שנה אחרי: מחירי כוסות הח"פ זינקו ב-70% יותר מהמיסוי

בנק ישראל בחן במסמך מלא וגדוש בניתוחים מחקריים את היטל המס על כלי החד פעמי, כשהוא נוטל את הכוסות הח"פ כמקרה בוחן | לדברי החוקרים, העלייה בפועל של מחירי הכוסות הייתה גבוהה ב-70% מזו הנגזרת מהטלת המס: עלייה ממוצעת של כ-22 ש"ח לק"ג לעומת עלייה של כ-13 ש"ח (11 ש"ח בתוספת מע"מ שחל גם על המס), הנגזרת מהטלת המס | המשמעות: עליית המחיר מעל ומעבר לחַבוּת המס תומכת באפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת

כלי חד פעמי | יונתן סינדל, פלאש 90

יותר משנה שאנו משלמים היטל גבוה על כלי החד פעמי. החל ב-1 בנובמבר 2021 מוטל בישראל מס חדש על כלים חד-פעמיים מפלסטיק, אשר נועד להפחית את השימוש בהם בשל הנזקים שהם מסבים לסביבה. מס זה מצטרף לחוקים סביבתיים נוספים שנחקקו בשנים האחרונות והמיועדים להפחית את כמות הפסולת באמצעות תמריצים כלכליים.

ניתוח שערכו ד"ר קובי ברוידא וד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר בבנק ישראל בוחן היבט אחר של המס החדש: כיצד הוא השפיע על המחיר הסופי לצרכן מיד לאחר הטלתו. הניתוח מתמקד בסוג אחד בלבד של מוצרים מבין אלה שהמס חל עליהם: כוסות פלסטיק חד-פעמיות פשוטות המיועדות לשתייה קרה. זהו מוצר נפוץ וזמין מאד, שהשימוש בו רווח ביותר. (נציין גם כי זהו אינו המסמך המלא, אלא רק קטעים ממנו).

המס נקבע כהיטל בסך 11 ש"ח לק"ג של המוצר. הואיל והמע"מ מחושב על המחיר הכולל את המס החדש, הרי שבפועל המס החדש הוא בגובה 12.87 ש"ח לק"ג. המס מוגדר ביחס לק"ג מוצר, בעוד המוצר נמכר לצרכן לפי מספר היחידות במארז, ולא לפי משקל. כדי להשוות בין השינוי במחיר המארז לצרכן, לבין המס המוטל לק"ג מוצר יש להמיר את גודל האריזה למונחים של משקל בהתבסס על מספר הכוסות במארז ומשקלן. יתר על כן, אף שהניתוח מתמקד במוצר הומוגני מאד, קיים הבדל מסוים במשקל הכוסות בין המותגים השונים, שמשמעותו הבדל במס המושׁת על חבילות של מותגים שונים המכילות מספר זהה של כוסות.

העבודה בוחנת את המחיר של כוסות חד-פעמיות מיד לאחר כניסת המס לתוקף, בהשוואה לתקופה שקדמה לכך ומתבססת על המחירים שרשתות השיווק הגדולות מחויבות לפרסם באינטרנט מדי יום. נתונים אלה מאפשרים זיהו מדויק של כל מוצר על פי מספר הברקוד שלו. 

העלייה החדה והמיידית במחירי הכוסות (לק"ג) סביב יום כניסתו של המס לתוקף (1.11.21) ניכרת היטב. השינוי המהיר במחיר לצרכן בעקבות העלאת המס עקבי עם ממצאים של מחקרים בעולם. המחיר של ק"ג כוסות עלה בממוצע בכ-22 ש"ח – עלייה גבוהה  בהרבה מהמס שנקבע (כולל מע"מ) – כ-13 ש"ח לק"ג.

אף שכל התחשיבים בעבודה מתייחסים למחיר לק"ג, לוח 1 מציג את המספרים גם במונחי מחיר החבילה לצרכן כדי להמחיש את סדרי הגודל של המחירים שהצרכן רואה בפועל. גובה המס שהוטל נע בין 2.7-1.7 ש"ח לחבילה של 100 כוסות (בהתאם למשקלן), שהם 37%-50% מהמחיר הממוצע בתקופת הבסיס (עמודות 5 ו-6 בלוח), ובממוצע כ-42% מהמחיר לק"ג בתקופת הבסיס. מכאן, ששיעור המס משמעותי מאד. בפועל, מחירה הממוצע של חבילת כוסות עלה ב-70%, כלומר עליית המחירים הייתה גבוהה במידה ניכרת מהעלייה שנגזרת מהמס (עמודה (4) לעומת (6)). 

גובה המס והשינוי בפועל במחירי הכוסות בממוצע 

המחיר הממוצע בתקופת הבסיס

(15.8.21-15.10.21)

(ש"ח)

(1)

המחיר הממוצע לאחר הטלת המס

(-7.11.21

30.11.21)

(ש"ח)

(2)

השינוי במחיר הממוצע

(ש"ח)

(1)-(2)=(3)

שיעור השינוי במחיר הממוצע

(%)

(4)

חבות המס

(ש"ח)

(5)

שיעור השינוי במחיר הנגזר מחבות המס

(%)

(6)

לחבילת 100 כוסות5.5 9.3 3.8 70%2.7-1.737%-50%
ל-1 ק"ג כוסות  31.0 53.2 22.3 70%12.8742%
  • המחיר לחבילת כוסות: ממוצע פשוט של מחירי כלל התצפיות. מחירי חבילות של 150 כוסות תוקננו למחיר חבילה של 100.
  • חבות המס לק"ג – כקבוע בצו בתוספת מע"מ. 
  • חבות המס לחבילת כוסות – הטווח מתייחס למשקל הנמוך (130 ג' ל-100 כוסות) והגבוה ביותר (210 ג') של הכוסות מבין הברקודים שבמדגם. 

עלייה חסרת פרופורציה

עליית המחיר מעל ומעבר לחבות המס עקבית עם ממצאי מחקרים רבים שבחנו את ההשפעה של מיסים דומים שהוטלו בעולם (על סיגריות, אלכוהול ומשקאות ממותקים). עלייה עודפת זו עקבית עם האפשרות שהשוק אינו פועל בתחרות משוכללת בגלל מבנה צד ההיצע שלו או משום שהמידע העומד לרשות הצרכנים אינו מלא. בפרט ייתכן כי היעדר מידע מספק לגבי השינוי במחיר, הנגזר כתוצאה מהמס, הקל על העלאה עודפת של המחיר. הגדרת המס כהיטל לק"ג גורמת לכך שאין לצרכן אפשרות מעשית לדעת מהו גובה המס המוטל על המוצר שהוא קונה ולהשוותו לעליית המחיר בפועל. 

ככל שאופן הגדרת המס תרם להעלאת המחירים העודפת, יש בכך כדי להצביע על הצורך לאזן בין הגדרת מס המפשטת את גבייתו או מותאמת להשגת תכליתו, לבין הגדרה המובנת לצרכן. קביעת המס בהתאם למשקל יוצרת זיקה ברורה בין היקף המס המשולם לבין כמות הפלסטיק, שאותה הוא נועד להפחית. עם זאת, היא מקשה על הצרכן להעריך את גובה המס החל על המוצר. קביעת המס כאחוז מהמחיר לצרכן תקל על הצרכנים להשוות בינו לבין עליית המחיר בפועל, אך עלולה להציב קשיים אחרים. לנוכח זאת, ובהתחשב בכך שהכלים החד-פעמיים למיניהם אינם נמכרים לצרכן על פי יחידת מידה אחידה שביחס אליה ניתן להגדיר את המס, אפשר ללוות את השימוש במס קצוב בהטלת חובה לסמן על גבי האריזה את משקלה ואף את גובה המס החל עליה.

לצד העלייה הניכרת במחירי הכוסות בממוצע בעקבות הטלת המס, בולטת השונות הרבה בין החנויות בשיעור העלייה אך בבנק ישראל מציינים כי הנתונים שבידם אינם מאפשרים לנתח את הסיבות להבדלים אלה. 

טענה אפשרית היא שעליית מחירי הכוסות משקפת גם את ההתייקרות של חומרי הגלם, שנרשמה בחודשים שקדמו להטלת המס. עם זאת, בחינת התנהגותם של מדדי מחירי יצרן ושל המחירים לצרכן של מוצרים המיוצרים מחומרי גלם דומים, שעליהם לא הוטל המס החדש, מעלה כי אי אפשר לייחס את עיקר עליית מחירי הכוסות להתייקרות זו. 

כתיבת תגובה