ראשי ערים ומנכ”לים: כך תבטיחו את הגנת פרטיות התושבים

התקדמות העידן הטכנולוגי ויישום חוק הערים החכמות, הביאה את הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים לפרסם מדריך מיוחד להגנת פרטיות התושבים • קהל היעד: ראשי ומנכ”לי הרשויות המקומיות

עיר חכמה. אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

הרשות להגנת הפרטיות מפרסמת היום (א’) מדריך חדש במטרה לחזק את ההגנה על פרטיות התושבים בעיר החכמה.

ביזנעס’ מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!

250/200 סייד בר + קובייה

המדריך, אשר נשלח היום לראשי הרשויות ולמנהליהם הכלליים, מיועד לכלל השותפים בהובלה, ניהול ותכנון מיזמים הקשורים לעיר חכמה וכולל מידע וכלים יישומיים לתהליכי העבודה הקשורים בהטמעה ובפיתוח מיזמים הקשורים בעיר החכמה.

המדריך סוקר את האתגרים המרכזיים בהגנה על הפרטיות בערים החכמות והתחזיות לעתיד, מציג בתמציתיות את הדרישות הרלוונטיות בהוראות חוק הגנת הפרטיות והעקרונות המנחים, וכולל מידע אודות דרישות אבטחת המידע תוך סקירת דוגמאות ומקרי בוחן מהעולם.

פרסום המדריך על ידי הרשות, הינו המשך להחלטת ממשלה מס’ 2733, הקובעת כי כל עיר בישראל תהיה חכמה ובעלת תשתיות לפלטפורמות דיגיטליות. תהליכי הדיגיטציה והטכנולוגיות החדשות בערים החכמות נועדו לייעל את תהליכי ניהולה של העיר ומערכותיה ולהוסיף לאיכות חייהם ורווחתם של התושבים. “מדובר בתהליכים חשובים ומבורכים אך יחד עם זאת הם מעלים גם איומים חדשים לפרטיות התושבים עימם יש להתמודד מבעוד מועד ולמנוע את התממשותם”, מסבירים ברשות.

בהודעתו לראשי הרשויות ולמכ”לים, מסר ראש הרשות להגנת הפרטיות, עו”ד אלון בכר, כי “אין ספק כי ביכולתה של עיר חכמה להוסיף לאיכות החיים של התושבים ולייעל תהליכים אך עליכם לוודא כי פרטיות התושבים נשמרת בכל מיזם שכולל איסוף מידע אישי”.

לדברי בכר, “מיזמים הקשורים בעיר החכמה חשובים ומבורכים. הם לא רק מציבים את ישראל בקדמה הטכנולוגית, יש בהם כדי לשפר משמעותית את איכות חייהם ורווחתם של התושבים וליצור סביבה בטוחה, שירותית, יעילה למחייה ואורבנית. יחד עם זאת, האימוץ המהיר של טכנולוגיות עיר חכמה בישראל מחייב את כל הגורמים השותפים בניהולה ובתכנונה של העיר החכמה להידרש כבר בשלבים המוקדמים לסוגיית ההגנה על המידע האישי של התושבים ועל פרטיותם. זאת, כדי לוודא שהסביבה העירונית בה אנו חיים ומתנהלים בשגרת יומנו לא תהפוך למקום המסכן את חירותנו או פוגע בה”.

בכר הוסיף וציין, כי “חשוב לזכור כי למשתמשי העיר החכמה, התושבים, אין אלטרנטיבה אמיתית לקבלת שירותים ציבוריים ועל כן לעומדים בראש הרשות המקומית, העיר, מובילים או שותפים לתכנון מיזמים בתחום העיר החכמה, תפקיד מפתח בהגנה על פרטיותם. בדיוק לשם כך פרסמנו היום מדריך, אשר נועד לסייע וללוות את כלל הגורמים במערכות השלטון המקומי בתהליכי התכנון וקבלת ההחלטות, בראשם ראשי הרשויות המקומיות ומנהליהם הכלליים ולהבטיח כי יינקטו כל הצעדים הנדרשים להבטיח את ההגנה על הזכות לפרטיות של תושבי ישראל”.

Inner article

אתגרי ההגנה על הפרטיות בערים החכמות:

  • הפוטנציאל לאיסוף ולניתוח כמות עצומה של מידע אישי אודות מצבם האישי, הרווחתי, המשפחתי והחברתי של התושבים גדל. מידע המגיע מעשרות ואף מאות מקורות שונים, החל ממאגרי מידע המכילים נתונים אודות תושבי העיר, כמו מאגר הארנונה או החינוך ועד מאגרים ייחודיים לערים חכמות כמו מידע מרשת ה Wi fi העירונית, מכרטיסי התושב המקומיים או מאפליקציות שונות שמפעילה הרשות המקומית.
  • טכנולוגיות חדשות מאפשרות ניתוח, הצלבת מידע והסקת מסקנות מגבירות את הסיכונים לפרטיות התושבים.
  • מצלמות וחיישנים שונים המותקנים ברחבי העיר למטרות שונות כגון ביטחון אישי, שמירה על הסדר הציבורי, קיימות ועוד, עלולים ליצור מנגנון של מעקב ציבורי מתמיד והפוטנציאל לזליגת מידע אישי ולשימושים בו לרעה מתעצם.
  • למשתמשי העיר החכמה, התושבים, אין אלטרנטיבה אמיתית לקבלת שירותים ציבוריים והם אינם יכולים להימנע מאיסוף המידע עליהם, בפרט כאשר מדובר במידע שנאסף בתשתיות עירוניות חיונית. בכך עשויים להתערער יסודות ההסכמה של התושב לשימושי הרשות המקומית במידע עליו, מאחר שאין לו אפשרות לבחור בחלופה אחרת, ועל כן מתחייבת זהירות רבה יותר של הרשות המקומית בשימוש במידע האישי של התושבים.

בין החובות של הרשויות המקומיות בכל הנוגע לאופן שבו הן או מי מטעמן מנהלים ו/או מחזיקים במאגרי מידע אודות התושבים:

  • על הרשויות המקומיות לעשות שימוש במידע של התושבים רק למטרה שלשמה המידע נאסף ועליהן להודיע לתושבים, בטרם איסוף המידע, האם חובתם החוקית למסור את המידע, מה המטרה שלשמה נאסף המידע, למי יימסר המידע ומה תהיה מטרת המסירה.
  • הרשות המקומית מחויבת לתת לתושבים את זכות העיון במידע שקיים אודותיהם וכן את הזכות לתיקון המידע במידה ואינו מעודכן או שנפלה בו שגגה.
  • על הרשות המקומית ועובדיה חובת שמירה על סודיות המידע אליו נחשפו במסגרת עבודתם.
  • בעת פניה לתושבים בדיוור ישיר עליהן להקפיד על עמידה בהוראות סימן ב’ לחוק הגנת הפרטיות המובאות בהרחבה בהנחיה בנושא דיוור ישיר ושירותי דיוור ישיר.
  • התקנת מצלמות מעקב ואבטחה בעיר החכמה מחייבת את הרשות המקומית בין היתר:
  • להגדיר באופן ספציפי ומפורש את מטרת הצבת המצלמות.
  • חל איסור להשתמש בצילומים למטרות זרות שאינן חלק מאותן מטרות שהוגדרו להצבת המצלמות.
  • תכנון לפרטיות – כבר בשלבי התכנון יש לוודא מספר פרמטרים כמו רלבנטיות המטרה של הצבת המצלמות, מיקומן, מספרן, זמני צילום ורזולוציה.
  • יש ליידע את הציבור על הצבת המצלמות, לדוגמא באמצעות הצבת שילוט קריא בסמוך למקום וכן לפרסם מיפוי מלא של פריסת המצלמות באתר האינטרנט של הרשות המקומית.
  • לא ניתן להעביר את הצילומים לגורמים זרים ולשמור אותם לאחר שאינם נחוצים עוד.
  • לנקוט משנה זהירות כשמדובר במצלמות המנטרות אוכלוסיות פגיעות כמו קטינים או קשישים (קירבה למוסדות חינוך או סיעוד וכד’).
  • להקפיד הקפדה יתרה על דרישות אלה במיוחד כאשר מדובר במיזמים הכוללים טכנולוגיות זיהוי פנים וניתוח תנועה, צילום תרמי או אינפרא-אדום, טכנולוגיות תיוג צילומים מתוחכמות והצלבה עם מאגרי מידע נוספים. טכנולוגיות אלה מסוגלות להפיק מידע הנחשב לבעל פוטנציאל סיכון גבוה מאד לפרטיותם של תושבי הערים.

חובת ההגנה על מאגרי המידע:

  • על הרשויות המקומיות חלה חובה להגן על מאגרי המידע שברשותן ולעמוד בתקנות הגנת הפרטיות אבטחת המידע שנכנסו לתוקף במאי 2018 המפרטות את רמת אבטחת המידע הנדרשת מכל מי שמחזיק מידע אישי בהתאם להיקף המידע ורגישותו.
  • חובתה של כל רשות מקומית להגדיר מהי רמת האבטחה החלה על כל אחד מן המאגרים שבבעלותה או אצל המחזיקים מטעמה.
Inner 620/130

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה