קורונה: הפרות חוזים, סכסוכים מסחריים ובתי משפט

סכסוכים מסחריים לאחר הקורונה: אל תמהרו לביהמ”ש ביום שאחרי • עסקים רבים מצאו את עצמם עם התקשרות חוזית שהופרה עקב הקורונה וגבתה מחיר כלכלי כבד • ביום שבו המשק יחזור לפעילות, בתי המשפט צפויים להיות מוצפים בתביעות בגין סכסוכים מסחריים • עו”ד עמית בן ארויה ועו”ד שירה בלום וולף, מציעים לבעלי העסקים אלטרנטיבות ודרכים לפעולה אותן ניתן לנקוט כבר כעת 

בית המשפט | צילום: הדס פרוש, פלאש 90

זמן קצר לאחר פרוץ משבר הקורונה, החלו בעלי עסקים לחוש את השפעותיו הכלכליות. בין השאר, היו עסקים שנדרשו לבטל כנסים ואירועים. עסקים אחרים חשו את הפגיעה במערך היבוא והיצוא של מוצרים מהארץ לחו”ל. עסקים אחרים סבלו מירידה תלולה בפעילות ובמכירות, והיו גם כאלה שנאלצו לבטל או להקפיא פרויקטים בהיקפים משתנים.

לאחר שהממשלה אישרה תקנות לשעת חירום, הפכו ההשפעות הכלכליות של המשבר ליותר ברורות וחדות. בשלב הזה היו בעלי עסקים שנדרשו לסגור לגמרי את עסקיהם, או לצמצם אותם באופן ניכר. ההשלכות הישירות ניכרו בחנויות ורשתות, שנאלצו לסגור שעריהן. אפילו כאלה שהמשיכו בפעילות און-ליין הבינו תוך זמן קצר, שהציבור לא ממהר להושיט יד לכיס בעת הזו.

250/200

ההשפעות הכלכליות המידיות על כל עסק בנפרד, משליכות באופן ישיר על עסקים אחרים, וככדור שלג שמתעבה ותופס תאוצה – על עוד ועוד עסקים במשק. בתוך זמן קצר יורגש כאן משבר כלכלי מקיף. בתוך זמן קצר מפרוץ המשבר, יגיב אליו גם עולם המשפט.

מי ישלם על המצב שנוצר?

בתי המשפט יידרשו להשיב לשאלה לא פשוטה בכלל, על איזה מבין העסקים הקשורים ביניהם בהתקשרות חוזית, תוטל האחריות למצב שנוצר בעקבות המשבר. במילים אחרות, איזה עסק יהיה זה שלמעשה יאלץ “לשלם” על המצב שנוצר?

וכך, בתוך זמן קצר ימצאו עצמם בתי המשפט מתמודדים עם שאלות כדוגמת אלה:

  • טרם משבר הקורונה, חברה קבלנית התחייבה לספק שירותי תשתית לחברה יזמית. בשל הקורונה, החברה הקבלנית אינה מסוגלת לסיים את הפרויקט במועד שנקבע. עיכוב בביצוע הפרויקט גורר עיכוב מתגלגל של המיזם כולו, ונזקים אדירים לצדדים שלישיים בכלל, ולבנקים שמימנו את הפרויקט בפרט. האם החברה הקבלנית תידרש לפצות את החברה היזמית? על איזה מבין הנזקים היא תידרש לפצות אותה, ובאיזה שיעור?
     
  • רשת חנויות שוכרת חנויות בקניונים שונים. בחוזה השכירות נקבעו דמי שכירות מינימליים בתוספת אחוזים מפדיון. החנויות סגורות בשל המשבר, ובהוראת התקנות. האם הרשת תחויב לשלם דמי שכירות מינימאליים בעת הזו או לא?
     
  • יבואן התחייב לספק ציוד ייחודי למחקר שמבצעת חברת תרופות גדולה, אך הציוד מתעכב בחו”ל, והמחקר הולך לאבדון. מי יישא בנזקים?
     
  • עיתון כלכלי שכר אולם כנסים לצורך עריכת כנס רב משתתפים, שבוטל בדקה ה-90. מי ישלם על הציוד והמזון שנרכשו לטובת האירוע?

האם בתי המשפט יראו בקורונה “כוח עליון”, שבגללו צד יכול היה שלא לקיים את חלקו בחוזה?

במערכת החוקים במדינת ישראל יש סעיף מרכזי, שקובע שצד רשאי להשתחרר מחוזה במקרה שהוא לא יכול לקיימו מטעמים אינם תלויים בו. זהו סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל”א-1970, שעוסק במקרה של “סיכול”.

בנוסף, בחוזים רבים הסדירו הצדדים מי יישא באחריות במקרה ש”כוח עליון” מונע מאחד מהם מלקיים את החוזה. ברוב הצדדים יש גם פירוט נסיבות שיוכרו ככוח עליון כזה. מכיוון שבחינה היסטורית מלמדת שמגפה עולמית, כדוגמת הקורונה, מתרחשת בממוצע אחת ל- 200 שנה, יש להניח שמרבית החוזים אינם קובעים הוראות ברורות בשאלה מי יישא באחריות במקרה של מגיפה כזו.

במצב הדברים הזה, השאלה הגדולה הראשונה שניצבת בפני עולם המשפט היא האם בתי המשפט יפרשו את משבר הקורונה כ”כוח עליון“, כלומר כאירוע שהצדדים לא יכלו לצפות בעת כריתת החוזה. כאשר, עד היום בתי המשפט נהגו לפרש בצמצום רב את המושג “כוח עליון”, עד שהיה מי שראה בהוראת ה”סיכול” בחוק כ”אות מתה”. באחד מפסקי הדין נקבע, שאפילו מלחמה נחשבת בישראל כדבר שיש לקחת אותו בחשבון כשכורתים חוזה מסחרי.

גם אם נצלח את המהמורה הראשונה ובית המשפט יקבע באופן ברור שמגפת הקורונה היא בגדר כוח עליון, עדיין בכל סכסוך פרטני יידרש מי שהפר את חלקו בחוזה לשכנע את בית המשפט, כי הנסיבות הקונקרטיות של עניינו מנעו ממנו את האפשרות לקיים את החוזה הספציפי שבו היה קשור. כלומר, לא מספיק להוכיח שאותו צד לא יכול היה לצפות בעת כריתת החוזה את מגפת הקורונה, אלא יהיה עליו להוכיח שבגלל המגיפה, הוא לא יכול לקיים את חלקו בחוזה.

פתרון סכסוכים מסחריים כבר בתקופת קורונה

מכיוון שקשה היום להעריך מה תהיה גישת בתי המשפט כאשר השאלות יונחו לפתחם, ההצעה הפרקטית ביותר בתקופה זו, היא לאתר פתרונות אלטרנטיביים לצמצום הנזקים, המותאמים לכל מקרה ומקרה באופן ספציפי. פעמים רבות, בימים טרופים אלה, הפתרון טמון בהידברות והסכמה.

ביחס לכל משבר ומשבר, צריך בעל עסק לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

  • מה קובע החוזה בין הצדדים? מי נושא באחריות במקרה של הפרה? איזה כלים משפטיים החוזה מקנה לו? זכות ביטול? מימוש ערבויות? וכמובן, האם יש התייחסות למצב של “כוח עליון”, ואם כן, כיצד?
     
  • לפני שרצים לבית משפט בגין חוזה מסחרי שהופר, כדאי לנשום עמוק לנסות ולראות את ההתקשרות המסחרית מהיבט רחב יותר: מה האינטרס הכללי שלי ביחסים עם הצד השני? מה היחסים העתידיים שלי אתו? מה היחסים המסחריים שלי עם גופים אחרים שאני עובד מולם, או שהוא עובד מולם, כך שלקשר שלי עימו יהיו השלכות רחבות היקף מעבר? הרי גם המגפה הזו תחלוף בסופו של דבר, ואם אפוצץ יחסים טובים כעת, אני עלול למצוא את עצמי עם הפסד גדול יותר בעתיד.
    עורך דין עמית בן-ארויה | צילום: שירלי פוקס


     

  • למי יש תזרים שמאפשר לו לספוג את הנזק בטווח הקצר? האם לצד השני יש בכלל אפשרות לספוג איזה שהוא נזק בטווח הקצר? אם צד לחוזה מעריך שהצד השני עלול להגיע בתוך זמן קצר לפשיטת רגל, עליו לשקלל בזהירות את צעדיו. אפשרות ריאלית כזו תכתיב מהו הצעד שכדאי לנקוט – “הליכה לקראת” הצד השני כדי לתת לו אוויר לנשימה, או לחילופין תפיסה של מה שאפשר באופן מיידי, מתוך הבנה שמחר לא יהיה בכלל צד שני להיפרע ממנו. 

Inner article
  • האם אפשר לדבר על דחיית תשלומים כנגד עיבוי בטחונות להבטחת התשלום? בטחונות אפקטיביים בימים אלה יכולים להיות ערבויות אישיות של בעלי העסקים, ולו כאלה המוגבלים בסכום.
     
  • האם יש מה לדבר על חלוקת אחריות? הנחה זמנית? חלוקת סיכונים? ולאיזה פתרון כדאי ורצוי להגיע ביחס להפרות מתגלגלות מול צדדים שלישיים?
     
  • וכיו”ב שאלות שכל בעל עסק צריך לשאול את עצמו במקרה של הפרה.

זו העת לחתור לפתרונות פרקטיים ומיידים, אשר ישרתו את האינטרס המסחרי של הלקוח בטווח הקצר, וחשוב מכך – בטווח הארוך. את האפשרות להתקוטט בבית משפט יש לשמור למקרים נדירים, שכדאי לבחור בפינצטה.

הצורך הזה, לפתרונות פרקטיים ומיידים, נכון במיוחד לאור כך שלא ניתן לדעת מה ילד יום, וכיצד בתי המשפט יתייחסו למצב החדש שנוצר. הצורך הזה מתחזק גם במיוחד לאור העובדה שלהליכים משפטיים עלויות לא מבוטלות, שעלולות להיות כבדות במיוחד לעסק שהחל כבר “לדמם” בעקבות המשבר. והצורך הזה מקבל משנה תוקף לאור הסרבול הטבעי של המערכת המשפטית, שכן כפי שידוע “טחנות הצדק עובדות לאט”.

חלק מהפתרונות הפרקטיים קשורים בהסכמה על סעיפי חוזה נוספים או חליפיים, שיגנו על שני הצדדים מפני הלא נודע בתקופת הקורונה. אפשר וכדאי להתייחס לחוסר הזמינות של הבנקים, לניתוק הגיאוגרפי מהמדינות השונות, לקשיי שילוח וכדומה. אפשר גם להתוות לוחות זמנים חדשים לתשלום או אספקה, ולאפשר לאחד הצדדים אורך נשימה לתקופה מוגבלת, שיאפשר קידום האינטרס ההדדי-העסקי עד לאחר צליחתו של המשבר.

כדאי לקחת בחשבון את הקורונה גם בהסכמים מסחריים חדשים

מובן, שגם בהסכמים מסחריים חדשים הנרקמים בימים על הצדדים להביא בחשבון את מגפת הקורונה על היבטיה השונים, בדגש על משכה הפוטנציאלי והבלתי ידוע, והשפעתה על תרחישים מסחריים שונים. רצוי כמובן להתחשב במשבר כשאנו מטווים לוחות זמנים לקיום החוזה, לשקול לאפשר ביטול חלקי או מלא של הסכם שנוגע לעניינים בינלאומיים, ולהבין שכל הסכם הוא פוטנציאל להפרה בימים אלה, בכפוף לייחודיות המסחרית של כל הסכם, ועוצמת הקשר שלו למשבר. 

העיקר לא “להתגלגל” ולטמון את הראש בחול. מומלץ להתייעץ ולתכנן מהלכים, שיאפשרו לכל הנוגעים בדבר לעבור, לפחות בפן הכלכלי-משפטי, את משבר הקורונה במינימום נזקים.

 

עו”ד עמית בן ארויה ועו”ד שירה בלום וולף הם בעלי משרד בן ארויה וולף, העוסק בליטיגציה אזרחית מסחרית

830/125

כתיבת תגובה