קריסת "סיליקון וואלי": כך תושפע תעשיית ההייטק הישראלית

בנק סיליקון וואלי, טמפה, אריזונה | צילום: טוני וובסטר, ויקיפדיה

מניית בנק SVB (סיליקון וואלי) בארה"ב צללה בעשרות אחוזים, לאחר שהבנק הודיע על מכירת תיק הניי"ע שלו בהיקך של 21 מיילארד דולר. המכירה נעשתה בהפסד של כ-1.8 מיליארד דולר, ומיהר להודיע על גיוס הון של סכום קרוב לזה שהפסיד, כשחברת ההשקעות ג'נרל אטלנטיק היא אחד היעדים שמהם קיווה הבנק לגייס כחצי מיליארד דולר.

עם זאת, הבנק הוותיק שנוסד לפני כ-40 שנה, שנודע בשל הריביות הנאות שהעניק לפיקדונות – וכן בריביות הנמוכות יחסית לשוק שגבה על הלוואות – מצא את עצמו בהפסדים רבים נוכח עליית הריבית הברוטאלית בארה"ב. זאת, לצד ירידות ברווחי חברות ההייטק שעליהן התבסס הבנק. סיליקון וואלי הודיע כי מכירת תיק המניות נעשית בשל סביבת הריבית הגבוהה שצפויה להימשך. המשקיעים לא הביעו אמון במהלכי הבנק והתוצאה הייתה צלילה אדירה בערך המניה ( 62%).

כדי להבטיח את הכספים בבנק מיהר התאגיד הפדרלי בארה"ב לביטוח פיקדונות שהוקם לפני עשרות שנים ע"י הקונגרס להשתלט על הבנק ועל שדרתו הניהולית. משמעותו של מהלך זה הוא קריסה, סגירה, או כל שם שיינתן לכך, כשאת הפיקדונות ינהל התאגיד הפדרלי. זהו מהלך שטרם היה כמותו מאז משבר הסאב פריים ב-2008.

לפי דוחות הבנק האחרונים מסוף 2022, נוהלו בו כ-209 מיליארד דולר לצד פיקדונות בשווי כ-175 מיליארד דולר. בינתיים, לא ברור כמה מתוך הסכומים הללו, אכן ישוב ללקוחות. מחר (ב) הבנק ייפתח תחת הנהלתו החדשה, כאשר לפי התקנות האמריקניות, התאגיד מבטח פיקדונות עד לגובה רבע מיליון דולר בלבד לכל פיקדון. המשמעות של כך עבור פיקדונות ענק של חברות – גם חברות הייטק וסטארטאפים ישראליים שנתנו את אמונם בבנק, או העבירו כמחאה את כספם אל הבנק שקרס – כי אלה אינם בטוחים דים.

על פי הערכות גורמים בענף מדובר בכ-1,400 לקוחות מישראל, כשלפחות חלק מהם לווה כספים מהבנק על מנת לשלם משכורות בישראל, דבר שעלול לגרום לעצירת תשלומי השכר בחברות ההייטק הישראליות.

בשל כך, הודיעו משרד האוצר, בנק ישראל, הרשות לניירות ערך ורשות החדשנות כי הקימו צוות ייעודי לבחינת השלכות קריסת בנק SVB. זאת, בעקבות קריסת הבנק והשפעתה האפשרית על חברות הייטק ישראליות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הורה על הקמת צוות ייעודי למעקב אחר הסוגיה, בראשות מנכ"ל משרד האוצר עו"ד שלומי הייזלר. עוד יורכב הצוות מנציגי משרד האוצר, בנק ישראל, רשות ניירות ערך ורשות החדשנות. הצוות יהיה בקשר עם תעשיית ההייטק המקומית, הקרנות והמוסדות הפיננסים בישראל ובארה"ב לצורך קבלת נתונים וניתוח ההשפעה האפשרית על המשק הישראלי וככל שידרש, לגיבוש מענה לחברות הישראליות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר כי "קריסת הבנק היא אירוע משמעותי הן לכלכלה האמריקאית והן לכלכלה הישראלית. הבטחנו לפעול לכך שהכלכלה הישראלית תהיה אי של יציבות וודאות במים הכלכליים הסוערים בעולם, וכך בעזרת השם נעשה. מדינת ישראל תעמוד לימין תעשיית ההייטק המקומית ותסייע לה לצלוח את המשבר ולהמשיך את תנופת הפיתוח והעשיה".