ראשי הערים החרדיות: אלה תוכניות הבינוי בשנים הקרובות

ראשי הערים החרדיות בפאנל המיוחד | צילום: מרכז הבנייה הישראלי, יח"צ

במסגרת פאנל בנושא התחדשות במגזר עם צרכים ייעודיים: תוכניות החומש לציבור החרדי, שנערך  בכנס השנתי לערים מתחדשות של מרכז הבנייה הישראלי, שהתקיים אתמול (ד') במרכז הקונגרסים בבנייני האומה בירושלים, אמר אליעזר ראוכברגר, מ״מ ראש עיריית ירושלים ויו״ר הועדה המקומית: ״אני חושב שכולם יודעים שירושלים היום היא העיר המתפתחת בישראל. רואים את פיתוח הכבישים, הרכבות, תחבורה ציבורית וכמובן בנייה למגורים ובניית מבני ציבור. ירושלים מלאה במלונות ואנחנו מוסיפים אלפי חדרי מלונות מדי שנה. גם כאן בבנייני האומה עומדים לקום 2000 חדרי מלון. יהיו כאן כמה קווים, בכמה צבעים. המטרה שלנו היא שאנשים מחוץ לירושלים יגיעו בלי רכב, אלא עם רכבת כבדה ורכבת קלה. יש לנו המון פרויקטים שינגישו את התחבורה הציבורית לשכונות, כדי שאנשים פחות ישתמשו ברכב פרטי, מאחר וזה יסתום את העיר. גם הרכבת הכבדה שמגיע מת״א ושדה התעופה נעצרת כאן בתחנת נבון וכבר היום עובדים על הארכה לרחוב יפו ומשם זה ימשיך לגן הפעמון, ומשם רכבל לכותל המערבי ולאזור העיר העתיקה ועיר דוד".

יצחק רביץ, ראש מועצת קריית יערים: ״הממשלה צריכה לדחוף שקריית יערים תורחב על ידי מטה יהודה. אנחנו מבקשים 1200 דונם מתוך ה550 אלף שלהם. היא נתקעת אך ורק כי קריית יערים חרדית, אם קריית יערים לא היתה חרדית או שמא הייתה ערבית – השטח הזה היה שלנו. אנחנו ואבו גוש ביקשנו את אותו שטח, לאבו גוש נתנו ולקריית יערים לא. לקחו אותנו לחולון לראות מבנה משולב – גן בקומה 30 קומות. לציבור החרדי זה לא מתאים. זה חונק. איפה ישחקו 2000 ילדים? זה לא יעזור, בסופו של דבר אתה צריך מקום לנשום – אין לזה מקום גם בעירוב שורשים. זו הבעיה שאנחנו רוצים להביא לה פתרונות".

חנוך זייברט, ראש עיריית בני ברק: ״ב-15 השנים האחרונות בני ברק גדלה ב-50% על אותו השטח. אין לנו שכונות חדשות ומגרשים חדשים. אנחנו אחת מהערים הכי צפופות בעולם ובכל זאת אנשים באים למגורים. צריך למצוא לכך פתרונות. בתי הספר בבני ברק הם בני 5 קומות, עם קומה מפולשת באמצע. יש אצלנו גני ילדים בבתי מגורים. את המוסדות הגדולים אנחנו מנסים לשלב בשכונות החדשות. גם שטחי המסחר הפכו להיות אזור מגורים. העדפנו לרבות את המגורים על פני המסחר, על מנת שיהיה לכולם איפה ללמוד ואיפה לגור״.

יצחק רייך, ראש מועצת רכסים: ״יש ברכסים כיום בנייה חדשה, אבל זה מלווה בפרוגרמה לא מתאימה. אנחנו צריכים לבוא למשרד החינוך והשיכון ולהגיד שיש לנו ילדים בדיוק כמו שהם, לא ראיתי ילד בשוהם שלומד בקרוואן, אך באלעד אכן יש. אנחנו מחפשים פתרונות במקום להגיד שזו בעיה. לפי הפרוגרמה, על כל 2000 יח״ד יש 40 גני ילדים חדשים. רכסים יושבת גם על אחת השלוחות של השבר הסורי אפריקאי כך שאי אפשר לבנות לגובה. גם שדה התעופה הצבאי לא מאפשר בנייה לגובה. אז גם זה לא פתרון. באים ואומרים שיש לנו קרקע משלימה, אך עדיין מחפשים את זה. שמים בשטח הירוק קרוואן בלילה והופכים אותו לגן ילדים. צריך להגיד לממשלה 'הציבור שלנו לא סוג ב, כי אני לא רואה פתרון אמיתי'".

יהודה בוטבול, ראש העיר אלעד: ״התחדשות עירונית לא מתרחשת באלעד. אנו חתומים על הסכם גג של 5000 יח״ד. אם יש 90 דונם שמחולקים בגוש אחד של 30 ו60, הם מחוץ לעיר ואנו עושים בהם שימוש משותף. זה לא בדיוק מה שאנו רוצים״.