שיא בגביית המסים: נחצה רף ה-20 מיליארד ש”ח

רגע לפני הפחתת המסים הצפויה, רולנד עם שלם, סמנכ”ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המסים חושף היום בפורום duns 100: “גביית מיסים שברה שיא – עברנו את רף ה-20 מיליארד ש”ח לא כולל מס חברות מקבלנים” | סגן השר קארה מיתמם ו’לא מבין’ מדוע הרבנות שולחת צוותי שחיטה לחו”ל ומייקרת את הבקר בישראל | והאם העסקים בישראל בסכנת סגירה?

רולנד עם שלם, סמנכ"ל בכיר ברשות המסים | צילום: ניב קנטור

היום (ב’), נערך במלון רויאל ביץ’ תל אביב פורום Duns 100 השנתי של בכירי ענף המיסוי בישראל בהשתתפות בכירי דן אנד ברדסטריט בישראל ורולנד עם שלם, סמנכ”ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים ובהנחיית גדעון אוקו.

במסגרת הפורום עסקו ודנו בכירי הענף בנושאים שעל סדר היום המקצועי ביניהם: ענף ההייטק כקטר הכלכלה הישראלי, חוסר האמון ברשות המיסים, הפער בין הרצון לסייע לעסקים למה שקורה בפועל ונושאים נוספים.

אפרת שגב, סמנכ”לית דאטה ואנליזה בדן אנד ברדסטריט: ״מנתוני דן אנד ברדסטריט עולה כי רמת הסיכון לסגירת עסק ירדה לכ-7.5% בהשוואה לכ-11.5% בשנת 2020. יחד עם זאת בעקבות גל האומיקרון שפוקד את ישראל בימים אלה, אלפי עסקים ממשיכים לחוות קשיים עד היום. האחוז הגבוה של המאומתים בישראל הביא לירידה בפעילות ופגיעה כלכלית. אנו רואים כי הגל החמישי משבש את פעילות המשק גם בלי הכרזה על סגר רשמי או הגבלות כבדות. הממשלה ממשיכה להתוות תכניות סיוע לכל אותן חברות אך לא בטוח שאלו לבדם יספקו את המענה הנדרש”.

רולנד עם שלם, סמנכ”ל בכיר לעניינים מקצועיים ברשות המיסים: ״אסור לממשלה לפעול תחת אמוציות. אם מסתכלים על האינפלציה בישראל, אנו רואים כי מדובר ב- 8% בעשור האחרון. חוק האנג׳לים הולך לטפל בהיבט של המשקיע לסטארטאפ ההתחלתי. ב-2021 זיהינו ירידה בכמות הסטארטאפים החדשים בישראל ואנו רוצים להחזיר אותה לצמיחה. הירידה היא עולמית ביזמות. אנו מסתכלים קדימה ורוצים לראות את החברות הישראליות רוכשות את החברות האמריקאיות הגדולות. בעתיד אנו מכוונים שכשחברה ישראלית תרכוש חברה זרה בהייטק עלות הרכישה תוכר כהוצאה מוכרת. כדי לעודד הפסקת דילול החזקה ישראלית בחברות הייטק, אנחנו ניתן הקלת מס וכך תיווצר ריבית פחותה לחברות ישראליות שייקחו הלוואה מגוף פיננסי זר. זה לוקח זמן ליצור וודאות באמצעות חקיקה בתחומי המיסים ואנו עובדים על זה רבות. דרך החקיקה בעולם המיסוי היא המכשול המרכזי כיום וזהו לא סוד שכבר שלוש שנים לא הייתה חקיקה אמתית ומוסדרת. בנושא אמון המייצגים והחברות ברשות, אנו עומלים רבות לחזק אותו ולפעול לשנות את המצב העגום הקיים כיום״.

למה צריך שוחטים?

אביר קארה, סגן שר לענייני רגולציה ורפורמות כלכליות במשרד ראש הממשלה: “נעשה כל מה שאנחנו יכולים כדי להחזיר את האמון הציבור בממשלה. העסקים לא רוצים שהמדינה תיתן להם שום דבר חוץ מהיכולת להמשיך ולעבוד ולהחזיק עסקיהם פתוחים בצורה נוחה ויעילה. ניתן לראות כי כל שוק שפתחנו לתחרות ירדו בו המחירים והאיכות בו עלתה. אם מישהו עוצר תחרות הוא צריך לשבת בכלא אין עוררין על זה. אנו רואים כדוגמה חיה את נמל אשדוד בו ישנם הפסדים של בין 3.5-10 מיליון ש”ח ביום בעקבות סחורות שלא נכנסות למדינת ישראל. אני לא בטוח שאני בעד המס על המשקאות הממותקים. על הפלסטיק אני דווקא בעד. כל העליות שיש עכשיו בכל העולם נשענות על משק שהיה מהיקרים בעולם. לשר האוצר ליברמן יש על השולחן את הצו להפחתת מחירי הפירות והירקות ורק נותר לחתום עליו. באשר למחסור העובדים במשק, אני סבור כי ישנם הרבה מאוד עובדים מיותרים במגזר הציבורי”.

עוד קבל קארה על הרבנות הראשית: “אחד הגורמים לפערי המחירים בישראל היא הרגולציה מצד הרבנות שדורשת לשלוח צוותי שחיטה לעולם”, אמר, כשלא ברור האם הוא מעוניין שבישראל יאכלו בשר טריפה או שישחטו רק בקר מישראל.

אביר קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה | צילום: ניב קנטור

לדברי קארה בהקשר למיסוי הגבוה בישראל, “כל מקום שנותנים בו פטור של מס מישהו אחר מממן אותו, לכן הפתרון הוא הפחתת מיסים גורפת לכולם ולא רק על ענף מסוים. אותם עסקים עם 18% הכנסות שיוצאות על שכירות בלבד יזכו לקבל את המענק מהמדינה למרות התכנית שאושרה לאחרונה ואנו פועלים לתקנה בימים אלו”. 

עו״ד טל עצמון על הפערים בין רשות המסים לחברות ועל חשיבות ענף ההייטק בכלכלה הישראלית: ״זו הייתה תקופה מטורפת בשוק ההייטק ובענף הנדל״ן. בהתאם יש השנה גביית יתר של מיליארדים רבים מעל התקציב בכ-50 מיליארד ש״ח. לאור התחזיות שהגביה עוד תעלה בשנים הקרובות האם זה לא הזמן הנכון לעשות מחשבה נוספת על מבנה המס בישראל? יש פה הזדמנות שאולי לא תחזור שוב, כאשר ההייטק בשיא כל הזמנים באקזיטים וזה סוחף אחריו את שוק הנדל”ן, גם המניב וגם למגורים, והדבר סוחף את המשק לפריחה כלכלית שבאה לידי ביטוי בתשלום מסים חריג והרבה מעל הצפוי. בתכנון נכון, ניתן להגביר עוד את הצמיחה, לאפשר הפחתת מסים במקומות הנכונים ולגרום למשק לפרוח עוד יותר ולעוד הרבה שנים. מגזר ההייטק משלמים 25% מהמיסים בישראל. יש לאפשר הטבות מס מפליגות לאנשי הייטק שעובדים בחו”ל על מנת שיחזרו לישראל, לדאוג שהאופציות שלהם בחו”ל וכל מה שהרוויחו מחוץ לישראל יישארו ללא תשלום מס בישראל, ולהביא אותם כדי להגביר עוד את מהירות הנסיעה של קטר ההייטק. יש לשקול להפוך את כדאיות ההישארות של חברות ויחידים בישראל לעוד יותר אטרקטיבית: להוריד את מס רווח ההון ולהוריד את מס החברות. יש להקים ועדה שתחשוב על הטבות מס לעסקים קטנים שתקל על כדאיות הקמת עסק קטן. כל אלו יניבו את התוצאות הטובות ביותר עבור רשויות המס והחברות בין אם קטנות או גדולות״. 

עו”ד ענת שביט, שותפה וראש מחלקת המיסים, פישר (FBC&Co.) על עליית המחירים בענף הנדל”ן: “מיסוי הנדל״ן הוא נטל כבד מאד על מי שמבקש לפתח מקרקעין לצורך בניה. יש היטל השבחה בשיעור של 50%, מס רכישה שהוא מס שנגזר מהמחזור, ולאחרונה גם נושא המע”מ תופס מקום גדל והולך במיסוי מקרקעין כשאנשים מוכרים מספר דירות או קרקעות. רשויות מע”מ מיד עושות הצלבות אל מול מע”מ ומוציאות שומות של עסקאות אקראי מה שמייקר את העסקאות הללו ב-17% נוספים. זה נטל שהוא בעייתי לא פחות מהמיסוי על ההייטק והמיסוי הבינלאומי.”

עו”ד יובל נבות, שותף במחלקת המיסוי במשרד הרצוג על רפורמת האנג׳לים: “כדי שחברות חדשות יירשמו בישראל חשוב לעודד אנג’לים. בארצות הברית יש כבר שנים רבות פטור ממס רווח הון למשקיעים יחידים בעת מכירת חברות בתחומי הטכנולוגיה, הייצור, והתעשייה. הפטור האמריקאי מוגבל בסכום של 10 מיליון דולר או פי 10 על סכום ההשקעה, לפי הגבוה והוא חל אם המניות הנמכרות התקבלו במסגרת השקעה לתוך החברה והוחזקו תקופה מינימלית של חמש שנים.

Inner article

“ראוי לאמץ הוראה דומה בישראל, במקום ההצעה הקיימת לתת זיכוי מס בשיעור הוני בגין ההשקעה. הפטור האמריקאי למשקיעים, ולא הרפורמה של טראמפ משנת 2017 שהורידה באופן משמעותי את מס החברות האמריקאי, הוא הסיבה המרכזית שיזמים ישראלים רבים בוחרים לאגד את הסטארט אפים שלהם בארצות הברית ולא בישראל”.

עו״ד משה מזרחי על חוסר האמון ברשות המיסים: ״הבעיה העיקרית בראשות המסים בעשר השנים האחרונות היא היכולת לפרש את החוק לא נכון. אם היה שיח פנימי פתוח בין המייצגים היינו יודעים כמה רשות המסים הפכה לבעלת כוח בלתי אפשרי. היום הגענו למצב שהם מפעילים את הכוח בצורה בלתי מבוקרת. אין גורם מנחה מתוך רשות המסים שמסתכל מטה ואומר מה לא לעשות. לצד החקירה של פגסוס, אנו רואים שחוסר האמון הוא נגע שמתפשט בכל המדינה. ישנו חוסר אמון בין העסקים והמייצגים לבין רשות המסים והוא משפיע על היכולת של שני הצדדים לבצע עבודתם בצורה הטובה ביותר. אנו שומעים את זה בכל מקום בין אם מחברות הייטק, חברות קמעונאיות, אנשים פרטיים ועסקים קטנים. אנחנו לא רואים פעולה של רשות המסים שבאה להגביל את התופעה הזו ולספק פתרון אמיתי״.

מי יסייע לחלשים?

פרופ׳ דן ביין, על חוסר הסיוע לשכבות החלשות: “כל הסיוע לשכבות הנמוכות דורש תקציבים הממומנים על ידי מיסוי על בעלי היכולת .אסור לשכוח שלא כל המשק הישראלי מתמקד בחברות הייטק ולא כל אדם נמצא בעולם הזה. הזנחת השכבות הנמוכות, בין אם באנשים הפרטיים ובעסקים הקטנים יוצרת אי שקט חברתי, דבר המסכן את יציבות החברה בישראל״.

רו״ח אריק בן ישי על ההשקעה בפיתוח וביסוס חברות ההייטק בישראל: ״אם אנחנו רוצים לחזק את ההייטק בישראל ולהמשיך לפתח אותו להיות מעצמה צריך להחליט כיצד והיכן להשקיע על סמך נתונים ואסטרטגיה מתוכננים מראש. הנושא של וודאות הוא חשוב מאוד גם לחברות וגם לנו המייצגים. אנחנו מתעסקים יותר מדי בתיקונים חפוזים באמצעות רפורמות מהירות וזהו הדבר הכי קשה להתפתחות הכלכלה. זה יוצר מעגל של פתרונות נקודתיים במקום מענה לטווח ארוך״.

אריאל שרייבר, סמנכ”ל שיווק ומכירות בדן אנד ברדסטריט, אביר קארה, ורולנד עם שלם | צילום: ניב קנטור

ד”ר ערן למפרט, שותף מסים, יגאל ארנון ושות’: יש כיום בעולם מלחמת מס גלובלית – מדינות מתחרות על מיסוי החברות הגלובליות. מלחמת המס הזו רלבנטית לישראל לגבי מיסוי מגזר ההייטק. אין ספק כי מגזר ההייטק הוא הקטר שמוביל את המשק הישראלי, ועל כן, חשוב שבעתיים לשמר ולטפח את המגזר הזה. יש ליצור תמריצים בכדי לשמר ולטפח את מגזר ההייטק ויש לעשות זאת גם דרך הטבות מס נרחבות למגזר ההייטק. יש כרגע תזכיר חוק לעידוד תעשייה עתירת ידע אשר מציע מגוון הטבות מס, וזו בהחלט יוזמה חיובית, שיש להעבירה בחוק ואף להרחיבה.

“מעבר לכך, ואלי כחלק ממלחמת המס הגלובלית, אנו רואים את רשות המסים מגיעה לחברות הגלובליות ומוציאה שומות מס המבוססות בדרך כלל על מתודות של מחירי העברה. אין עוררין כי יש לגבות מס אמת מכל הנישומים, לרבות החברות הגלובליות, אך יש גם להיזהר לא “להיטפל” לחזקים רק בגלל שאפשר, מאחר והדבר עשוי לגרום ליצירת סביבה לא ידידותית לחברות הגלובליות. התחזקות השקל יוצרת גם כך עלויות כבדות לחברות הרב-לאומיות כאשר הן פועלות בישראל, אם תהיה תחושה כי חברות אלה גם “נרדפות” על ידי רשות המסים, הדבר עשוי לגרום לכך שבסופו של יום חברות הטכנולוגיה הגלובליות יצמצמו את פעילותן בישראל ואז ייצא שכרנו בהפסדנו״.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה