סגר, נפט, אינפלציה ותוצר: כך התקבלה החלטת הריבית

התחזית שהגישו אנשי חטיבת המחקר של בנק ישראל בפני הוועדה המוניטרית כללה צפי להשקעות בישראל (שכמובן, צפויות לרדת) מבט אל השלכות הקורונה והמצב העולמי לצד ניתוח ההתכווצות של התוצר עם העלייה באבטלה ברבעון הרביעי • כל הפרטים שכנראה יובילו אתכם לתפילה מעומק הלב

יחס חוב תוצר | אילוסטרציה: שאטרסטוק

“בתרחיש של הטלת סגר נוסף ברבעון האחרון של השנה, כתוצאה מהחמרה במצב הרפואי תוך השבתה משמעותית בפעילות של המשק, צפויה פגיעה נוספת בפעילות הכלכלית”, כותבים אנשי חטיבת המחקר בבנק ישראל. “במקרה כזה, אנו מעריכים שבשנת 2020 התוצר צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ-9% והאבטלה צפויה להיות גבוהה יותר ולעלות ברבעון הרביעי ל-11.5% (כ-7% בממוצע שנתי)”.

הדברים נכתבו כחלק מהתחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר, שהוגשה לוועדה המוניטרית לקראת הדיונים על הריבית והצעדים הנדרשים. המסמך, מציג את התחזית המקרו-כלכלית שגובשה בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. על פי התחזית, התוצר צפוי להתכווץ בשיעור של 6% ב-2020, לעומת צפי להתכווצות של 4.5% בתחזית הקודמת שהתפרסמה בסוף מאי. ב-2021 התוצר צפוי לצמוח ב-7.5% גבוה מעט יותר ביחס לתחזית מאי. שיעור האינפלציה ב-2020 צפוי לעמוד על 1.1%-, נמוך מהתחזית הקודמת, וב-2021 הוא צפוי לעמוד בדומה לתחזית מאי על 0.7%. על פי התחזית, הריבית המוניטרית צפויה לעמוד בתחום של 0-0.1% בעוד שנה. 

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בחטיבת המחקר הוסיפו כי בתחזית זו, כמו בתחזיות שפורסמו באפריל ובמאי, הושם דגש מיוחד על ניתוח ענפי לצורך הבנת ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה וצעדי המדיניות שננקטו בעקבות המשבר. בפרט, התחזית מושתתת על הערכה ביחס להשבתת ענפי המשק כתוצאה מצעדי הממשלה למאבק בהתפשטות הקורונה. בנוסף, התחזית מגלמת מידע מאינדיקטורים וממודלים נוספים. את השלמת התחזית לכדי תחזית מקרו-כלכלית לכלל המשתנים הריאליים והנומינליים, ביצעו אנשי החטיבה באמצעות מודל מבני שמבוסס על יסודות מיקרו-כלכליים – מודל ה-DSGE שפותח בחטיבת המחקר.

870/135 ליינר ארטקל 3

הסביבה העולמית

במבט עולמי על המצב נראה שההנחות בדבר התוצר, האינפלציה, הסחר העולמי והריבית במדינות המפותחות משקפות החמרה ביחס לתחזית הקודמת. בחטיבת המחקר הפחיתו את תחזית צמיחת יבוא המדינות המפותחות בשנת 2020 להתכווצות של 13%, והתחזית לשנת 2021 הועלתה ל-8%. באשר לתוצר במשקים המפותחים – מתחזקת הערכה שהוא יתכווץ ב-2020 ב-8.0% ויצמח ב-2021 ב-4.8%. כמו כן, במדינות המפותחות האינפלציה תסתכם ב-0.3% ו-1.5%, בשנים אלו בהתאמה, והריבית המוניטרית תישאר עד סוף 2021 על רמה ממוצעת של 0.1%. 

גם מחיר הנפט התאושש מעט מאז פרסום התחזית האחרונה בחודש מאי. המחיר הממוצע ברבעון השני ב-2020 של חבית נפט מסוג ‘ברנט’ עמד על כ-33 דולרים, נמוך בכ-35% מהמחיר הממוצע ברבעון הראשון, אולם במהלך הרבעון עלה המחיר עד לכ-41 דולרים בסוף הרבעון.

הפעילות הריאלית בישראל

התחזית צופה התכווצות בתוצר בשיעור של 6% בשנת 2020, נמוך ב-1.5 נקודת אחוז מהתחזית הקודמת, מאידך, הוא צפוי לצמוח בשיעור של 7.5% בשנת 2021. את העדכון מטה בפעילות הריאלית ב-2020 מסבירים בבנק ישראל בעלייה בנתוני התחלואה המגדילים את אי הוודאות ומעכבים את החזרה לשגרת פעילות כלכלית, בקצב הירידה בשיעורי ההשבתה בענפי המשק השונים הנמוך ביחס להערכותו בתחזית מאי, ובהתפתחויות בעולם. הירידה הצפויה בתוצר ב-2020 משתקפת בכל השימושים, למעט בצריכה הציבורית. 

על רקע פגיעה צפויה בתעסוקה ובהכנסות, בנוסף לעלייה באי-הוודאות ומגבלות התו הסגול, אשר ימתנו את הביקושים, צפויה הצריכה הפרטית לרדת ב-6.5% ב-2020, על אף התאוששותה החל מהרבעון השלישי. הירידה השנתית בצריכה הפרטית, הינה חריגה בהסתכלות היסטורית ולא נרשמה כדוגמתה כלל מאז 1984. ב-2021 צפויה הצריכה הפרטית להתאושש ולצמוח ב-8% אולם עדיין רמתה תהיה נמוכה ביחס לרמה הנגזרת מהמגמה טרם המשבר.

ההשקעות צפויות לרדת ב-2020 ב-13.5% על רקע העלייה באי-הוודאות והצפי לירידה בפעילות, ולעלות ב-2021 ב-5.5%. היצוא צפוי לרדת ב-2020 ב-13%, על אף נתונים טובים יחסית על פי האומדן השני של החשבונאות הלאומית לרבעון הראשון, על רקע הירידה הגדולה הצפויה בסחר העולמי. בהתאם להתאוששות הצפויה בסחר העולמי ב-2021 אנו מעריכים כי היצוא יצמח ב-2021 ב-7.5%. 

לעומת אלו צפויה הצריכה הציבורית לעלות ב-2020 – בעיקר בשל תרומת החבילה הפיסקאלית שאישרה הממשלה לתמיכה בפעילות הכלכלית ובתעסוקה. הפער ביחס לתחזית מחודש מאי מוסבר בעדכון ההערכה לגבי ההוצאה הממשלתית בפועל. גרעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2020 על כ-12 אחוזי תוצר ויחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75% (לעומת 11% ו-74%, בהתאמה, בתחזית מאי). ב-2021 צפוי הגרעון לעמוד על 6.9% תוצר ויחס החוב-תוצר על 77%. 

גם תחזית היבוא לא משדרת אופטימיות רבה. היבוא צפוי להתכווץ ב-2020, בשיעור של 14%, ולצמוח ב-6.5% ב-2021, על רקע התפתחות הצריכה הפרטית וההשקעות בשנים אלו.

בהתאם להערכה המעודכנת של חטיבת המחקר בבנק ישראל, ועל בסיס ניתוח הענפים שצפויים בסבירות גבוהה להישאר במצב פגיע גם אחרי הסרת המגבלות (תיירות ואירוח, תעשייה מייצאת, חברות הזנק), צופים אנשי החטיבה שהאבטלה (בקרב גילאי עבודה עיקריים) ברבעון האחרון של 2020 תעלה ל-9% (לעומת 8.5% בתחזית הקודמת), ובמהלך 2021 תחול ירידה, כך שברבעון האחרון של השנה, האבטלה תעמוד על 6% (לעומת 5.5%). כלומר, גם בסוף 2021 המשק לא צפוי לחזור לתעסוקה מלאה.

הסיכונים העיקריים לתחזית

התחזית עוסקת בין היתר גם במקורות לסיכונים החלים על התחזית. הסיכונים מגוונים, ורובם נוטים כלפי מטה. כך למשל, לנסיגה בקצב התאוששות הפעילות הכלכלית על רקע גל תחלואה שני או התארכות המשבר הרפואי עשויה להיות השפעה משמעותית על התחזית. בנוסף ישנם סיכונים שמקורם כלכלי: החמרת המשבר בחו”ל, אשר עלולה לפגוע הן בצמיחה והן באינפלציה; היחלשות בביקושים, מעבר להערכתנו בתחזית, זאת כתוצאה מעלייה באי הוודאות או רגישות גבוהה יותר של הביקושים לאי הוודאות. מצד המדיניות; קושי בניהול התפתחות התחלואה (מה שנראה על פניו בשטח. ד”ש) או קושי במימוש החלטות ובקבלת החלטות. מעבר לאלו יש לציין את אי הוודאות הגבוהה במצב המשק ובחלק מהנתונים, היות והמשבר הוא חסר תקדים באופיו ובהיקפו ובתנודות החדות שהוא מייצר בגורמים בסיסיים, כל אלו מהווים סיכון עודף לתחזית ביחס למצבי שיגרה. 

בתרחיש של הטלת סגר נוסף ברבעון האחרון של השנה כתוצאה מהחמרה במצב הרפואי תוך השבתה משמעותית בפעילות של המשק, צפויה פגיעה נוספת בפעילות הכלכלית. במקרה כזה, אנו מעריכים שבשנת 2020 התוצר צפוי להתכווץ בשיעור חד יותר, של כ-9% והאבטלה צפויה להיות גבוהה יותר ולעלות ברבעון הרביעי ל-11.5% (כ-7% בממוצע שנתי).

בשולי התחזית נציין כי אנשי החטיבה הניחו, שלא תהיה החמרה במגבלות על הפעילות הכלכלית על רקע גל תחלואה שני בארץ ובעולם. בשלב זה ההנחה התבררה כטעות – היות והמגמה הממשלתית כעת היא להטיל הגבלות נוספות עקב ההחמרה בתחלואה. אי הוודאות ביחס לסט ההתפתחויות גבוהה מאוד. אי הוודאות כוללת בשלב זה הן את המגבלות על הפעילות הכלכלית כתוצאה מגל תחלואה שני, והן את המשך ההתפרצות של הנגיף וגרף החולים הקשים והמונשמים. למותר לציין כי לו היו יושבים בחטיבת המחקר בבנק ישראל אנשי אמונה, השורה האחרונה הייתה קוראת לציבור להתפלל, לנוכח אי הוודאות והבלבול הרבה שנגרם מהנגיף המזערי המשדד מערכות תבל.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה