קרן הארנונה || האם אנו לקראת מחסור וייקור בשטחי מסחר משרד?

בנוכחות שר האוצר, אישרה אמש ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן הארנונה – שתעביר חלק מהכנסות הארנונה העסקית למדינה, ובמקביל תתגמל בניית יחידות דיור | האם המשמעות היא כי הרשויות יאשרו פחות היתרי בנייה מסחריים? יהודה בלוי מנכ"ל 'מניבים' מנתח: "פני הנדל"ן בארץ הולכים להשתנות. ייתכן כי מחירי דירות למגורים יוזלו בזמן שמשרדים להשכרה יזכו ליותר ביקוש והמחירים יעלו"

שר האוצר סמוטריץ' בישיבת ועדת הכספים לאישור חוק קרן הארנונה | צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק קרן הארנונה. הקרן, שעל פי המתווה יועברו אליה כספי גידול בהכנסות מארנונה עסקית, ותתגמל בניית יחידות דיור, הוקמה במטרה להביא להגדלת היקפי הבנייה לדיור ולסייע לרשויות חלשות.

במהלך 10 הדיונים שהתקיימו לעניין הצעת החוק, מוטבה הצעת החוק – ההפרשות מהרשויות לקרן הופחתו בצורה משמעותית, הוכנס תחשיב הלוקח בחשבון את המדד הסוציו אקונומי והמדד הפריפריאלי, ונקבע כי כלל הכספים שנכנסים לקרן יועברו לתמרוץ בנייה ברשויות.

על פי המודל המוצע, הקרן תחל לפעול בשנת 2024, הרשויות המקומיות, כל אחת לפי חלקה, תפרשנה לקרן בצורה דיפרנציאלית, אחוז מסוים מתוך ההכנסות מהגידול בארנונה עסקית, בהתאם להכנסה לנפש מארנונה עסקית. בנוסח החוק המקורי עמד שיעור ההפרשה המירבי, במדרגה הראשונה על 49% וזה הורד בעקבות הדיונים והמגעים בין הצדדים ל-28% (27.5% בהוראת שעה לשנתיים הראשונות עד תום 2025). המדרגה השנייה שעמדה בהצעה המקורית על 35% הופחתה ל-20%, המדרגה השלישית שעמדה במקור על 20% תעמוד על 15%, המדרגה הרביעית והמינימלית שעמדה במקור על 10% תעמוד על 7.5%.

תיקון משמעותי נוסף שהוכנס למנגנון במהלך הדיונים הוא הפחתה בשיעור ההפרשה לקרן, עבור רשויות המדורגות באשכול 1 עד 5 הן במדד החברתי-כלכלי והן במדד הפריפריאלי, כאשר רשות כזו שאמורה הייתה להפריש את ההפרשה המקסימלית (28%), תפריש 20% בלבד מהגידול בארנונה שאינה ממגורים.

מן הצד השני, מתוך כספי הקרן יוענק מענק שנתי וקבוע לרשויות המקומיות בסך 1,850 ₪ עבור כל יחידת דיור שנוספה ברשות משנת 2021. (במקום 2,000 ₪ בהצעה המקורית). בנוסף, רשות מקומית תהייה זכאית למענק שנתי וקבוע בסך 1,000 ₪ בשל כל יחידת דיור שנוספה ברשות המקומית בשנים 2018 עד 2020. (זאת במקום 1,500 לפני השינויים שהוכנסו בחוק). החל משנת 2025 השיעור יתעדכן מדי שנה לפי שיעור העדכון, לעניין מענקים חדשים.

לעניין רשות מקומית ביהודה ושומרון, נקבע כי בשל המצב המשפטי באזור, תשלומים שתצטרך להעביר לקרן, יקוזזו מתשלומים המגיעים לה מהקרן, כאשר יש קושי לגבות ישירות מן הרשויות באזור. עוד נקבע כי כלל הכספים שיכנסו לקרן יחולקו כתמרוץ לבנייה למגורים ברשויות, ניהול הקרן יהיה בראשות השלטון המקומי, ומרבית היתרות שיישארו בקרן יחולקו חזרה לרשויות.

שר האוצר, בצלאל סמוטריץ אמר אמש בוועדת הכספים: "אנחנו מאמינים שאנחנו עושים את הדבר הנכון, אנחנו פעם ראשונה מתמודדים עם בעיית הדיור ולא רק בפתרונות מלאכותיים, סוף סוף באופן אמיתי, אנחנו עושים גם צדק בחלוקת משאבי המדינה, שהשקיעה מאות מיליונים, אנחנו נותנים נקודת זינוק טובה לילדים של כולנו".

שר האוצר הודה לשורה של גורמים והוסיף: "אני רוצה לומר תודה לאיש יקר, חיים ביבס, שהגיע אתנו להסכמה כאן בחדר, השיח אתו טייב את החוק הזה, הכניס בו תיקונים נכונים וטובים, אני מבין שכמה ראשי ערים חזקות לחצו עליו, אני לא כועס, חיים ביבס היה שותף מלא בגיבוש הנוסחאות שתכף תצביעו עליהם, אני רוצה לומר תודה לצוות השלטון המקומי שהיו שותפים לטיוב החוק הזה".

בעקבות הפסקות חוזרות ונשנות לדבריו מצד חברי האופוזיציה ציין סמוטריץ: "הוכחנו שאנחנו לא נכנעים לבריונות". בפתח דבריו הודה השר ליו"ר הוועדה: "אני רוצה לברך את יו"ר ועדת הכספים וצוותו על הובלת התהליך החשוב הזה, על העבודה המקצועית והנחושה, אני עצוב ומוחה על מילים קשות שנאמרו ואין להם הצדקה, בוודאי ביחס לרב גפני, שהוא אמן פה בוועדה, היו פה אופוזיציות וקואליציות ותמיד שמרו על כבודו, כאחד מוותיקי המשכן, אני כואב, אומר גם לחברי באופוזיציה וראשי הערים, נחצו שורה של קווים אדומים בדיונים פה. עלייך נאמר נעלבים ואינם עולבים, שומעים חרפתם ואינם משיבים, עושים מאהבה ושמחים בייסורים, עלייך נאמר "וְאֹהֲבָיו כְּצֵאת הַשֶּׁמֶשׁ בִּגְבֻרָתו".

הביקוש יגבר על ההיצע?

האם כתוצאה מאישור חוק קרן הארנונה לקריאה שניה ושלישית, ואישורו הצפוי בחוק ההסדרים הצמוד להצבעה על התקציב – נראה פחות היצע בעולם המשרדים והמסחר, וכתוצאה מכך המחירים יזנקו?

יהודה בלוי, מנכ"ל אתר " מנתח את השוק הבוקר, בשיחה עם 'ביזנעס'.

לדבריו, "עד היום הרשויות המקומיות אישרו בקלות יתר שטחי מסחר ותעסוקה, על פני שטח למגורים חדשים בשטחים שלהם, בעקבות כך אפשר לראות שבתחום המגורים הביקוש גדול מההיצע בפערים גדולים. בעוד שבתחום המסחרי השוק די מאוזן – ואולי אפילו סובל מעודף היצע, כאשר בוודאי שלא שמענו על מחסור בתחום המסחרי (ובהחלט שמענו ראשי ערים שמתלוננים שאין להם מספיק שטחי מסחר שיכניסו עוד ארנונה מסחרית אך עד כה מעולם לא שמענו על צמצום או קושי בהוצאת היתרי בנייה למסחר).

"האם בעקבות החוק החדש יכול להיות שלראשונה נראה צמצום פער מחירים בין שטחי תעסוקה למגורים – במידה והמוטיבציה של הרשויות המקומיות לאשר שטחי מסחר ומגורים יהיה זהה לחלוטין? האם ייתכן שאנחנו מגיעים ליום שהפערים הקבועים של עלויות של שטחי תעסוקה (משרדים) ביחס למגורים יתחיל להצטמצם? אין תשובות חד משמעיות. אך לכל ברור כי בכל מקרה, פני הנדל"ן בארץ הולכים להשתנות וייתכן כי מחירי דירות למגורים יוזלו בזמן שמשרדים להשכרה יקבלו יותר ביקוש והמחירים יעלו".

מה המצב כיום? על אלה הפרשים מדובר בין שטח מסחרי למול שטח זהה שייעודו למגורים באותו אזור?

"בבדיקת עסקאות שבוצעו בשנים האחרונות שערכנו באתר 'מניבים' נמצא כי קיים היצע גדול של משרדים באזורים שבמקביל הינם מבוקשים מאוד למגורים והפער במחיר למ"ר, בין דירה למגורים לבין משרד להשכרה, משמעותי עד מאוד. לשם השוואה עלות למטר משרד בבנייני  B.S.R בבני ברק נע בין 10-15 אלף ש"ח למ"ר בעוד לא נמצא באזור דירת מגורים במחיר של פחות מ-40 אלף ש"ח למ"ר".

כתיבת תגובה