שורה D1, ליד יציאת החירום: השבת שאחרי הלאמת ‘אל על’

מי ישמור על הכנפיים של אל על שלא יפעלו בשבת? • מול החוזה המתגבש במתווה החילוץ וההלאמה – או המסירה לנאמן, תלוי את מי שואלים – של חברת התעופה הישראלית, ‘ביזנעס’ מגיש: סקירה מקיפה וממצה על החוזה החדש שהולך ונרקם, על ההסכמים עם האוצר ועל וועד הטייסים הקשוח • וגם: למה מחכים נציגי הציבור החרדי? מדוע לא נשקלת הוספת סעיף רשמי בחוזה, מטעם ממשלת ישראל, שיאסור הטסת מטוסי החברה כולה – בלי טריקים, בלי סן דור – בשבתות ובמועדי ישראל?

מטוסי אל על | צילום: משה שי, פלאש 90

אם היה נדמה למישהו שאל על החלה לצבור הפסדים רק בשל ימי הקורונה, כדאי שיבדוק שוב את שלמות הדרכון שלו. ההפסדים של אל על החלו להצטבר הרבה לפני שיא המשבר, אז דיווחה אל על לבורסה כי הפגיעה בהכנסות עמדה על כ-160 מיליון דולר. באל על מיהרו להגיש למשרד האוצר בקשה לסיוע עם תוכנית התייעלות. באוצר בחרו אגב, להתעלם. כעת, קופת חברת אל על ריקה לחלוטין.

אבל כבר את הרבעון הראשון לשנת 2020, סיימה אל על עם הפסד בסך 140 מיליון דולר. החברה, אם לנקוט בנימה מעט צינית, התאמצה ועבדה קשה כדי להגיע לכך. ולנתונים: בשנת 2017 דורגה אל על במקום האחרון בדייקנות, ב-2016 דורגה אל על במקום האחד לפני האחרון ברשימה, כלומר: עיכוב בכמעט כל טיסה שנייה של החברה. בשנים האחרונות חל שיפור מינורי בלבד במדד הדיוק. גם השירות של אל על לקוי, ונוסעים רבים מתלוננים על כך.

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

כעת, בעקבות משבר הקורונה, 90% מ-6,300 עובדי החברה הוצאו לחל”ת, 45 מטוסי החברה חונים בדממה בשדה התעופה והמשך סגירת השמיים פירושו שלא צפויות לחברה בקרוב אף הכנסה. בנוסף, היקף החזרת תשלום כרטיסי טיסה ללקוחות עומד על כ-350 מיליון דולר.

יחסינו לאן

אם נמצה את יחסי החברה בשנים האחרונות עם הציבור החרדי – המהווה אחוז גדול מלקוחותיה – הרי שהיא מדברת איתו בשני קולות במקביל. מצד אחד החברה מפרסמת את עצמה (דרך משרד הפרסום ‘גל אורן’. תיק יחסי הציבור נמצא בידיו של אריה פרנקל שנים ארוכות) בעיתונות הפרינט החרדית, ועושה רבות כדי להביא את הציבור החרדי למטוסיה. היא אף רוכשת עיתונים יומיים חרדיים באופן מוגבר ומחלקת לנוסעים החרדיים (דבר שלכאורה אף מעניק לה גב חזק בהנהלת העיתונים. רכישת כאלף גיליונות מדי יום אינה עסקה קטנה לכל מו”ל שהוא). מצד שני, אולי על מנת שלא להצטייר כחברה עם אופי חרדי ודתי בקרב המגזר הכללי החילוני, מגיבה אל על בתקשורת הכללית עם תשובות שברוב המקרים מתנגחות במגזר החרדי.

פרשיית ‘טיסת השבת’ ב-2018 יכולה בקלות להעיד על כך. הפרטים בקצרה: טיסה מניו יורק שהייתה אמורה לצאת בחמישי אחה”צ התעכבה בגלל תנאי מזג האוויר. על המטוס היו כ-400 נוסעים, 70 מהם מהמגזר החרדי, ביניהם היה גם הרב שלום בער סורוצקין. במהלך העיכוב, כאשר נראה היה שהטיסה עלולה לנחות בישראל לאחר כניסת השבת, ביקשו החרדים לרדת מהמטוס אולם נענו בשלילה, כמעט ניתן לומר בכליאה. 

רק כשעתיים לפני הנחיתה, התברר לנוסעים שהטיסה תנחת באתונה על מנת ששומרי השבת יוכלו לרדת ממנה. הזעם במטוס היה רב והדבר הוביל לוויכוחים ושירים. באתונה ירדו כ-180 נוסעים שומרי שבת שהתארחו בתנאים קשים וללא המזוודות. במהלך השבת סערה הרשת מסיפורים ופוסטים שהעלו דיילות ונוסעות על אלימות שהפעילו החרדים. חברת אל על בחרה שלא להכחיש את הדברים ואף פרסמה תגובה שממנה עלה כאילו היו גילויי אלימות מצד הנוסעים החרדים. לרוע מזלם היה על המטוס העיתונאי יהודה שלזינגר מ’ישראל היום’ שפרסם את הסיפור המלא והזים את ההסתה נגד המגזר החרדי. אם תקראו את הסיפור כולו תבינו, עד כמה אל על מנסה להחזיק את החבל משני צדדיו.

הנוסעים החרדים מ’טיסת השבת’ גוזרים את כרטיסי מועדון אל על | צילום: באדיבות ‘בחזית’

עתה, ברשותכם נחזור לאחור.

בשנותיה הראשונות של המדינה, חברת אל על לא טסה בשבתות. עם השנים והתפתחות המדינה והאזרחים, נפרץ הכלל ומטוסי אל על נראו בשמים בימי שבת וחג. כאשר מנחם בגין והליכוד ניצחו בבחירות 77′ נחתם הסכם קואליציוני לפיו תחדל אל על מלטוס בשבת ויום טוב.

ההסדר עם אל על החזיק מעמד שנים רבות. בשנות ה-90 המדינה החלה להפריט חברות ממשלתיות רבות. בשנת 2003 עם הקמת ממשלת שרון, התמנה לשר האוצר אדם העונה לשם בנימין נתניהו שהפסיד בבחירות 99′ ופרש מהפוליטיקה לתקופה קצרה. במהלך אותן כשנתיים וחצי שבהן כיהן כשר אוצר, הוביל נתניהו מדיניות קפיטליסטית תקיפה. החרדים זוכרים אותו לרעה בשל הקיצוצים הנרחבים שביצע בתקציבי הרווחה, המשק והכלכלה זוכרים אותו לטובה בין היתר בשל הפרטת חברות ממשלתיות, אחת מהן היא חברת אל על. (איך ההיסטוריה חוזרת, בהפוכה. כיום, ממשלת נתניהו דוחפת את אל על להלאמה).

בסוף שנת 2006 החליטה חברת ‘אל על’ לקיים מספר טיסות ביום שבת קודש. היה זה לאחר השביתה הגדולה במשק, במסגרתה נמל התעופה בן גוריון היה סגור לטיסות. מיד כשהסתיימה השביתה, מיהרה אל על להחזיר ארצה נוסעים שנתקעו במדינות שונות תוך חילול שבת בוטה. בעקבות כך הטיל המגזר החרדי חרם צרכנים על חברת אל על ולחברה נגרם נזק שהביא להתקפלותה. רק נזכיר כי באותה עת, קבע מרן הגאון רבי חיים קנייבסקי, ש”מסוכן לטוס במטוסים מחללי שבת”, והתוצאה הייתה ברורה. גל אדיר של ביטולי כרטיסים.

ההפרטה המריאה

לפני 15 שנה נפל דבר בישראל. חברת אל על הופרטה, מניות החברה הוצעו למכירה לציבור, וב-1 בינואר 2005 הפכה חברת כנפיים אחזקות בע”מ – בבעלות משפחת בורוביץ לבעלת השליטה באל על. הממשלה הותירה ברשות המדינה מניית זהב המאפשרת לה לשמור על האינטרסים של מדינת ישראל בתחום התעופה. כאמור, החברה המשיכה לא לטוס בשבת עד לאותה החלטה בשנת 2006. בעקבות חרם הצרכנים הושג הסדר פשרה בין החברה לבין נציגי הציבור החרדי, ולפיו תמשיך אל על להימנע מטיסות בשבת. כיום, אל על מפעילה טיסות בשבת, רק באמצעות חברת בת – סאן דור. גם מטוסי מטען של אל על ללא סמל החברה, טסים לדאבון לב ביום השבת.

מטוס ה-777 של אל על בתצורת המטען החדשה שנחת בימי הקורונה (הגל הראשון) בנתב”ג משנגחאי | צילום: דוברות אל על

לאחר החתימה עם האיחוד האירופי על הסכם ‘שמיים פתוחים’, החלו חברות תעופה רבות המפעילות טיסות לואו קוסט להיכנס לשוק הישראלי. בעקבות כך פחתה כמות החרדים הטסים באל על, למעט הקו לניו יורק. כעת, בעקבות מצבה הקשה של אל על ועמידתה על סף פשיטת רגל וחדלות פירעון, עולה החשש שהחברה תחדש את הטיסות בשבת.

870/135 ליינר ארטקל

השאלה הבלתי נמנעת עתה היא, האם במהלך ההלאמה ומכירת החברה למשקיע חיצוני חדש, יחול שינוי במדיניות החברה והיא תשוב להטיס את מטוסיה בשבת תוך ויתור על חלק גדול מהנוסעים החרדים. לדעתם של עמירם ברקת ומיכל רז-חיימוביץ’ בדברי פרשנות ב’גלובס’, יתכן שזו אפילו דרישת השוק: “אל על תצטרך להתמקד בקווים הרווחיים שלה ובעיקר לקרוא נכון את המפה ואת דרישות השוק: חבילות נופש, הצעות ערך אמיתי לנוסעים ודגש גדול על שירות. החברה המחודשת תצטרך גם לשקול לעבור לפעול שבעה ימים (ממילא היא כבר פועלת בשבת, אולם בדרך עקיפה)”. 

מנכ”ל האוצר היוצא שי באב”ד, מוביל את המהלך המתוכנן להצלת חברת אל על, לאחר שזו ספגה גל של הפסדים. במהלך קיימים שני שלבים ואולי אפילו שלושה. בשלב הראשון, תקבל אל על ערבות של 75% להלוואה של 250 מיליון דולר מבנק דיסקונט לטווח של שבע שנים. במקביל תגייס החברה 150 מיליון דולר באמצעות הנפקת מניות בבורסה. בשלב הבא, המדינה התחייבה לרכוש את כל המניות שלא יירכשו על ידי הציבור. הלאמת החברה תתבצע הלכה למעשה כאשר הציבור יבוז למניית אל על ולא יצרף לרכישה, או אז תיאלץ המדינה לרכוש את כל המניות שהונפקו. כאשר תחזיק המדינה ב-61% מהמניות, אל על תיהפך שוב, לאחר 15 שנות עצמאות כלכלית, לחברה ממשלתית.

השבוע קיבל דירקטוריון אל על את המתווה החדש, בכך ירדה מהפרק ההצעה הקודמת להלוואה של 400 מיליון דולר, בערבות של 82.5%. מתווה האוצר מותנה בתוכנית ההבראה, שתכלול בין השאר, פיטורי 2,000 עובדים, ויתור על תנאי שכר, והוצאת עבודות למיקור חוץ, זאת באמצעות הסכמים חדשים עם העובדים. עד עתה (חמישי בוקר) נחתמו הסכמים עם שלושה מתוך ארבעה ועדי עובדים: הדיילים, התחזוקה (ייעול של 36 מיליון דולר) והמנהלה (52 מיליון דולר). רק ועד העבדים של הטייסים המקבלים שכר גבוה מאוד (יותר מההנהלה), עדיין רחוקים מאוד מחתימה ומוגדרים ‘אגוז קשה לפיצוח’.

גונן אוסישקין, מנכ”ל אל על | צילום: סיון פרג

מוועד טייסי אל על נמסר: “ועד טייסי אל על, בראשות ניר ראובני, נפגש עם גונן אוסישקין, מנכ”ל החברה. בפגישה שנפתחה והסתיימה ברוח טובה, הדגיש הוועד, כתמיד, כי טייסי החברה מבקשים לסייע למאמצי ההצלה של החברה, בדיוק כפי שנעשה מאז תחילת משבר הקורונה. עם זאת, הוועד עומד על כיבוד ההסכמים מצד ההנהלה, לרבות הסדרי הביניים שסוכמו ובוטלו חד צדדית, שנועדו לסייע לחברה לצלוח את התקופה הקשה. המנכ”ל הודיע לטייסים, כי אינו מסוגל להיענות לבקשתם.

“לאור כל אלה, ולאחר שהנהלת החברה לא כיבדה גם את ההסכמים שעליהם חתמה עם הוועד לפני פחות מחודש, לוועד לא נותר אלא להגיע למסקנה, כי אין ביכולתה של בעלת החברה לחלץ אותה ממצבה. לצערם של הטייסים, בעלת החברה לא מסוגלת לפגוש את מתווה החילוץ הנדיב מצד האוצר (המתווה הישן. ד”ש), היא אינה מסוגלת להגיע להסכמים עם העובדים, ואינה מסוגלת להנהיג את החברה בשעה זו”.

הלאמה או נאמן?

אלא שעדיין לא מדובר בסוף פסוק. באב”ד טוען כי בכל מקרה החברה לא ‘תולאם’. המניות יעברו לידי נאמן, שיתחייב למכור אותן מחדש בתוך שנתיים-שלוש, אחרי הבראת החברה. אפילו חוק החברות הממשלתיות לא יחול על חברת אל על והיא אף לא תועבר לניהול רשות החברות הממשלתיות. כלומר, לממשלה, לא תהיה כל יכולת להתערב בניהול החברה. כעת, אם מדובר בהחלטות עסקיות נטו (הנאמן הרי אמור להציג נתונים טובים עבור משקיע חיצוני חדש), עלול הנאמן להחליט לשוב ולהפעיל את מערך הטיסות בשבת. במקרה כזה, הח”כים החרדים יוכלו רק לעלות לדוכן הנואמים בכנסת ולמחות. לא יותר.

חרדים בשדה התעופה | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

בשלב הבא, כאמור, לאחר הבראת החברה, הנאמן אמור למכור את החברה הלאה למשקיע חיצוני. אם החברה תימכר לבעלות שאינה יהודית, לכאורה לא תהיה כל בעיה שהחברה תעבוד בשבת, בדומה לחברות תעופה זרות (למעט בעיית חילול השבת בידי הצוות היהודי), אלא שעל פי החוק הבעלות על אל על מוגבלת רק לאזרחים ישראלים. ב’כלכליסט’ דווח כי ישנם אוליגרכים רוסיים בעלי אזרחות ישראלית הלוטשים עין לרכישת החברה, לצד משקיעים ישראלים אחרים. מי ערב לחרדים שהסעיף של אי טיסות בשבת יירשם בהסכם המכירה שבין הנאמן לרוכש/משקיע?

אולי זה הזמן לשלוח למשל את ח”כ (ועו”ד) משה ארבל מש”ס, שיציץ בפרטי ההסכם המתגבש וישחיל פנימה סעיף המעגן את שמירת השבת של חברת התעופה הישראלית. השר אריה דרעי, לטיפולך.

Inner 620/130

מומלץ עבורך

תגובה אחת ל: "שורה D1, ליד יציאת החירום: השבת שאחרי הלאמת ‘אל על’"

  1. מנית אל על תעלה ביותר מ 100% תוך שנה אחת

כתיבת תגובה