שנה קדימה: רוב החברות הציבוריות ישרדו את הקורונה

ניתוח מתוך דוח היציבות הפיננסית שיפורסם בקרוב ע"י בנק ישראל: כלכלני הבנק מנתחים את עמידותן של מאות חברות ציבוריות בישראל • ניתוח האיתנות הוא בטווח של שנה קדימה לחברות הנסחרות בבורסה במטרה לבחון אם הקורונה ומגבלות ממשלתיות בעקבותיה עלולות לגרור את החברות לחזרה לתקופת הקושי בסתיו הקודם

מסך ירוק בבורסה | צילום אילוסטרציה: shiba0511, שאטרסטוק

ניתוח מיוחד שבוצע בעת האחרונה בבנק ישראל במטרה לאמוד את האיתנות הפיננסית והנזילות של הפירמות הנסחרות בבורסה בטווח של שנה קדימה, כלל חברות ציבוריות בתרחישים שונים לרבות התרחיש החמור ביותר הכולל מגבלות שהממשלה תטיל על הפעילות הכלכלית – שעלולות לגרור את החברות לעלייה בעלויות המימון של החברות בעקבות המשבר והחזרת מגבלות התנועה בסתיו, בדומה לאלו שהיו בתחילת המשבר.

ממסקנות ראשוניות עולה כי ההסתברות של חברה להיקלע לקשיי תזרים וקשיים בהון בשנת 2020 עולה ככל שהחברה קטנה יותר, ממונפת יותר וככל ששווי השוק היחסי שלה נמוך יותר. בנוסף, כ-70% מהחברות הציבוריות שניתחנו לא צפויות להיתקל בקושי בתזרים ו/או פגיעה משמעותית בהון בשנת 2020 גם בתרחיש של חזרה לרמת המגבלות המחמירות ששררו במשק בתחילת המגיפה. 

לחברות שכן עלולות להיתקל בקשיי נזילות או בפגיעה משמעותית בהון, במידה והתרחיש שמוצג יתממש, יש חוב פיננסי בסכום של כ-50 מיליארד ש"ח (כ-18% מסך החוב הפיננסי של החברות שניתחנו). עם זאת, צעדים שינקטו החברות  כגון מימוש נכסים והזרמת הון צפויים למתן את האפקט השלילי של המשבר על כושר ההחזר שלהן. ניתוח של תשואות האג"ח מלמד כי השוק מתמחר את הסיכונים הנשקפים מגורמי היסוד של החברות כפי שהם עולים מהתחזיות המוצגות.

תחזיות לטווח ארוך

כרקע לניתוח כותבים בבנק ישראל, כי מגבלות התנועה בעקבות התפשטות הקורונה גרמו לחברות עסקיות להפחית את היקף הייצור שלהן, ובכך הביאו לצמצום בצד ההיצע. במקביל הובילו המגבלות גם לירידה בצד הביקוש, הן באופן ישיר, מפאת צמצום יכולת התנועה של הצרכנים, והן באופן עקיף: צמצום הפעילות של החברות הביא לעלייה באבטלה, וזו הביאה לצמצום הצריכה.

היכולת להציע תחזית למידת ההשפעה השלילית של המגבלות על כושר העמידות של החברות משמעותית מאוד. תחזית כזאת עשויה להמחיש למקבלי ההחלטות היבט נוסף של  המחיר הכלכלי של מגבלות בעוצמות שונות. 

ככלל, חברה תוגדר כסולבנטית (היכולת לשרת את החוב שלה) כל עוד יש ביכולתה לשרת בטווח הארוך את התחייבויותיה כלפי כל בעלי העניין שלה, ובכלל זה תשלום הקרן והריבית לבעלי החוב. תיאורטית היכולת לשרת את ההתחייבויות כלפי בעלי העניין של חברה משתקפת בשווי הכלכלי שלה. שווי כלכלי חיובי משקף יכולת של החברה להניב את התשואה הנדרשת לבעלי העניין שלה לרבות בעלי החוב. 

עם זאת, השווי הכלכלי של חברה מחושב על בסיס תחזיות לתקופות רבות קדימה, המשקפות הנחות רבות, הכרוכות באי-וודאות. הגישה גם לא מביאה בחשבון קשיים פיננסיים הנובעים מבעיית נזילות. השיטה המוצעת על ידי בנק ישראל לחישוב הסיכונים, מייצרת אומדן להשפעה של מגבלות בעוצמות שונות על האיתנות הפיננסית של חברה ועל הנזילות שלה בתקופה של שנה קדימה בלבד, תוך שקלול רמת הנזילות שלה. בבנק ישראל מניחים כי החברה תוכל לשרת את התחייבויותיה רק בתנאי שעודף נכסיה על התחייבויותיה – כלומר הונה – הוא  חיובי וכן נזיל במידה מספקת (ככל שמדובר בהתחייבויות השוטפות). בכל מצב אחר החברה עלולה להיקלע לקשיים בפירעון התחייבויותיה, וכושר השרידות שלה  עלול להיפגע.

במסגרת ניתוח הסיכונים בנו בבנק ישראל תחזית רווח והפסד לשנת 2020 לכל אחת מהחברות הציבוריות, בהינתן עוצמות שונות של מגבלות שמטילה המדינה. בשלב הבא עשו בבנק ישראל שימוש בתחזית הרווח כדי לכמת את האפקט השלילי של המגבלות בשנת 2020 על ההון של החברות (איתנותן הפיננסית) ועל יכולתן לשרת את חובותיהן בתקופה השוטפת (הנזילות). 

מי יגיע לבעיות נזילות?

הניתוח כלל בשלב ראשון את כל החברות הציבוריות שפרסמו דוחות כספיים לשנת 2019. מדובר על קבוצה של 422 חברות ציבוריות (ללא זרות, בנקים וביטוח) שנסחרו בבורסה לניירות ערך בסוף שנת 2019. בשלב הבא נוכו מהניתוח חברות ממשלתיות שעמידותן אינה תלויה בהכרח במבנה הפיננסי שלהן; חברות החזקה; חברות שירותים פיננסיים וחברות ריאליות מענפי הביומד והכרייה והחציבה (בעיקר חברות העוסקות בחיפושי נפט וגז), המאופיינות במבנה עלויות והכנסות ייחודי יחסית. 

בשלה האחרון נופו מהניתוח 12 חברות שההון העצמי שלהן בשנת 2019 היה שלילי, ובבנק ישראל מניחים כי הן היו פגיעות עוד טרם המשבר. בסופו של תהליך הניפו, מספר החברות הציבוריות שנכנסו לניתוח הסתכם ב-286. 

הניתוח העלה כאמור, שלמעלה מ- 70% מהחברות לא צפויות להיקלע למצוקת נזילות, וההון שלהן לא צפוי להיפגע באופן משמעותי בעקבות המשבר. בבנק ישראל מציינים כי כנגד זאת, 44 חברות עלולות להיקלע למצוקת נזילות למרות שההון שלהן איתן, מתוכן חברות מענפי הנדל"ן (ייזום בנייה ונדל"ן מניב) וחברות מענף התיירות והתעופה. 

עוד עולה מהניתוח כי 22 חברות מענפים שונים צפויות במהלך 2020 להיקלע הן לבעיית נזילות והן לפגיעה משמעותית בהון. בבנק ישראל מדגישים כי חלק מהחברות עשויות לנקוט בצעדים, כגון מימוש נכסים, גיוס חוב או הזרמת הון, שימתנו את האפקט השלילי של המשבר עליהן.

כתיבת תגובה