שני תרחישי בנק ישראל, סיכום 2020 והחלטת הריבית

הכל תלוי בחיסון: בנק ישראל הציג היום תחזית מאקרו כלכלית שניתחה את תרחישי החיסון האפשריים והשלכתם על מצב המשק • בתרחיש החיסון המהיר התוצר צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022 ואילו בתרחיש החיסון האיטי – התוצר צפוי להתרחב ב-3.5% ב-2021 וב-6% ב-2022 • בנק ישראל רכש כ-20 מיליארד דולר במהלך 2020 כדי למנוע ירידה חדה בשער הדולר • הנגיד, פרופ’ אמיר ירון מסכם את השנה ומצהיר: “נמשיך במדיניותנו ככל שיידרש” • מצב המשק, בעיני הנגיד

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון | צילום: דוברות בנק ישראל

הוועדה המוניטרית החליטה היום להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. בתדרוך העיתונאים אודות המדיניות המוניטרית שהתקיים היום בבנק ישראל, אמר פרופ’ אמיר ירון, נגיד בנק ישראל כי “מאז החלטת הריבית הקודמת שלנו, בסוף נובמבר, המדינה והמשק חווים מספר תהליכים מנוגדים. בחזית הבריאותית, מבצע החיסונים שחיכינו לו החל מוקדם מהצפוי, ועד כה, קצב ההתחסנות גבוה בכל קנה מידה. מנגד, התחלואה שבה ומתגברת, גובר החשש מהאפשרות שמתפשטת מוטציה שמגבירה את קצב ההדבקה, והממשלה החליטה על סגר שלישי על מנת לצמצם את היקף התחלואה. בחזית הפוליטית, הכנסת התפזרה מבלי שאושר תקציב לשנת 2021 והמדינה צועדת לקראת מערכת בחירות רביעית בשנתיים האחרונות, על כל המשתמע מכך.

“הוועדה המוניטרית ניסתה להעריך את ההשפעה הכוללת של כל התהליכים האלו על הפעילות הכלכלית והאינפלציה, ובסופו של דבר, החליטה להותיר את הריבית ברמה של 0.1%, תוך שבנק ישראל ממשיך להפעיל מגוון רחב של כלי מדיניות כפי שעשה  לאורך המשבר. לפני שאפרט את תמונת המצב שהוצגה בפני הוועדה ואת השיקולים שהובילו להחלטה, אנצל את ההזדמנות כדי לסכם בקצרה את אירועי השנה החולפת מזוויות הראייה של קובעי המדיניות המוניטרית”. 

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

בבואו לסכם את 2020 אמר הנגיד, כי “אין סופרלטיב שלא נעשה בו שימוש כדי לתאר את השנה שחלפה. היא הייתה יוצאת דופן מבחינות רבות, וגם בעולם של הבנקים המרכזיים שנת 2020 קבעה לא מעט שיאים. אם בינואר עוד עסקנו באופן תיאורטי בהשלכות אפשריות של נגיף שמתפשט בסין, הרי שבפברואר ובמרץ הקצב המהיר של ההתפתחויות חייב אותנו לנקוט בצעדי מדיניות נחושים, בהיקף נרחב, ובמהירות שיא. קריסת השווקים הפיננסיים עם הטלת המגבלות על התנועה והפעילות במשקים רבים יצרה משבר נזילות אקוטי בשווקים העולמיים, שבא לידי ביטוי בישראל בעיקר בשוק האג”ח ובשוק המט”ח. במקביל לפעולות של הבנקים המרכזיים המובילים בעולם בנק ישראל פעל במהירות כדי לספק נזילות למשק בשקלים ובמט”ח, וייצב את השווקים תוך מספר ימים. לאחר מכן התפנינו לנקוט במגוון צעדים כדי לוודא ששוק האשראי מצליח לתמוך בצרכים של כל סוגי הלווים במשק –  משקי בית, עסקים, וממשלה.

“עשינו זאת גם באמצעות כלי מדיניות מוכרים בארץ ובעולם – הפחתת ריבית, רכישת אג”ח ממשלתי ובהמשך גם אג”ח קונצרני, וגם באמצעות כלים שפיתחנו לפי מידותיו של המשק הישראלי. זיהינו בשלב מוקדם את הקושי המוגבר בקרב עסקים קטנים, והשקנו מספר תכניות כדי לוודא שהאשראי ממשיך לזרום גם לכיוונם של עסקים אלו. במקביל, תוך שאנו קוטפים את הפירות שהופקו מהשמירה על האיתנות והיציבות של המערכת הבנקאית לאורך השנים, נקטנו במסגרת הסמכויות של הפיקוח על הבנקים במגוון רחב של צעדים כדי להבטיח את יכולתם של הבנקים להמשיך ולהעמיד אשראי למשק. ובדומה למה שנעשה במדינות אחרות, הובלנו גם מתווה וולנטרי של דחיית תשלומי אשראי בהיקף של מיליארדי שקלים עבור משקי בית ועסקים קטנים שנפגעו מהמשבר, שהיווה עבורם מענה מהיר לקושי התזרימי שנוצר”. 

מחכים לתקציב ולחיסון

בהתייחסו למצב הבריאות השורר בארץ (ובעולם) מול היעדר התקציב והמצב הפוליטי הרעוע שלא איפשר העברת תקציב, אמר הנגיד, “המשבר הבריאותי הוביל למשבר כלכלי חסר תקדים בעוצמתו, וחייב מענה נחוש של המדיניות הממשלתית. גם כאן, האמינות הפיסקלית שהמשק הישראלי צבר בשנים שקדמו למשבר עמדה לזכותנו. הסיטואציה הפוליטית ללא ספק הקשתה, ולמרות זאת הממשלה העמידה סיוע נרחב למובטלים, לעסקים שנפגעו, למתן המענה של מערכת הבריאות, ועוד.

“בנק ישראל ממשיך להיות מעורב בניתוח האתגר הכלכלי ובייעוץ מתמשך למשרדי הממשלה בכל הנוגע לגיבוש צעדי המדיניות. היעדר תקציב מדינה מסודר לשנת 2021 והצורך להסתמך על תקציב המשכי שבבסיסו נבנה עוד ב-2018, מקשים מאוד על היכולת של הממשלה להפעיל מאיצי צמיחה ולנקוט בצעדים שיכינו את המשק לתקופה שאחרי המשבר. יחד עם זאת חשוב למצוא דרכים כדי להשתמש ביעילות בתקציב המיועד למאיצי צמיחה, כגון תשתיות, דיגיטציה וטכנולוגיה, שנכלל בקופסת הקורונה לשנת 2021”, אמר הנגיד. 

שוק העבודה בצרות

הנגיד הוסיף, כי “ההתפתחויות הכלכליות לאורך השנה שבו והמחישו את העמידות של המשק הישראלי. המגבלות והסגרים הביאו לצניחה בפעילות הכלכלית, אולם בכל פעם שבה המגבלות על ההיצע הוסרו, ראינו את הפעילות הכלכלית מזנקת. חלק מהעסקים הצליחו להתאים את אופי הפעילות שלהם לסיטואציה החדשה, ומגזר שירותי ההיי-טק בלט לטובה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בהמשך הצמיחה של יצוא השירותים, למעט כמובן שירותי התיירות. בסגר השני כבר ראינו שהפגיעה בפעילות הייתה חמורה פחות מאשר בסגר הראשון.

“עם זאת, המצב בשוק העבודה, עוד לפני הכניסה לסגר הנוכחי, רחוק מלהיות מעודד. האבטלה לא הצליחה לשוב ולרדת לשיעור חד ספרתי, ומדדים שונים מראים שאת עיקר הפגיעה סופגים העובדים החלשים בענפים המתאפיינים ממילא בפריון ושכר נמוכים. גם בקרב העסקים הפגיעה מתרכזת בעיקר בעסקים קטנים, בפרט בענפים שמאפייניהם לא מאפשרים לקיים בהם את הפעילות תחת המגבלות הבריאותיות. על פי אומדנים, בשנת 2020 חלה ירידה (נטו) במספר העסקים במשק, לראשונה מזה שנים רבות. נכון לעכשיו אין לנו עדיין נתונים על השפעת הסגר השלישי על שוק העבודה ועל הפעילות של העסקים, וישנה גם אי ודאות לגבי משך הזמן בו יהיה צורך להמשיך לקיים את המגבלות”.

והרי התחזית 

זה המקום לעצור ולתת דגש על התחזית המקרו-כלכלית שחטיבת המחקר בבנק ישראל גיבשה בינואר 2021  בנוגע למשתני המקרו העיקריים – התוצר, האינפלציה והריבית. התחזית כוללת שני תרחישים מרכזיים – תרחיש הכולל התחסנות מהירה של האוכלוסייה עד מאי 2021 (להלן תרחיש חיסון מהיר) ותרחיש הכולל תהליך התחסנות מתמשך יותר – עד יוני 2022 (להלן תרחיש החיסון האיטי). לאחר מועד התחסנות האוכלוסייה בכל אחד מהתרחישים, אין מגבלות של הממשלה בעלות משמעות כלכלית משמעותית על הפעילות במשק. לעת עתה, לאור קצב ההתחסנות המהיר של השבועיים האחרונים, נראה שנכון לעכשיו הסבירות להתממשות התרחיש המהיר גבוהה באופן ניכר מאשר האיטי.

בתרחיש החיסון המהיר התוצר צפוי להתרחב ב-6.3% ב-2021 וב-5.8% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021) צפוי לעמוד על 0.6% וב-2022 על 0.9%. שיעור האבטלה הרחב (גילאי 15+) צפוי לרדת עד לרביע האחרון של 2021 ל-7.7% מכח העבודה, ולהוסיף לרדת בהדרגה ל-5.4% בסוף 2022. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 8 אחוזי תוצר וב-2022 על 3.6 אחוזי תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-77 ו-75 אחוזי תוצר, בהתאמה. זאת תחת ההנחה שהממשלה תבצע צעדי מדיניות (הפחתת הוצאות והעלאת מסים) בסדרי גודל שתואמים את הריסון הנגזר מתקרת ההוצאות הקבועה בחוק. ללא התאמה כזאת, ההוצאות הצפויות על בסיס ההחלטות הקיימות יביאו לגירעון של כ-4% תוצר ב-2022.

בתרחיש החיסון האיטי התוצר צפוי להתרחב ב-3.5% ב-2021 וב-6% ב-2022. שיעור האינפלציה בארבעת הרבעונים הבאים (המסתיימים ברבעון הרביעי של 2021) צפוי לעמוד על 0.1% וב-2022 על 0.8%. שיעור האבטלה הרחב (גילאי 15+) צפוי לרדת ל-11% עד לרביע האחרון של 2021, ולהמשיך לרדת ל-7% בסוף 2022. גירעון הממשלה צפוי לעמוד ב-2021 על 11 אחוזי תוצר וב-2022 על 6 אחוזי תוצר, כך שיחס החוב לתוצר יסתכם ב-82 אחוזי תוצר, בכל אחת מהשנים. 

בהקשר לכך, אמר הנגיד כי “חטיבת המחקר של בנק ישראל פרסמה היום תחזית עדכנית בו היא מעריכה שהתכווצות התוצר ב-2020 תעמוד על כ-3.7%. אי הוודאות משפיעה גם על התחזיות לשנים הבאות, והחטיבה ממשיכה לפרסם תחזית המתבססת על שני תרחישים. בתרחיש “החיסון המהיר” החטיבה מניחה שעד תום הרבעון השני של 2021 המצב הבריאותי לא יחייב יותר מגבלות משמעותיות על הפעילות הכלכלית. בתרחיש זה, המשק צפוי לצמוח בשיעור של 6.3% ב-2021 ו-5.8% ב-2022. גם אז, התוצר ב-2022 צפוי להיות נמוך בכ-2% מהתוצר שהיה צפוי אילולא המשבר, ושיעור האבטלה הרחב בסוף השנה צפוי לעמוד על 5.4%.

“בתרחיש פסימי יותר, שבו מבצע החיסונים יתארך כך שהמגבלות על הפעילות הכלכלית יימשכו עד אמצע 2022”, אמר הנגיד, “צפויה צמיחה של 3.5% בלבד ב-2021 ו-6% ב-2022, כך שהתוצר ב-2022 יהיה נמוך בכ-4.5% מרמתו הצפויה אילולא המשבר, ושיעור האבטלה הרחב יעמוד על 7%. בתרחיש הראשון העלייה בקצב האינפלציה צפויה להיות מהירה מאשר בתרחיש השני, אך בשני התרחישים האינפלציה נמוכה מהיעד. על מנת לתמוך בהתאוששות הכלכלית ובחזרת האינפלציה ליעד, ההערכה בתחזית היא שריבית בנק ישראל תהיה ברמה של 0-0.1%, ושבנק ישראל יוכל להמשיך להעמיק את מידת ההרחבה המוניטרית בהתאם לצורך” סיכם הנגיד. 

שוק האשראי והמשכנתאות

לאורך המשבר, כידוע, מנטר בנק ישראל באדיקות את ההתפתחויות בשוק האשראי על נגזרותיו השונות. לדברי הנגיד, “הנתונים מראים, בראש ובראשונה, שהאשראי במשק ממשיך לזרום ללא עלייה בריביות, על אף הגידול המשמעותי בסיכון עבור חלק מהלווים. קרנות האשראי בערבות מדינה מהוות מקור חשוב לאשראי עבור עסקים רבים, ומתווה דחיית ההלוואות של המערכת הבנקאית, ובהמשך גם של חברות כרטיסי האשראי, איפשר למשקי בית ועסקים רבים לארגן מחדש את לוח התשלומים שלהם ולמנוע כניסה לחדלות פירעון לאור הפגיעה שגרם המשבר. לפני מספר שבועות גובש מתווה חדש ששם דגש על הצורך להתחיל לחדש את פירעון האשראי, גם אם באופן חלקי, כך שהחוב יהיה בר קיימא גם עבור המלווים וגם עבור הלווים. לאחרונה הודענו שלאור הנסיבות יוצאות הדופן של המשבר בנק ישראל יאפשר גם למלווים מחוץ למערכת הבנקאית לקבל אשראי בתנאים נוחים, כל עוד אשראי זה ישמש למתן אשראי זול לעסקים קטנים וזעירים.

870/135 ליינר ארטקל

“בנוסף, אני מודיע היום שלאחר שיצרנו את התשתית המשפטית והתפעולית, התחלנו ליישם לפני מספר ימים את ההחלטה שמאפשרת לבנקים להעמיד גם תיקי משכנתאות כבטוחות נגד הלוואות שהם מקבלים מבנק ישראל לצורך מתן אשראי לעסקים קטנים וזעירים. מכשיר זה, שעד כה היה קיים בעיקר בבנקים המרכזיים של ארה”ב, אירופה ובריטניה, מגדיל את התמריץ של הבנקים להעמיד אשראי לעסקים מבלי לשחוק את יחסי הנזילות, ויוכל לשמש להזרמת  אשראי למשק במהירות גם בעתיד, ככל שייווצר צורך בכך. במקביל, בנק ישראל ממשיך לתמוך ברמה נמוכה של ריביות לטווחים הבינוניים והארוכים וביכולת הגיוס של עסקים גדולים יותר בשוק ההון, באמצעות תכניות הרכישה של אג”ח ממשלתי ואג”ח קונצרני עליהן הכרזנו בחודשים הקודמים”. 

מטבע ואינפלציה

“האינפלציה בישראל הייתה נמוכה עוד לפני פרוץ המשבר, והירידה החדה בביקושים הביאה לירידת מדרגה נוספת באינפלציה, בישראל ובעולם. בנתוני הקצה של האינפלציה מתחילים לראות עלייה מתונה, ואם ההתאוששות מהמשבר תתרחש כמצופה גם האינפלציה צפויה להמשיך לעלות. אנו מעריכים שתוך מספר חודשים האינפלציה השנתית תשוב אל התחום החיובי, ולאחר שתפוג השפעת הייסוף שהצטבר בשער החליפין –  עליו ארחיב בהמשך – היא תמשיך לעלות בהדרגה לכיוון הגבול התחתון של היעד. חשוב לציין שלכל אורך המשבר הציפיות לטווחים הבינוניים והארוכים נותרו מעוגנות בתוך תחום יעד האינפלציה”. 

וכאן עבר הנגיד לעסוק בכלכלה העולמית. אי ודאות משמעותית ממשיכה ללוות גם את הכלכלה העולמית. עלייה משמעותית בתחלואה שהקדימה את מבצעי החיסונים מביאה להחזרת המגבלות והסגרים במדינות רבות, ובפרט במשקים העיקריים. עם זאת, כנראה שגם בעולם חלק מהחברות מצליחות להסתגל לתנאים החדשים – מגזר התעשייה ממשיך להתאושש, ואיתו הסחר העולמי שמהותי כל-כך למשק קטן ופתוח כשל ישראל. אי הוודאות הפוליטית בעולם פחתה עם השלמת תהליך הברקזיט והתבהרות התמונה הפוליטית בארה”ב. הבנקים המרכזיים העיקריים ממשיכים לקיים מדיניות מאוד מרחיבה, תוך שמירה על רמת הריבית האפסית בארה”ב והשלילית באירופה וביפן, ותכניות רכישת נכסים ומתן אשראי בהיקף נרחב. המדיניות המוניטרית המרחיבה צפויה להימשך לעוד מספר שנים לכל הפחות”. 

למה רכשנו דולרים 

עוד אמר הנגיד כי “לאחר יציבות יחסית בחודשי הקיץ, השקל החל להתחזק בתחילת אוקטובר, ומגמה זו האיצה בנובמבר ודצמבר. חלק מהייסוף הוא תוצאה של התפתחויות גלובליות – הדולר נחלש מול מרבית המטבעות – וגם מול השקל –  אולם הייסוף בשקל מול הדולר בולט ביחס למטבעות אחרים. הניתוח שנערך בבנק ישראל מראה שניתן לייחס חלק מהייסוף לסיבות טובות: המשק הישראלי נהנה מעודף הולך וגדל בחשבון השוטף. חברות טכנולוגיה מובילות ממשיכות להשקיע במשק הישראלי, וגופי השקעה גדולים בעולם הגדילו את היקף האחזקות שלהם באג”ח של ממשלת ישראל, גם לאור צירופה של ישראל למדד ה-WGBI.

“ביצועי יצוא השירותים לאורך המשבר בולטים לטובה, ולאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות. עם זאת, קשה להעריך מהי הנקודה שבה שער החליפין עלול להיות חזק מדי עבור חלק מתעשיית היצוא ותחליפי היבוא, וזהו לא סיכון שנרצה לקחת בעת משבר. לכן, בנק ישראל פעל בשוק המט”ח במשך השנה באופן אינטנסיבי, ורכש סכום שיא של כ-20 מיליארד דולר. מדיניות זו מיתנה את קצב הייסוף, כדי לוודא ששער החליפין אינו מתחזק מהותית מעבר למה שתואם את החלון הדינמי הנגזר מהכוחות הבסיסיים. אחזור ואדגיש שמדיניות זו תימשך בהתאם לצורך אותו תעריך הוועדה המוניטרית, ושבנסיבות הנוכחיות רמת יתרות המט”ח איננה מהווה מגבלה על מדיניות רכישות המט”ח”.

מחכים להתאוששות

בסיום דבריו אמר הנגיד: “כפי שציינתי בתחילת דבריי, היום החליטה הוועדה המוניטרית להותיר את הריבית ללא שינוי. במקביל, בנק ישראל ממשיך להפעיל את כל ארסנל הכלים המוניטרי שהפעלנו לאורך המשבר – רכישות אג”ח ממשלתי וקונצרני, תכניות הלוואות מיוחדות להגדלת היצע האשראי לעסקים קטנים, והתערבות בהתאם לצורך בשוק המט”ח. בכך, המדיניות המוניטרית המרחיבה תמשיך ללוות את היציאה של המשק הישראלי מהמשבר הכלכלי, כשכולנו תקווה שהאור בקצה המנהרה של המשבר הבריאותי ילך ויגבר, כך ששנת 2021 אכן תהיה שנה של התאוששות וצמיחה, בכל המובנים”. 

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה