קיצוץ משמעותי | שר החקלאות הציג את תקציב משרדו ל-2025

השר דיכטר בוועדת הכספים | צילום: נועם מושקוביץ - דוברות הכנסת

וועדת הכספים דנה היום (ב') בהצעת התקציב של המשרד החקלאות וביטחון המזון.

מניתוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, עולה כי תקציב משרד החקלאות וביטחון המזון לשנת 2025 במסגרת הצעת החוק, עומד על 1.9 מיליארד ש"ח, ירידה של 17% בהשוואה לתקציב המקורי של שנת 2024 (2.2 מיליארד ש"ח) וירידה של 5% בהשוואה לתקציב המתוקן של דצמבר 2024 (2 מיליארד ש"ח). לשם השוואה, התקציב המקורי שאושר לשנים 2023 ו-2024 עמד על 2.2 מיליארד ש"ח לכל שנה. בדצמבר 2023 תוקן התקציב לשנת 2023, ולאחר העברת עודפים מהשנה הקודמת, עמד על 2.1 מיליארד ש"ח. במהלך 2024 בוצעו שלושה תיקונים, שלאחריהם התקציב המתוקן לשנה זו עמד על 2 מיליארד ש"ח.

לפי הצעת תקציב 2025, החלוקה התקציבית כוללת בין היתר: הוצאות שוטפות לפעילות יעמדו על 374 מיליון ש"ח, תקציב מנהל המחקר החקלאי יעמוד על 290 מיליון ש"ח, הרזרבות יסתכמו ב-75 מיליון ש"ח, התמיכות בחקלאות יעלו על מיליארד ש"ח, ותקציב מנהלת תנופה יעמוד על 66 מיליון ש"ח.

שר החקלאות וביטחון המזון, אבי דיכטר ציין בפתח דבריו כי התקיימו דיונים ממושכים עם משרד האוצר, אך השיח בנושא התקציב עדיין נמשך. השר פריט כי ניתן להעביר את התקציב, אך יש לזכור כי חלק מהנושאים סוכמו רק שעה לפני שהחוק עלה להצבעה ראשונה, מתוך התחייבותו של שר האוצר. כמו כן, ציין כי הסדרת הנושאים במסגרת דפי החלפה שיובאו לקראת אישור התקציב לקריאה שנייה ושלישית, נתפסת על ידי משרדו כסיום המחלוקות סביב התקציב. בשר ציין כי מדובר בתקציב הרשאה להתחייב בגובה 80 מיליון ₪, ובתקציב במזומן בגובה 144 מיליון ₪, "להבנתנו 70% בדפי ההחלפה, והשאר יתקצבו בהמשך, ולצד כך גם תקנים של עובדים ותקני כלי רכב".

שירה עמיאל, נציגת משרד האוצר, ציינה: "קיימת מחויבות מהצד שלנו לממש את כל ההבטחות למשרד החקלאות וביטחון המזון ולהוסיף למשרד החקלאות 143 מיליון ₪". בהמשך הציג השר כי עם כניסתו לתפקיד הוא עצר את הרפורמה שכללה הפחתת מכס על יבוא פירות וירקות, כדי לתמוך ביצור הפנימי, והדגיש את *התוכניות לעניין ביטחון תזונתי*, כאשר 6 צוותים פועלים מצד הממשלה, בכוונה להציג בחודשים הקרובים תכנית ביטחון מזון ל-25 שנה.

לעניין גידול התוצרת החקלאית ציין השר כי: "אנחנו מכוונים עד 2035 לגדול ביצור מזון, ירקות ופירות ב-33%, כאשר ב-23 השנים האחרונות לא גדלנו אפילו באחוז 1, שעה שהאוכלוסייה גדלה ב-50%". השר ציין כי יש לממש זאת באמצעות אמצעי יצור, עובדים, קרקעות, פעילות בתחום המים, ופיתוחים שונים. כך הציג השר כי בגזרת העובדים הזרים נרשם גידול, "עלינו מ-30 אלף עובדים זרים ל-70 אלף רק בשנה וחצי האחרונה", וכי כל שאר הנושאים שיש לקדם במסגרת התוכנית "על השולחן הממשלתי, כולל הצ"ח לעניין המים במסגרת הכנה לקריאה שנייה ושלישית פה בכנסת".

כך ציין השר כי ישנם מעל 1.5 מיליארד ₪ חובות מצד האוצר לחקלאים בישראל, על רקע הרפורמה שבוטלה, וכן התחייבויות שונות למחקר והשקעות הון בחקלאות: לשים אותם באמצעי היצור, כמו נושא המים, תשתיות המים, לנעדרי חלופה, למים מושבים, אלה סוגיות סופר חשובות. אני מבין שהם לא יכולים להיות בתקציב, אבל אסור שהוועדה תיתן לאוצר להטביע את הסכומים הזה"

השר התייחס גם לסוגיית המים וציין כי אף שישראל היא מדינה עתירת משק מים, המחסור בתשתיות הביא להכפלת היקף המים המושבים למים מתוקים ב-80 מיליון קוב. לדבריו, המדינה תיקח על עצמה את עלות הטיהור, בעוד שהחקלאים ישלמו רק על ההובלה, בניגוד למצב הקיים שבו הם נדרשים לשאת בשתי העלויות.

בהתייחסו למכון וולקני, ציין השר כי לאחר שנים של חוסר יציבות ניהולי, לקח למשרדו כשנה למנות מנהל חדש, וזאת לאחר שכמעט שבע שנים לא היה למכון ניהול קבוע וראוי. לדבריו, המכון ממוקד כיום בניהול ביטחון המזון.

עוד התייחס השר לתפקידה המרכזי של החקלאות בשיקום היישובים בדרום, וציין כי עוד לפני שתושבים חזרו לבתיהם, החקלאות הייתה בין התחומים הראשונים ששוקמו, "ישנם מקומות שהחקלאות עלתה יותר מ-100 אחוז ממה שהייתה לפני ה-6 לאוקטובר, ואת זה צריך לומר לזכות התושבים למה שהם עשו נוכח העידן הכל כך קשה שעבר ועובר עליהם", הוא הוסיף כי בצפון המצב מורכב יותר בשל הפגיעות הנרחבות בשטחים החקלאיים.

לעניין מלאי החירום, ציין השר כי לאחר דיונים בנושא, רה"מ דרש להגיע ליותר ימים מכפי שנקבע במסגרת המלאי, "יש ליותר ימים האלה נגזרת תקציבית שעדיין לא סוכמה ולא הוסכמה עם משרד האוצר, תקציב שלא במסגרת התקציב, אבל יצטרך מימון אחרת לא ניתן יהיה להגיע למלאי החירום כפי שהנחה רה"מ, כפי שביקשה רח"ל".

מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל, אורי דורמן, ציין כי מאז חילופי ההנהלה מורגש שינוי משמעותי בענף, הוא בירך על צעדים שונים שבמצע המשרד וקרא להגדיל את תקציבו ולא לקצצו.