון יותר בחורף, למעשה קשה יותר להשיג שנת לילה טובה עקבית.

איך מתגברים?

מה בעצם מונע מאיתנו לישון מספיק שעות במהלך החורף וכיצד להתגבר על כך?

פחות אור

ככל שהימים מתקצרים, הרצון שלנו לישון גדל. היעדר אור טבעי בחורף מדכא את שחרור המלטונין – ההורמון שאומר לגוף שהגיע הזמן להירגע לקראת השינה – וכתוצאה מכך משבש את מקצבי היממה הפנימיים שלנו.

במהלך החודשים החמים יותר, כשהחשיכה מתעכבת הגוף שלנו מייצר בסוף היום יותר מלטונין כדי לאותת שהגיע הזמן להתכונן לשינה. בחורף, כשהשמש שוקעת מוקדם יותר, התהליך ההורמונלי של הכנת הגוף לשינה מתחיל מוקדם יותר, קיים גם חשק גדול יותר לישון. בנוסף מחסור באור השמש יכול להוביל להפרעות דיכאוניות עונתיות. לכן חשוב להקפיד להיחשף יותר לאור שמש בחורף ולנצל כל הזדמנות כדי להתענג על אור זה. אפילו הליכה קצרה בצהריים יכולה לעזור.

חם מידי

תחושת קור גורמת לרובנו לרצות להתכרבל מתחת לשמיכה. מה שבאמת בסופו של דבר קורה, הוא שרוב האנשים מתחילים לשחק עם התרמוסטט של המזגן. טמפרטורות קרות מדי או חמות מדי עלולות לשבש את תהליך השינה הטבעי של גוף האדם.

גם השינוי בטמפרטורת הגוף במחלות כמו הצטננות ושפעת, יכולה לגרום לבעיות שינה לא נעימות. לכן, מומלץ לשמור שלך על טמפרטורה ביתית יציבה ומערכת חיסון חזקה על ידי תזונה בריאה ומאוזנת.

אוכל מנחם

במזג אוויר סגרירי וקר יש פחות מוטיבציה להתעמל וקיימת נטיה לצרוך יוצר פחמימות וארוחות כבדות, מה שעלול להפריע במיוחד אם הארוחות נאכלות בסמוך לזמן השינה.

לא רק שאכילת ארוחות כבדות לפני השינה יכולה לגרום לצרבת הן גם מצטברות לכדי עלייה במשקל שעלולה להוביל לדום נשימה בשינה והפרעת שינה המתאפיינת בקשיי נשימה במהלך השינה.

לחץ ומתח

רמות מתח גבוהות הנובעות מעבודה או מאורח חיים מתיש עלולות להוביל לנדודי שינה וחוסר שינה. רבים מאיתנו מנסים לפצות על כך בהשלמת שעות שינה ובשינה יתר על המידה בסופי שבוע – מה שלא עוזר לבעיות השינה השוטפות.

מומלץ להקפיד על שינה קבועה ועל זמן התעוררות קבוע להשגת תחושה של שינה איכותית ומנוחה מושלמת. נסו ללכת לישון ולהתעורר בזמנים קבועים גם בסופי שבוע. שבירת השגרה במהלך עונת החורף, עלולה להוביל לבעיות בריאות.

מהו השעון הלאומי?

לפי ההגדרה, שעון החורף בישראל הוא הזמן הרשמי הלאומי שמסמנים אותו כ- UTC(INPL). זאת ביחס לזמן הבינלאומי שהוא זמן יקום מתואם (באנגלית – Universal Coordinated Time UTC). הזמן העולמי  UTC  מהווה את הזמן בקו האורך 0ᴼ מעלות אשר גיאוגרפית נמצא בעיר גריניץ’.  הזמן המקומי הישראלי UTC(INPL) מקדים את הזמן הבינלאומי בשעתיים בחורף  UTC+2 ומקדים בשלוש שעות את הזמן הבינלאומי בקיץ UTC+3 .

במילים אחרות, במועד ההחלפה ובמעבר משעון קיץ לשעון חורף, הזמן זז שעה אחת אחורה. כלומר, מהשעה 02:00 אל השעה 01:00 .כשבישראל השעה תהיה 1:00 הזמן הבינלאומי יורה על השעה –  23:00.

הזמן של מדינת ישראל נקבע במעבדה הלאומית לפיסיקה שבמשרד הכלכלה בעזרת מערכת מיוחדת שמשווה 86,400 פעמים ביממה את תוצאות מדידת הזמן בארץ עם תוצאות מדידת זמן של מעבדות לאומיות אחרות בעולם.

המעבדה הלאומית לפיסיקה מהווה למעשה את השעון של המדינה ואת הסטנדרט הלאומי לזמן. זמן ישראל נקבע לפי חוק הזמן משנת 1992. המעבדה קובעת ומודדת את הזמן והתדר המשמשים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים כגון: שידורי טלוויזיה, שיחות טלפון, מחשבים, מכשירי ניווט  ומערכות צבאיות כמו: “כיפת ברזל”, מערכת ה-“חץ” ו”שרביט קסמים”.

במעבדה הלאומית ישנם ארבעה שעונים אטומיים מסוג צזיום, ציוד להשוואות הבינלאומיות, ציוד לביצוע מדידות וכיולים ללקוחות תעשייתיות וצבאיות כגון: רפאל, אלביט, התעשייה האווירית, חיל אוויר, חברת חשמל. בשנת 2019 בהתאם לסטנדרט הלאומי לזמן ותדר, הוכנסו שעונים אטומיים מדור חדש וגם מערכת להשוואות בינלאומיות חדשנית. כתוצאה  מחידוש הציוד דיוק הסטנדרט הלאומי עלה לרמה1X10-14.

בראשון לינואר שנת ,2017 נוספה שנייה נוספת שנקראהLeap Second לזמן הבינלאומי UTC על מנת לתאם את הזמן UTC עם הסתובבות כדור הארץ. הזמן  הבינלאומי UTC מבוסס על 500 שעונים אטומיים שנמצאים ב-85 מעבדות לאומיות ברחבי העולם. הזמן UTC נקבע במוסד הבינלאומי שנקרא BIPM בפריז. ארבעה שעונים של מדינת ישראל גם משתתפים בקביעת הזמן העולמי UTC. ודיוק של הזמן UTC מהווה 5X10-16.

לסיכום: שעון חורף 2021 יחל ביום ראשון, 31 באוקטובר בשעה 02:00 בלילה. שעון החורף יסתיים ב-יום שישי, 25.03.2022 במרץ בשעה 02:00.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה