פריון העבודה: הערבים והחרדים אשמים

כיתת לימוד חרדית. אילוסטרציה | צילום: מנדי הכטמן, פלאש 90

לפני חודשיים בדיוק פרסמנו כאן בשורה לתעשיינים: משרד הכלכלה והתעשייה הקצה 60 מיליון ש"ח לקידום פריון התעשייה בישראל כאשר הסיוע יינתן לגופי תעשייה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים. המטרה: להגדיל את הפריון בתעשייה, לאפשר למשק הישראלי להקטין חסמים ולשפר את התחרות מול יתר מדינות ה-OECD.

ומדוע לקדם את הפריון בתעשייה הישראלית? פריון עבודה, הוא כלי היכול לבחון את רמת הפרודוקטיביות של העובדים במשק, האם באמת מנוצלים כל הכוחות בכל ההיבטים להגברת היעילות בעבודה.

עתה, דו"ח מיוחד של חטיבת המחקר בבנק ישראל רואה בהגדלת פריון העבודה – מעבר לניצול יעיל של כוח העבודה – אמצעי להעלאת רמת החיים בישראל.

לטענתם, התוצר לשעת עבודה (פריון העבודה) בישראל נמוך ב-24% לעומת מדינות ה- OECD. סגירת פער הפריון מול המדינות המתקדמות צפויה לפעול להעלאת שכר העבודה והיא המפתח לעלייה מתמשכת ברמת החיים בישראל. 

חכמינו קראו לדוח כזה: 'יש לו מנה רוצה מאתיים'. לדעת בנק ישראל, לא מספיק לעבוד ולהרוויח, צריך להרוויח הרבה יותר, וכשנרוויח יותר, נרצה גם לקנות יותר וחוזר חלילה.

הדו"ח המקיף, המנתח את בעיית פריון העבודה הנמוך במשק הישראלי לא מסתפק בניתוח בלבד, ומציג המלצות אופרטיביות לטיפול בבעיה בשנים הקרובות. 

על פי הדו"ח, הפער לרעת ישראל בפריון העבודה נובע במידה רבה ממיומנויות יסוד נמוכות של כוח העבודה בישראל, ומפיגור ברמת התשתיות וההון העסקי. נוסף על כך, נדרש שיפור בתחומי הרגולציה והבירוקרטיה. 

דו"ח בארבעה ענפים

עיקרי ההמלצות כוללים ארבעה ענפים: ההון האנושי, ההון הפיזי, הון התשתיות והפריון הכולל.

בהון האנושי עוסק הדוח בתחום החינוך הוא מוטרד מאוד מאיכות ההשכלה הנמוכה בישראל, מאחר שנמצא קשר ישיר – וסיבתי – בין איכות ההשכלה של כוח העבודה לבין הפריון.

ואז בכינון ישיר כותבי הדו"ח 'יורים' לעבר החרדים והערבים שאינם לומדים בגיל הצעיר את המקצועות הרלוונטיות לתחום העבודה. לדעתם כדאי להעדיף בשלב התיכון לימודים כלליים, לרבות טכנולוגיים, על פני הכשרות מקצועיות והסמכות ספציפיות בגיל מאוחר יותר כמקובל אצל החרדים. 

ויש, כמובן, גם המלצות ספציפיות לחינוך החרדי המצוי לשוק העבודה העתידי. המלצות המזכירות במעט את החינוך החדש שהנחילו ברוסיה בשנים עברו.

קידום לימודים רלוונטיים לשוק העבודה בקרב הגברים במגזר החרדי; "עידוד חרדים ללימוד מקצועות רלוונטיים לשוק העבודה הוא קריטי, מכיוון שמשקלם באוכלוסייה צפוי לגדול באופן משמעותי, ומכיוון שקשה מאוד (לדעת הכותבים. בשטח ישנם אלפים הפונים ללמוד מקצוע אחרי הכולל ומצליחים בעבודה. ד"ש) לתקן בגיל מאוחר יותר את החוסרים במיומנויות שלא נרכשו בגילי בית הספר יש צורך לתת דגש מיוחד בתחומים: הבנת הנקרא, מתמטיקה, פתרון בעיות בסביבה מתוקשבת ואנגלית, וביתר שאת – בקרב גברים". 

זאת למרות, שהכותבים מודים בדו"ח שהמגבלה ליישום המלצה זו אינה טכנית או תקציבית אלא מהותית יותר: היא נובעת מהשקפת עולם נגד הלימוד עצמו. 

והנה פתרון נוסף מבית היוצר של בנק ישראל: "יצירת שיתוף פעולה בין בתי ספר ממלכתיים לבין מסגרות חרדיות, על מנת להקל על המחסור במורים מתאימים ללימוד מקצועות היסוד העיוניים". כלומר, ייבוא של מורים (חילונים?) לתלמודי התורה יפתור את בעיית הפריון בעבודה במדינת ישראל. על כזה רעיון, המורה בכתה ו' היה שולח את התלמיד הביתה להשלים שיעורי בית.

הצעה אחרת מדברת על "הגברת השימוש במערכת החינוך החרדית במטלות המפתחות כישורים רלוונטיים לעולם העבודה כגון הגשת מטלות כתיבה והתמודדות עם מבחנים".

כמו"כ, לטענת כותבי הדו"ח, המדינה צריכה לשקול "הגבלת התקצוב של הכשרת מורות בהתאם לצרכים הצפויים של מערכת החינוך, לצד תמיכה בגיוון מסלולי ההכשרה של נשים חרדיות".

יחד עם זאת, ישנה המלצה לחזק את הרכיב החינוכי במסגרות לגיל הרך – שתכליתן היום היא להוות מסגרת טיפולית המאפשרת להורים יציאה לעבודה – ולהגדיל את הנגישות והמימון של מסגרות לגיל הרך למשקי בית מרקע כלכלי חלש, כחלק מהרצף החינוכי של התלמיד. זאת תוך הקפדה שלא לפגוע בתמריצים לעבודה של ההורים.