ריבונו-של-עולם! למה החזירו לי את הצ'ק?

שיק חוזר | צילום: ועד בית ב"א ר"ג

הבעיה הגדולה ביותר בתחום החזרת הצ'קים היא, שהלקוח כלל לא יכול לנחש (ומי מדבר על לדעת) מתי הבנק יחליט להחזיר לו את הצ'ק ומתי יחליט הבנק 'לספוג' את החריגה.

יש לקוחות שהתרגלו לכך שהבנק סופג להם חריגות של מאות ואלפי שקלים ולפתע הופס… החלו לחזור להם צ'קים גם על חריגה של שני שקלים מהמסגרת והם 'כועסים' על הבנק ולא מבינים מה השתנה?

בהמשך למאמר הקודם שבו הוכחתי כי הבנק מחזיר צ'קים גם על חריגה פעוטה של 30 ₪, קיבלתי עשרות תגובות של גולשי 'ביזנעס' שהראו לי את דפי העו"ש שלהם המראים כי הם חורגים במאות ובאלפי שקלים ובכל זאת לא מחזירים להם את הצ'קים, כהוכחה לכך שאני מדבר שטויות ומגזים.

לכן, אני גאה להגיש בפניכם את המיני-תחקיר האישי שערכתי, ששופך אור על הנושא הכי עמום, מתי הבנק מחזיר צ'קים ויסביר לקוראים המאושרים עד מתי הבנק יספוג את החריגות, למה הוא עושה את זה וכמה זמן עוד הבנק ימשיך לספוג את החריגות שלהם.

הספוג והמסגרת

ההבדל בהתנהלות הבנק כלפי הלקוח נע בין הנחיות בנק ישראל לבין שיקול דעתו של הבנקאי או המנהל על פי הדירוג הבא:

נתחיל מהמקרה הכי פשוט: לקוח שאין לו מסגרת אשראי בחשבון – על פי תקנות בנק ישראל, הבנק חייב להחזיר לו צ'ק גם בגין חריגה של שקל בודד. אולם בפועל, הבנקים חורגים מהנחיות בנק ישראל ובגלל שהם מבינים את הנזק שייגרם ללקוח כתוצאה מהחזרת הצ'ק, הבנק מסוגל "לספוג" חריגה כזו באופן חד פעמי.

הבעיה היא, שלאחר שהבנק סופג את החריגה בפעם הראשונה, הלקוח 'מבין' שאפילו שאין לו מסגרת אשראי, לא קורה כלום אם הוא חורג, וכך הוא מרשה לעצמו לחרוג שנית. אלא שאז, הבנק כבר מתנהל לפי הנחיות בנק ישראל, מחזיר לו את הצ'קים וה'חגיגה' מתחילה: רישום שלילי ואף התראה לפני הגבלת החשבון.

לקוח שיש לו מסגרת אשראי בחשבון אך חורג מהמסגרת – במקרה זה על פי תקנות בנק ישראל, מכיוון שהלקוח חתם על מסגרת אשראי מול הבנק, הבנק רשאי להעמיד ללקוח מסגרת אשראי זמנית חד צדדית בכדי שלא יחזרו ללקוח הצ'קים, גם כאן, בהתחלה הבנק מכיל יותר את הלקוח וסופג גם חריגות בגובה של מאות עד אלפי שקלים תלוי במדיניות הבנק ואיכות הלקוח, וככל שהלקוח יחרוג פעמים נוספות כך הבנק יפסיק להכיל את החריגות עד למצב של החזרת צ'קים.