תגובות נזעמות בשוק: בנק ישראל העלה את הריבית ב0.25%

בהתאם לציפיות בנק ישראל העלה את הריבית ב-0.25% לרמה של 4.75% | תשואות האג"ח ירדו | האם זו ההעלאה האחרונה? פסגות: אפקט הריבית עוד לפנינו | נשיא התאחדות הקבלנים: "העלאת הריבית מביאה לכך  שיותר ויותר חברות בניה, ובמיוחד חברות ביצוע ותשתיות, מפסיקות את פעילותן ועלולות לקרוס" | נשיא התאחדות התעשיינים: "כלי הריבית מיצה את עצמו. הגיע הזמן שהממשלה תכניס את היד לכיס ותפחית עלויות שיעזרו במלחמה באינפלציה"

בנק ישראל | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

בנק ישראל העלה את הריבית, כצפוי, ב-0.25 נ"א לרמה של 4.75%.

גיא בית אור, הכלכלן הראשי של פסגות בית השקעות אומר, כי "בהחלטת הריבית בבנק ישראל ידעו לאזן בין העוצמה הנוכחית בפעילות הכלכלית והאינפלציה הגבוהה, לבין האיתות שהם רצו לתת לשוק כי הם מתחילים לזהות סימני התמתנות הן בפעילות הכלכלית והן באינפלציה. לפחות מהקריאה הראשונית של ההחלטה, ניכר כי בבנק ישראל מנסים לאזן וייתכן כי מכינים את השווקים לעצירה של העלאות הריבית. בכל מקרה הם משאירים את הדלת פתוחה וממשיכים לנקוט, כמו בהחלטה הקודמת, במדיניות שתהיה תלויה בנתונים השוטפים.

"איפה רואים זאת?

"ראשית כל, באינפלציה. בבנק ישראל מציינים כי האינפלציה מצויה מעל הגבול העליון ומקיפה מנעה רחב של סעיפים – אין חדש תחת השמש. עם זאת הם ציינו כי בהסתכלות על 3 ו-6 חודשים אחרונים, ניתן לראות כי קצב האינפלציה נמוך יותר. במיוחד רואים את ההאטה בשלושת החודשים האחרונים עם עליה בקצב שנתי של 3.9% במדד הכללי, ו-4.4% במוצרים הבלתי סחירים.

"בכל הנוגע לציפיות האינפלציה מציינים בבנק ישראל כי החל מהשנה השנייה הן מצויות כולם בתוך תחום היעד כאשר לשנה הקרובה הן מצויינות בסביבות הגבול העליון

"בכל הנוגע לפעילות הכלכלית, בבנק ישראל מציינים כי הפעילות מצויה ברמה גבוהה, אך ביחד עם זאת אומרים כי חלק מהאינדיקאטורים מצביעים על התמתנות מסויימת בפעילות*. בנוסף, הם ציינו כי שוק העבודה הדוק ובתעסוקה מלאה, אך דאגו לאזן זאת עם ציון העובדה שמספר המשרות הפנויות נמצא בירידה.

"גם בשוק הדיור הם ממשיכים לציין כי הענף מתקרר וזאת עקב ירידה במספר העסקות וביצועי המשכנתאות, אך בינתיים מחירי השכירות ממשיכים במגמת העלייה – בבנק ישראל יודעים היטב כי תמונת המצב בשוק השכירות אינה מייצגת את מה שקורה בזמן אמת ומשקפת יותר את התמונה בשנה האחרונה. ככל שיעבור הזמן, התקררות שוק הדיור צפויה לחלחל את סעיף הדיור במדד.

"בסוף מתייחסים בבנק ישראל לתמונת המצב העולמית עם צמיחה מתונה אך גבוהה מהציפיות, אינפלציה גבוהה אך מתמתנת והעלאות ריבית שנמשכות, אך בקצב נמוך יותר.

"המשפט המסכם של בנק ישראל בהחלטה נותר זהה בדיוק למשפט המסכם בהחלטה הקודמת – תוואי הריבית ייקבע בהתאם לנתוני הפעילות והתפתחות האינפלציה …

"ומה אנחנו חושבים? נתוני הפעילות הכלכלית האחרונים שפורסמו בישראל מלמדים אותנו שאפקט הריבית עוד ממש לא בא לידי ביטוי בנתונים הכלכליים כאשר הביקוש המקומי – צריכה והשקעה – ממשיך להיות גבוה. כמובן שזה לא ממש אמור להפתיע אותנו שכן אפקט הריבית על הפעילות הכלכלית מתחיל לבוא לידי ביטוי בנתונים בין שנה לשנתיים אחרי תחילת העלאות הריבית.

"על מנת לראות התמתנות אמיתית באינפלציה הדביקה, נדרשת האטה משמעותית בפעילות הכלכלית ולהערכתנו השפעה משמעותית עוד לפנינו כאשר אפקט הריבית מצד אחד, והאינפלציה הגבוהה מצד שני שוחקים את כוח הקנייה של משקי הבית בישראל באופן משמעותי.

"האם הנתונים יתמתנו בקצב מספק על מנת שבנק ישראל לא יעלה את הריבית בחודש יולי? נכון להיום זה עדיין ממש לא ברור.

"לפחות להערכתנו, בשלב זה יהיה נכון לבנק ישראל לחכות ולראות כיצד אפקט הריבית מחלחל אל הכלכלה הריאלית לפני שיחליט על מהלך העלאה נוסף, שעשוי להכניס את בנק ישראל לטריטוריה של טעות מדיניות.

"אי אפשר לצפות שהריבית תעלה מ-0.1% ל-4.75% בתוך שנה ולא יהיו לזה השלכות מאקרו כלכליות משמעותיות. אפקט הריבית עוד לפנינו.

"החלטה צפויה עם הטייה יונית – אות לשוקי האג"ח לעלות. ואכן בתגובה להחלטה תשואות האג"ח יורדות בשעה זו".

תגובות נזעמות

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, אמר, כי ההחלטה של בנק ישראל להעלות את הריבית – היא החלטה הרסנית לכל כלכלת ישראל וגם לרוכשי הדירות  וגם ליזמים הנדל"ן. העלאות הריבית הרצופות של הנגיד מביאות להאטה דרמטית בענפי הבניה והתשתיות. אנחנו במיתון! חמורה מאד העובדה לפיה מספר המפגרים בהחזר המשכנתאות גדל פי 3. בנוסף, רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) לא מצליחה לשווק קרקעות ליזמים כי הם לא מעוניינים לרכוש קרקעות לבניה בגלל המצב. יותר ויותר חברות בניה, ובמיוחד חברות ביצוע ותשתיות מפסיקות את פעילותן ועלולות לקרוס – עובדה המקטינה את יכולת הביצוע של מדינת ישראל לפתח תשתיות ולבנות את המדינה. בנק ישראל היה זה שבגללו הגענו למצב הנוכחי כי הוא שינה את הרגולציה באופן שאיפשר לקבל משכנתאות בריבית משתנה – עובדה שמתפוצצת לנו עכשיו בפנים ולכן גם מצופה מהבנק המרכזי לתקן את המחלה לא על ידי יצירת מחלה חדשה, אלא לחשוב מחוץ לקופסא ולא ללכת לפתרון הקל של העלאת ריבית – מקסם שווא שאינו פותר דבר.

נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין תוקף את החלטת בנק ישראל על העלאה נוספת בגובה הריבית: "יש לחדול לחלוטין מהעלאות ריבית נוספות ולשים את הדגש על בלימת צד העלויות. הממשלה תוקפת, ללא הצדקה, את המגזר העסקי כי זה קל ופופוליסטי בעוד היא איננה עושה את המינימום הנדרש במגזר הציבורי. העלאת הריבית כיום תגרום יותר נזק מאשר תועלת. גם בנק ישראל וגם ממשלת ישראל עושים שגיאה חמורה בהטילם את כל יהבם, במאבק באינפלציה הגואה, בהמשך העלאת הריבית הבנקאית". לין הסביר כי העלאה נוספת של הריבית פוגעת בצמיחה ופגיעה בצמיחה משמעותה פגיעה בתעסוקה. המשך עליית הריבית תגרום לחיסולם של עסקים שאינם יכולים ליהנות מאשראי בנקאי וייאלצו לפנות לאשראי חוץ בנקאי. לדברי לין, העלאת הריבית מייצרת חוסר איזון משווע במשק, חברתי וכלכלי. עסקים קטנים ומשלמי משכנתאות נפגעים קשות בעוד שרווחי הבנקים ממריאים.

"כדאי לשים לב לכך כי מחצית מעליית המדד בחודש אפריל מקורו בהוצאות הישראלים על אירוח ונופש בישראל ובחו"ל. באיגוד לשכות המסחר מדגישים כי הממשלה אינה עושה את המינימום הנדרש ממנה בהפחתת יוקר המחייה. היא מטילה מס בהיקפים אדירים על ההתייקרות עצמה, היא גבתה 5 מיליארד ₪ בשנתיים האחרונות ותגבה כ-20 מיליארד ₪ על ההתייקרות במהלך 2023".

נשיא התאחדות התעשיינים ויו״ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד״ר רון תומר, אמר היום, כי "כלי הריבית מיצה את עצמו. הגיע הזמן שהממשלה תכניס את היד לכיס ותפחית עלויות שבשליטתה. ממשלת ישראל היא המונופול הדורסני ביותר, שגורמת ליוקר המחייה ויוקר עשיית עסקים יוצאת דופן בהשוואה לכל מדינה בעולם. על מנת להפחית את יוקר המחייה, על הממשלה לנקוט בצעדים אקטיביים ולתרום למאמץ המשותף. זאת באמצעות הורדת רמות המחירים במשק על ידי הרגעת מחוללי האינפלציה בתעריפי הארנונה, החשמל והמים״. כמו כן הוסיף נשיא ההתאחדות כי ״השינוי הדרסטי בשיעורי הריבית, גם מעלה דרמטית את הוצאות המימון של בעלי עסקים ככלל והתעשיינים בפרט. בעוד שלאחר משבר הקורונה הייתה ירידה עקבית בשיעור הקושי בגיוס אשראי חדש, בסקר ציפיות שנערך לאחרונה על ידי אגף כלכלה בהתאחדות התעשיינים, נמצא כי החל מ-2022 המגמה התהפכה. בחודשים האחרונים שיעור הקושי בגיוס אשראי עלה לרמות שנרשמו בשיא משבר הקורונה, בשנת 2020. על כן על הממשלה לפעול באופן מיידי להפחתת יוקר הייצור ולהפעיל קרנות מימון, על מנת לסייע לעסקים קטנים ובינוניים בהתמודדות עם עליות הריבית.

"זו היא העלאת ריבית העשירית ברציפות. מדיניות זו ממשיכה בפגיעה בעסקים ובתעשייה. במהלך השנתיים האחרונות, האינפלציה הישראלית בהשוואה בינלאומית היא מהנמוכות ביחס למדינות ה-OECD. לפי תחזיות בנק ישראל, השיא בקצב גידול האינפלציה נותר מאחורינו, ושיעור האינפלציה צפוי לעמוד על 3.9% בשנת 2023 ועל 2.3% ב-2024. כלומר, מעתה היא צפויה להתמתן עד לרמה שתאפשר יציבות מחירים, על פי יעדי בנק ישראל (1-3%) ב-2024.

כתיבת תגובה