רפורמת הקומה הכשרה: כמה יוכלו להתאגד לקומה סגורה?

טלפון כשר | יונתן סינדל, פלאש 90

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, התכנסה היום להקראת הנוסח המתוקן של הצעת חוק התקשורת המבקשת לאפשר למנוי או לקבוצת מנויים להסכים להגביל או לחסום שירותים מסוימים, בהם חיוג למספרים מסוימים או לקבוצת מספרי טלפון. הצעת החוק קובעת גם הגבלת ניידות של מספר טלפון מתוך טווח מספרי טלפון ייעודיים (לדוגמה – "קומה כשרה"), וכן הגבלת ניידות של מספרים בין "קומה כשרה" אחת ל"קומה כשרה" אחרת, אך מאפשרת לעבור בין ספקים באותה הקומה.

יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, אמר בפתח הדיון: "העיקרון הוא שאנשים שרוצים להיות בקבוצה מסוימת זו רצונם וצריך לכבד אותם. אין לי בעיה עם עיקרון זה. יש הרבה מאוד טענות בנושא שמגיעות דווקא מאנשים חרדים שפונים אליי. זה קצת מוגזם שכל קבוצה רוצה את הקומה שיוכלו להתנייד רק אליה וממנה והלאה – לא. זה לא הגיוני לנהל ככה דיונים רציניים בנושא. חלק מהתיקונים שהתבקשו ע"י המשתתפים מדיון קודם קיבלנו והוכנסו לתיקונים בחוק. אקיים דיון מיוחד לגבי מה שנאמר על פגיעה בתחרות. גם בדיון הבא טרם נקיים הצבעות והייעוץ המשפטי עד אז יכול לשבת ולקבל את הערות המשתתפים".

שר התקשורת, ח"כ שלמה קרעי: "הצוותים עשו לילות כימים כדי להגיע לנוסח מוסכם ומוסדר. המתווה מצד אחד מבטל את הגזרות שניסו בכוח להתערב בקהילות בחיי היומיום ובדרך שבה הם רוצים להתנהל אך מצד השני שומר על היכולת גם לקבוצות אחרות להקים קווי תקשורת. הגענו כאן למתווה טוב וראוי שמשקף את הצרכים של הקהילה ומאפשר לעוד גופים להתאגד".

השר קרעי סבר בדיון שיש לקבל את הטענה של קבוצה שכבר הקימה קומה כשרה חדשה ע"פ מתווה השר לשעבר יועז הנדל, וכעת לא ניתן לנייד אליה מספרים ומאידך יוכלו לנייד ממנה – משום שבזמן הקצר שהיה להם, הצטרפו רק 6000 לקוחות – מספר שאינו מגדיר קבוצה שלא ניתן להתנייד ממנה – ועל כן סבר שיש להוסיף בחוק שקבוצה כזו תוכל למשך שנה וחצי – זמן סביר לדבריו לגייס עד 10 אלף – שגם לא יוכלו להתנייד ממנה.

יועמ"ש ועדת הכלכלה עו"ד איתי עצמון, הסביר על החוק ואמר כי לשון החוק ניטרלית ולא מדברת על מתכונת קווים כשרים. בחוק החדש ייקבע שאסור יהיה לחסום חיוג למספרים מקוצרים שנועדו לתת מענה חירום. כמו"כ לא תהיה חסימת חיוג למספרים שהוקצו למדינה ומוסדותיה ובנוסף יהיה איסור לחסום הודעת מסר אישי שתישלח במרוכז לציבור. עוד ציין כי מכיוון שיש תופעה של זיוף מספרי הזיהוי הטלפוניים, ייקבע בחוק לאפשר אכיפה בנושא נוסף בחוק שהרשות להגנת הצרכן תוכל לאכוף את הנושא.

בדיון טענו חלק מחברי הכנסת כי המציאות שחברי קומה כשרה אחת לא יוכלו לעבור עם המספר שלהם לקומה הרגילה ואף לא לקומה כשרה אחרת, היא פגיעה בקניין וזכויות הפרט שיש לכל אדם עם המספר שרכש. בנוסף, טענו חלק מחברי הכנסת שהנוסח החדש המאפשר רק לארגון אחד מארגוני הסיוע להיות נגיש ללקוחות הקומות הכשרות, היא פגיעה בצרכנים מהסיבה שכל ארגון נותן מענה אחר. עוד טענו כי יש להבין מהו מקור סמכותו של השר לבחור איזה ארגון מכל הארגונים הוא זה שרק אליו תתאפשר הגישה.

עו"ד ברוריה מנדלסון, יועמ"ש משרד התקשורת אמרה בדיון כי אף פעם מספר טלפון לא הוכרז 'קניינו של אדם' וכי המספר שייך למדינה אשר יכולה להוסיף ולגרוע בכל עת מספרים מכל קו. בנוסף דחתה את הטענות כנגד החוק בפגיעה בשוויון ואמרה כי הזכות לצרוך את השירותים קיים גם בחוק זה, כאשר כל אחד יכול לבחור איזה שירותים הוא צורך.

מוטי כץ, מרשות התחרות אמר בדיון: "המגבלה על הניוד יוצרת חסם מעבר ללקוחות וחסם לאחרים שרוצים להעניק שירותי כשרות. יש לנו הצעות ופתרונות אחרים שיכולים גם לאפשר את זיהוי הלקוחות וגם להפחית את הפגיעה בתחרות בוועדות (כשרות. א"ס) נוספות ונעביר אותם לוועדה".

במהלך הדיון השמיע ח"כ ינון אזולאי דברים היוצאים מן הלב, ואף כשניסו לומר לו (בהתרסה) כי הוא מחזיק מכשיר חכם ה"מציץ מחליפתו", שלף את מכשירו (היחיד, שאינו מכשיר חכם. אין לו שניים, בשונה מח"כים אחרים. א"ס), וטען: "אני רוצה לחנך את ילדיי באופן שבו בחרתי. אל תתערבו! אלחם עד טיפת דמי האחרונה, אתן את כל כספי ואת כל חיי על חינוך ילדיי. וילד תמיד יישאר ילד של אבא שלו, שירצה שיילך בדרכו".