השר אקוניס בישיבת היערכות לקראת הסכם ישראל-איחוד האמירויות: "הסכם היסטורי שיזניק את הכלכלה הישראלית" • הסכם השלום מגיע לתעשיית הביומד הישראלית • חברת פלוריסטם מחיפה והמרכז של אבו דאבי לתאי גזע, חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה לפיתוח טיפולים למגוון מחלות קשות, לרבות קורונה • ישראל – מיני מעצמה אזורית בתחום האנרגיה • שתי מדינות, מטרה אחת: כלכלה פורחת
דוד שלומוביץ 17.08.2020נשיא ארה"ב דונלד טראמפ וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, חוגגים את הסכם השלום עם איחוד האמירויות כשני מחותנים המספרים לכל האורחים שרק הם שילמו על כל החתונה המפוארת. אין ספק שההסכם היסטורי וחשוב ביותר. נרמול מלא של הקשרים הדיפלומטיים בין שתי המדינות, יכול להוביל להסכמים נוספים עם ארצות ערב העשירות על האפשרויות הכלכליות הרבות הטמונות בכך. החגיגות של השניים הן לא כלכליות כלל אלא פוליטיות, כל אחד והבעיות שלו מבית. זו גם הסיבה שמדשאות הבית הלבן – או כל מדשאה אחרת בארה"ב – יארחו בחודש הקרוב את חתימת ההסכם עם צלצולים שירעישו באוזניהם של כל המתנדנדים בין תמיכה להתנגדות לשניים שהזכרנו.
הזרקור המדיני-אזורי שמקבל ההסכם, מאפיל מעט על הפן הכלכלי שלו. על ההסכם בין המדינות אפשר לומר את הכלל הידוע: יותר ממה שהעגל רוצה… הפרה רוצה. הידע והראש היהודי מצוי בישראל הקטנה, הכסף מצוי בארצות ערב העשירות שבשנים האחרונות נעזרות הרבה מאוד – מאחורי הקלעים – על ידי מדינת ישראל. ההסכם מעלה את שיתופי הפעולה אל מעל פני השטח ומעניק לחברות הישראליות למכור את תוצרתן הרעיוני – ולאו דווקא הפיזי – לשווקים חדשים בעולם המשופעים בכסף רב.
היטיב לבטא זאת השר לשיתוף פעולה אזורי, אופיר אקוניס, שכינס את צוות משרדו בכדי לדון בהיבטים האופרטיביים הנובעים מכינון היחסים הרשמיים בין ישראל לאיחוד האמירויות: "ההסכם עם איחוד האמירויות יזניק את הכלכלה הישראלית, ויביא להזדמנויות פיתוח משמעותיות רבות בתחומי (שימו לב לרשימה. ד"ש) האנרגיה הסולארית, הטכנולוגיה, החקלאות המתקדמת, ותחומים נוספים".
הפלשתינים מעניינים, כשלג דאשתקד
אילולי הקורונה, גם התחום התיירותי היה פורח מאוד בין המדינות. מוסלמים רבים חולמים על ביקור בארץ ישראל בשילוב המקומות הקדושים לאסלאם. התיירות מכניסה כסף רב למדינה, אך התיירים ומארגני הטיולים יאלצו להמתין עוד זמן רב עד שחילופי התיירות תצא לדרך.
פרשנים מעריכים כי ההסכם עם איחוד האמירויות יכול 'לפתוח את השק מלמטה' וגשם של הסכמים ייפול על ישראל. למדינות ערב די נמאס מהבעיה הפלשתינית ומכך שראשיה אינם מתאמצים להגיע להסכם. הכלכלה הישראלית קורצת להם יותר ואם הפלשתינים רוצים להמשיך לשחות בביצה, יערב ויבושם להם.
אקוניס הנחה את אנשי משרדו לפעול כבר בימים הקרובים למיקוד המיזמים והפעילויות שניתן יהיה לקדם מיידית בפעילות אזורית משותפת, תוך התייחסות לשותפות חשובות נוספות. "עלינו להיערך לחתימת הסכמים נוספים בתקופה הקרובה עם מדינות נוספות – דבר שיביא בראש ובראשונה לחיזוק משמעותי לכלכלה הישראלית בכל היבטיה", אמר אקוניס בישיבה.
הסכם ביומד ראשון
עם פתיחת קווי תקשורת ישירים בין שתי המדינות כחלק מתהליך ההסכם, נהיה עדים בתקופה הקרובה למגוון חתימות על הסכמי שיתוף פעולה בין חברות מחקר ופיתוח משתי המדינות. הסכם ראשון כבר נחתם בתעשיית הביומד הישראלית. פלוריסטם החיפאית והמרכז של אבו דאבי לתאי גזע חתמו על מזכר הבנות לשיתוף פעולה לפיתוח טיפולים המבוססים על רפואה תאית ורגנרטיבית למגוון מחלות קשות, לרבות קורונה.
חברת הביוטכנולוגיה הישראלית פלוריסטם הודיעה היום (ב'), כי חברת הבת שלה, פלוריסטם בע"מ, חתמה על מזכר הבנות (MOU (non-binding עם המרכז של אבו דאבי לתאי גזע (ADSCC), שהינו מרכז בריאות מומחה המתמקד ברפואת תאי גזע ורפואה רגנרטיבית.
מנהלים משתי החברות לקחו חלק בהסכם החתימה שנערך בשיחת וידיאו בין ישראל לבין איחוד האמירויות. מטרת שיתוף הפעולה היא למנף את תחומי ההתמחות של כל אחת מהחברות בטיפולים תאיים ולספק רפואה רגנרטיבית לא רק לאזרחי איחוד האמירויות וישראל אלא לאנושות כולה. את שיתוף הפעולה בין הצדדים יזמה חברת הייעוץ Better Alternatives.
הצדדים הסכימו להחליף ביניהם תוצאות מחקרים ודוגמאות, לעשות שימוש משותף בציוד ובדיקות ולשתף פעולה בפעילויות חיוניות אחרות הקשורות לקידום הטיפול והמחקר בתרופות תאיות למגוון רחב של מצבים רפואיים, לרבות COVID-19.
רפואה רגנרטיבית היא תחום מחקר רפואי המתמקד בריפוי מומים מולדים או נרכשים בגוף החי באמצעות יצירת איברים/רקמות חדשות או התערבות באמצעות תרפיה תאית או תרופות על מנת להתחיל תהליך רגנרציה באזור הפגיעה. דוגמה קלאסית לרגנרציה ניתן למצוא אצל שממית: כאשר חותכים את זנבה היא מסוגלת לגדל במהירות זנב חדש הדומה מאוד לקודם במבנהו ובצורתו.
ההסכם – רוח גבית מדינית
להסכם ההיסטורי יש פנים רבות והוא פותח אינספור ערוצים לשיתופי פעולה אזוריים ועולמיים. אלה פריד, אנליסטית שוק האנרגיה של לאומי שוקי הון פרסמה ניתוח להשפעת חוזה השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות על עסקת רכישת נובל אנרג'י ע"י שברון.
להערכת פריד, חוזה השלום בין ישראל לאיחוד האמירויות ובחריין (שבדרך, לפי התקשורת) תומך באפשרות שרכישת נובל אכן מבטאת עניין רציני של שברון באזור מזרח הים התיכון בכלל ובישראל בפרט. בפן המדיני טוענת פריד כי ההודעה מורידה משמעותית את הסיכון הגאו-פוליטי בטווח הבינוני, שכן ההסכמים החדשים מורידים את תכניות הסיפוח מסדר היום ומקלים משמעותית על ירדן ומצריים לעשות עסקים עם ישראל.
פריד מציינת עוד כי בנוכחות של ענקיות התעשייה האמריקנית באזור, משתלב ההיבט הכלכלי עם ההיבט המדיני. גם אקסון תגברה את נוכחותה במזרח הים התיכון בקפריסין ובמצריים. מדובר ללא ספק ברוח גבית מדינית, שעשויה להשתלב עם מגוון הזדמנויות אזורית, בגז הטבעי ובלוגיסטיקה.
כזכור, כמויות הגז בישראל מתאימות ליצוא, אך אינן ענקיות כמו במפרץ, שם הרזרבות גבוהות בעשרות מונים, בפרט בקטאר, אלא שבקואליציות המסתמנות, העניין של שברון בישראל ובמצריים – צומת אסטרטגית המחברת בין אמירויות המפרץ לאירופה – משתלבת עם האסטרטגיה המדינית כלכלית. נראה, כי בסיס הידע, הקשרים והלוגיסטיקה של נובל עשוי להוות נכס משמעותי במירוץ הבינלאומי אחר שוקי יצוא לנפט וגז.
מיני מעצמה בתחום האנרגיה
בסקירתה מתייחסת פריד גם לתשתיות הישראליות בתחום הגז והנפט. לדבריה, "במקרה של ישראל מדובר לא רק במעצמה אזורית ומיקום אסטרטגי, אלא גם בתשתיות וותיקות וחדשות של צנרת המתחברת עם חצי האי-ערב והמקשרת בין הים התיכון לים האדום".
קיבולת התשתיות אינה גדולה אמנם ביחס לעתודות של הנסיכויות. בישראל קיימים שני נמלים עם יכולת אחסון וניפוק של נפט, שני בתי זיקוק וצנרת להובלה דו-כיוונית של נפט וגז שמתחברים לצינור הפאן-ערבי ולחצי האי ערב, ובעיקר, ישראל נמצאת בעודף תפוקה בגז ובחלק מהדלקים.
התשתיות ההיסטוריות בישראל כוללות את תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה), שקמה על בסיס צינור נפט בריטי באורך 1,100 ק"מ משנות ה-30 שהונח בתקופת המנדט וחיבר את עיראק עם חיפה. ואת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון) שקמה ב-1968 מחברת בין הים האדום לאשקלון עם גישה ישירה לנמלים.
בתחום הגז, קיימים בישראל 3 מאגרים עם כושר ייצור שיגיעו לכושר ייצוא פוטנציאלי של כ-30 BCM בעוד כשנתיים. בנוסף לכך, מאגרים אלה מחוברים כבר כיום בצנרת דו-כיוונית לירדן ולמצריים. הקיבולת המקורית בצינור ה-EMG (אל-עריש אשקלון) עומדת על כ-9 BCM והצינור לירדן שמראש נבנה בקוטר של 36 אינץ' ומתחבר לצינור הפאן-ערבי, יכול להעביר קיבולת של עד כ-12 BCM.
לסיכום כותבת פריד כי "בשורה התחתונה אין ספק, שכניסת שברון לנעלי נובל תביא לשינויים באזור, וויתור ישראלי על סיפוח מצמצם את הסיכון הפוליטי בהסכמי היצוא. נראה שחלום HUB האנרגיה האזורי עשוי להתקדם בשנים הקרובות שלב או שניים ופורום הגז של מזרח הים התיכון, שכולל את ישראל, מצרים, יוון, קפריסין, איטליה, ירדן והרשות הפלסטינית, עשוי לפגוש הזדמנויות אמיתיות ולהתמודד עם החלטות אזוריות חשובות".
את ההסכם ההיסטורי עם איחוד האמירויות מסכמת פריד כי "בסך הכול, לנו נראה שמדובר בידיעה חיובית לסקטור האנרגיה בישראל".
המירוץ לפתרון נגיף הקורונה
בשולי הידיעה נספר כי חברת ADSCC מאבו דאבי מטפלת בחולי קורונה באמצעות תאי גזע המופקים מדמו של החולה, המוחזרים לריאות החולה כתרסיס עדין באמצעות מכשיר המסייע למטופל לנשום את התרופה עם מסכה או פיה. מדובר בטיפולים ניסיוניים המצטרפים לעשרות או מאות ניסויים לטיפול בקורונה הנעשים מסביב לעולם, במטרה להביא לפתרון הנגיף המשגע את העולם.
גם חברת פלוריסטם שחתמה על מזכר הבנות עם חברת ADSCC, טיפלה בחולי קורונה עם מוצר תאי בשם PLX-PAD המופק מתאי שלייה כחלק מתוכנית טיפולי חמלה ניסוניים בישראל וארה"ב. בימים אלה החברה עורכת מחקרים קליניים שלב II בארה"ב ואירופה.
על תהליך החתימה אמר יקי ינאי, נשיא ומנכ"ל פלוריסטם: "אנו גאים עד מאוד לשתף פעולה עם עמיתינו ב-ADSCC באמצעות שיתוף ידע ומומחיות אשר לדעתנו יקדמו את שירותי הבריאות בתוך גבולותינו ומחוץ להם. אנו רואים במדע וברפואה הרגנרטיבית גשר לכינון שלום וטיפוח שגשוג ורווחה לאזור ולעולם כולו. אני מאמין שכמנהיגים עסקיים ומדעיים, מוטלת עלינו החובה וניתנה לנו הזכות להוביל שיתוף פעולה, ולקדם את הידע והחדשנות. אנו גאים להיות בין הגופים מהראשונים שנהנים מהרגע ההיסטורי".
ד"ר ינדרי ונטורה, מנכ"ל ADSCC אמר לתקשורת, כי "פלוריסטם היא שחקנית חשובה בתחום הטיפולים התאיים, בעלת ניסיון של שנים בתחום, פלטפורמה ייחודית ותוכנית קלינית איתנה. אנו נרגשים לשתף פעולה עם החברה ולקדם את המחקר והפיתוח של טיפולי תאיים לטובת המטופלים והאנושות כולה".