על פי נתוני בנק ישראל, בחודש אוגוסט נסגרו שלושה חודשים רצופים שבהם היקף המשכנתאות הכולל עומד על מעל 11 מיליארד שקל | מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה שהתפרסם במקביל מעלה כי למרות העלייה בהכנסות משקי הבית החרדיים איתנותם הכספית לא התחזקה בצורה משמעותית | בשנים האחרונות צעירים נוטלים על עצמם מחוייבות כספית גדולה מבעבר | הנורמה של רכישת דירה עם נישואיו של זוג צעיר נשחקה אמנם אך עדיין רווחת, ובניגוד לשנים עברו, עיקר העול של תשלומי הדירה נופל על הזוג הצעיר
אהרן פיין 19.09.2021בנק ישראל פרסם היום את נתוני שוק הנדל"ן בחודש אוגוסט שרשמו שיא של 11.9 מיליארד שקל במשכנתאות חדשות. בכך נסגרו שלושה חודשים רצופים שבהם היקף המשכנתאות הכולל עומד על מעל 11 מיליארד שקל, בחודש יוני היקף המשכנתאות עמדו על 11.6 מיליארד ובחודש יוני ב-11.5 מיליארד.
נתונים אלו משקפים זינוק של 77% בהיקף המשכנתאות החדשות אל מול אותה התקופה אשתקד, כמו גם זינוק של 82% אל מול נתוני שנת 2020 כולה. מגמה זו צפויה להתמתן בחודש הנוכחי, וזאת בעקבות מיעוט ימי העבודה בחודש הנוכחי – חודש החגים.
ואיפה החרדים?
בתוך כך פורסם היום מחקר נרחב ומיוחד של המכון הישראלי לדמוקרטיה, אשר ערכו ד"ר עמית לוונטל, גבי גורדון וד"ר גלעד מלאך, ראש תכנית חרדים במכון הישראלי לדמוקרטיה אודות ההתנהלות הכלכלית של משקי הבית החרדים ומהמחקר עלו כמה וכמה תמורות שהתחוללו בשנים האחרונות.
על פי המחקר בשנים האחרונות ישנה עלייה ברמת החיים של משקי הבית החרדיים שבאה לידי ביטוי בעלייה בהכנסות ובהוצאות שלהם. עלייה זו נובעת בעיקר בגידול בהכנסות מתעסוקה (שיעורי תעסוקה וגובה השכר) כמו גם בעלייה בתמיכות בשנים אלו. עם זאת, המחקר מעלה שהפער השלילי בין הכנסות להוצאות שנצפה בעבר עודנו קיים, עורכי מסבירים פער זה בשתי דרכים: האחד, אי הצהרה על תעסוקה, בייחוד בקרב גברים חרדים, בהיקף של קרוב ל-10 נקודות אחוז. השני, היות משקי הבית החרדיים צעירים מאוד ולפיכך כאלו הנוטלים על עצמם חובות גדולים יותר בראשית דרכם.
פערים אלו מצביעים על כך שלמרות העלייה בהכנסות משקי הבית החרדיים איתנותם הכספית לא התחזקה בצורה משמעותית. משקי בית של צעירים חרדים זוכים לתשומת לב במחקר זה בשל העובדה שאלו נזקקים בשנים האחרונות ליטול על עצמם מחוייבות כספית גדולה מבעבר. הנורמה של רכישת דירה עם נישואיו של זוג צעיר נשחקה אמנם אך עדיין רווחת, אך בניגוד לשנים עברו, עיקר העול של תשלומי הדירה נופל על הזוג הצעיר. המחוייבות הכספית מתרגמת בחובות גדולים לבנקים וכתוצאה מכך תשלומי משכנתא גבוהים מבעבר. החובות לגמ"חים החרדיים הינם משניים ביחס לתשלומי המשכנתא. החסכונות של משקי הבית החרדיים הינם צנועים ועומדים על כעשירית בלבד מן החובות של משקי בית אלו.
בתוך כך יצוין כי על פי נתוני בנק ישראל משך חיי המשכנתא במסלול הלא צמוד למדד עומד נכון לחודש אוגוסט על 22.7 שנים, ובמסלול הצמוד, חלה עלייה במשך החיים הממוצע של המשכנתא ל-23.7 שנים, בהשוואה ל-23.5 שנים בחודש יולי ו-23.4 שנים בחודש יוני.
הפער במחקר גם הצביע על נורמות שונות בתחומים של תעסוקה ודיור בקרב קבוצות אוכלוסייה חרדיות שונות. סוגיית התעסוקה מוכרעת במקרים רבים ברמה של משק הבית וכך במגזר הליטאי שבו שיעורי התעסוקה של גברים הינם הנמוכים יותר "מפצה" על כך בשיעורי התעסוקה הגבוהים ביותר של נשים. במגזר החסידי תמונת המצב הינה הפוכה – שיעורי תעסוקה גבוהים יותר של הגברים ונמוכים יותר (יחסית) של הנשים החסידיות. המגזר הספרדי נמצא בתווך הן ביחס לתעסוקת גברים והן באשר לתעסוקת גברים. הנורמה של רכישת דירה קיימת במיוחד בציבור הליטאי ולפיכך שיעור הבעלות על דירות במגזר זה הינו הגבוה ביותר, ולאחריו נמצאים המגזרים החסידי והספרדי.
עוד עולה מהמחקר כי מגיפת הקורונה פגעה באופן מוגבל בחברה החרדית. הכנסות החרדים העובדים נפגעו בשל היציאה לחל"ת והכנסות האברכים נפגעו גם כן במעט בשל ירידה בתרומות בשנה זו. עם זאת משקי הבית החרדיים נפגעו בצורה קלה בלבד בשל המענקים המדינתיים הנדיבים לעובדים וללא עובדים. עם זאת המחקר מצביע על כך שההתאוששות הכלכלית מן הקורונה במגזר החרדי הינה איטית יותר מבמגזר היהודי הלא-חרדי. הסיבה העיקרית לכך היא שחלק ניכר מן העובדים החרדיים אינם מיומנים והביקוש לעבודתם מוגבל יותר בשלב זה.
ממשלה ללא נציגות חרדית
מרכיב נוסף שמתלווה לתהליך ההתאוששות מן הקורונה הינה כניסתה של ממשלה חדשה, שלראשונה משנת 2015 אין בה נציגות חרדית. ממשלה זו פעלה בכמה אופנים לשילוב חרדים בתעסוקה. היא פתחה אפשרויות באמצעות חוק הגיוס והורדת גיל הפטור אך גם הורידה תמיכות באמצעות ביטול הסבסוד במעונות יום לחרדים שאינם עובדים ובהעדר כספים קואליציוניים של המפלגות החרדיות. צעדים אלו מתלכדים עם המגמה שתיארנו לעיל בדבר העול הגובר על משקי הבית הצעירים.
לסיכום נבחן במחקר השילוב של הצרכים הגדלים של משקי הבית החרדיים הצעירים והשינוי במעמד החוקי של גברים צעירים חרדים העשוי להביא לעלייה בהיקף היציאה לעבודה שלהם. בחלק מהמקרים זו עשויה להיות הלבנה של תעסוקה המתקיימת בצורה לא מדווחת כיום, אולם במקרים אחרים תהיה זו יציאה לעבודה מיומנת, לאחר רכישת הכשרה מקצועית או לימודים אקדמיים. תהליך שילוב חרדים בתעסוקה שמתקיים בשנים האחרונות עשוי להתחזק הן כתוצאה מכורח כלכלי אך גם בשל פתיחת אופקים ואפשרויות חדשות.