השכלה גבוהה בישראל: איפה החרדים במדרג הארצי, וכמה מתוך החרדים שסיימו תואר ראשון הן נשים? • הלמ"ס מפרסם לרגל סיום שנת הלימודים האקדמית – נתונים נבחרים על מקבלי תארים אקדמיים בשנת תשע”ח (2017/18)
לאה אפרתי 20.06.2019בשנת תשע”ח (2017/18), 79.3 אלף אנשים קיבלו תארים אקדמיים מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל (מהם 40.5 אלף מהאוניברסיטאות, 28.0 אלף מהמכללות האקדמיות ו-10.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך). כך עולה מנתוני הלמ"ס בנושא ההשכלה הגבוהה.
למרות ירידה של 4.7% במספר מקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות, מספרם של כלל מקבלי התואר נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%). זאת בגלל העליות במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%) ובמכללות האקדמיות (2.3%). בשנה האחרונה חלה עלייה של כמעט 30% במספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות. כמו כן, בשנה האחרונה חלה עלייה של 12.5% במספר מקבלי תואר ראשון מהמכללות האקדמיות לחינוך.
בשנת תשע”ח חלה עלייה במספר מקבלי התארים בהשוואה לשנה הקודמת (2.8%). במספר מקבלי תואר ראשון ושני חלה עלייה (0.4% ו-7.8%, בהתאמה), ואילו במספר מקבלי תואר שלישי חלה ירידה (3.0%).
מספר מקבלי תואר במדעי החברה ירד ב-10.3% לעומת השנה הקודמת, הירידה הייתה גבוהה במיוחד באוניברסיטאות (13.2%). במספר מקבלי התואר בתחום מדעי הטבע ומתמטיקה וחקלאות וכן בתחום הנדסה ואדריכלות חלו עליות (7.8% ו-5.2%, בהתאמה), בייחוד במכללות האקדמיות (10.9% ו-7.1%, בהתאמה).
תחומי הלימוד הנפוצים בתשע”ח היו מדעי הרוח ומדעי החברה בקרב מקבלי תואר ראשון, מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני ומדעי הטבע והמתמטיקה וחקלאות בקרב מקבלי תואר שלישי.
73.1% ממקבלי תואר ראשון מהאוניברסיטאות ומהמכללות האקדמיות סיימו את לימודיהם תוך 4 שנים.
הנשים היו רוב בקרב מקבלי תואר ראשון ושני (61.7% ו-63.7%, בהתאמה) ויותר מחצי בקרב מקבלי תואר שלישי (52.8%). בתחום ההנדסה והאדריכלות היו הנשים מיעוט (פחות משליש) בכל התארים.
אחוז הערבים בקרב מקבלי תואר ראשון עלה מ-11.9% בתשע”ז (2016/17) ל-13.7% בתשע"ח, בקרב מקבלי תואר שני עלה האחוז מ-9.9% ל-13.3%, בהתאמה, ובקרב מקבלי תואר שלישי – מ-4.0% ל-5.1% (80 אנשים).
אחוז הנשים בקרב הערבים היה גבוה יותר מאשר בקרב היהודים והאחרים (72.8% לעומת 60.9%, בהתאמה), בייחוד באוניברסיטאות (70.2% לעומת 56.7%, בהתאמה).
בשנת תשע”ח 2.7 אלף (5.2%) ממקבלי תואר ראשון היו חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) ו-2.2% ממוסמכי תואר שני. 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים.
בתשע"ח קיבלו תעודת הוראה 4.0 אלף אנשים, מתוכם 3.2 אלף נשים (82%). רוב המקבלים תעודת הוראה היו יהודים ואחרים (69%).
המספרים בעלייה
ככלל, בתוך קרוב ל-30 שנה, מספרם של מקבלי התארים גדל פי 5.2 בהשוואה למספרם בשנת תש"ן (1989/90). בתקופה זו, גדל מספר מקבלי התארים באופן משמעותי בכל סוגי המוסדות. במכללות האקדמיות גדל מספרם פי 69.9 ובמכללות האקדמיות לחינוך – פי 16.5, ואילו באוניברסיטאות גדל מספר מקבלי התארים פי 2.9 בלבד.
גם במהלך 8 השנים האחרונות (תש"ע-תשע”ח, 2017/18-2009/10) גדל המספר הכללי של מקבלי התארים באופן משמעותי (30.1%), בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (101.1%). בשנים אלה חלה עלייה משמעותית במספר מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (עלייה של 21.2%). ואולם, מספר מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות ומהמכללות האקדמיות לחינוך גדל באופן משמעותי יותר (פי 2.6 ופי 8.5, בהתאמה). באותן שנים העליות במספר מקבלי תואר ראשון היו מתונות יותר אם כי עדיין משמעותיות (באוניברסיטאות – עלייה של 3.9% ובמכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך – עליות של 29.4% ושל 55.6%, בהתאמה).
לימודי תואר שלישי התקיימו באוניברסיטאות בלבד ובשנים תש"ע-תשע”ח גדל מספרם של מקבלי תואר שלישי ב-2.3%. מספר מקבלי תואר ראשון בשנת תשע”ח עלה ב-0.4% בהשוואה לשנה הקודמת, מספר מקבלי תואר שני עלה ב-7.8%, ומספר מקבלי תואר שלישי ירד ב-3.0%. בסך הכל עלה מספר מקבלי התארים ב-2.8% בהשוואה לשנה הקודמת.
בשנת תשע”ח (2017/18) הוענקו תארים אקדמיים ל-79.3 אלף אנשים שסיימו את לימודיהם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל (באוניברסיטאות, במכללות האקדמיות ובמכללות האקדמיות לחינוך). 40.5 אלף קיבלו תארים מהאוניברסיטאות (51.1%), 28.0 אלף – מהמכללות האקדמיות (35.3% :17.0% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-18.3% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-10.8 אלף – מהמכללות האקדמיות לחינוך (13.6%).
בהשוואה לתשע"ז עלה משמעותית (28.3%) מספרם של מקבלי תואר שני מהמכללות האקדמיות וכן מספרם של מקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך (12.5%). באוניברסיטאות, לעומת זאת, ירד מספרם של מקבלי התואר הראשון (4.7%) והשלישי (3.0%) ומספרם של מקבלי התואר השני נותר כמעט ללא שינוי (עלה ב-0.5%).
בשנת תשע”ח (2017/18), כשני שלישים (64.7%) מכלל מקבלי התארים קיבלו תואר ראשון (בוגרים), ו-31.9% קיבלו תואר שני (מוסמכים). בקרב מקבלי תארים מהאוניברסיטאות, 41.5% קיבלו תארים מתקדמים (37.7% – תואר שני ו-3.9% – תואר שלישי). לעומת זאת, בקרב מקבלי תארים משאר סוגי המוסדות, אחוז מקבלי תואר שני היה נמוך יותר (25.1% במכללות האקדמיות ו-27.7% במכללות האקדמיות לחינוך).
מקבלי תואר ראשון
בשנת תשע”ח (2017/18) חלה עלייה של 0.5% במספר מקבלי תואר ראשון בהשוואה לשנה הקודמת. 51.3 אלף אנשים קיבלו תואר ראשון בתשע”ח, מתוכם 22.7 אלף מהאוניברסיטאות (%44.2), 20.8 אלף מהמכללות האקדמיות (40.6%) ו-7.8 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (15.2%). בשנים הקודמות חלקם היחסי של בוגרי האוניברסיטאות מקרב כלל הבוגרים היה גבוה יותר – 90.8% בתש"ן (1989/90), 63.8% בתש"ס (1999/00) ו-50.9% בתש"ע (2009/10).
מקבלי תואר שני
בשנת תשע”ח (2017/18) חלה עלייה של 7.8% במספר מקבלי תואר שני בהשוואה לשנה הקודמת. 25.3 אלף אנשים קיבלו תואר שני בשנה זו, מתוכם 15.3 אלף מהאוניברסיטאות (60.4%), 7.0 אלף מהמכללות האקדמיות (27.8%: 5.2% מהמכללות האקדמיות המתוקצבות ו-22.6% מהמכללות האקדמיות הלא מתוקצבות) ו-3.0 אלף מהמכללות האקדמיות לחינוך (11.8%). עד תחילת שנות ה-2000 הוענק תואר שני באוניברסיטאות בלבד. בתוך 8 שנים (משנת תש"ע – 2009/10) ירד חלקם היחסי של מקבלי תואר שני מהאוניברסיטאות (מתוך כלל מקבלי תואר שני) ב-20.1 נקודות האחוז (מ-80.5% בשנת תש"ע ל-60.4% בשנת תשע”ח).
תחומי לימוד
בשנת תשע”ח (2017/18) רוב מקבלי התואר השני למדו מדעי הרוח וכן עסקים ומדעי הניהול (30.6% ו-25.7%, בהתאמה). 17.4% סיימו את לימודיהם במדעי החברה. באוניברסיטאות 21.5% למדו מדעי החברה, 21.0% למדו עסקים ומדעי הניהול ו-20.0% למדו מדעי הרוח. לעומת זאת, במכללות האקדמיות אחוז מקבלי התארים במדעי החברה היה נמוך יותר (15.7%), ואחוז מקבלי התארים במדעי הרוח (26.4%) ובעסקים ומדעי הניהול (46.7%) היה גבוה יותר.
בין תשע”ז (2016/17) לתשע”ח הייתה עלייה באחוז המוסמכים בתחום עסקים ומדעי הניהול בקרב מקבלי תואר שני במכללות האקדמיות (מתוך כלל מקבלי תואר שני) מ-44.3% ל-46.7%, במכללות מתוקצבות חלה ירידה (מ-37.2% ל-34.8%) ובמכללות הלא מתוקצבות – עלייה (מ-46.3% ל-49.4%).
חרדים
בשנת תשע”ח (2017/18) 3.3 אלף חרדים (יוצאי מוסדות החינוך החרדי העל-יסודי) קיבלו תואר – 2.7 אלף קיבלו תואר ראשון ו-0.6 תואר שני. בשנה זו היוו החרדים 4.1% מכלל מקבלי התארים ו-5.2% מכלל מקבלי תואר ראשון. בתארים המתקדמים היו אחוזי החרדים נמוכים אף יותר (2.2% בתואר שני). 77.6% ממקבלי התואר החרדים היו נשים. נשים היו רוב בכל סוגי המוסדות, בייחוד במכללות האקדמיות לחינוך (85.5%). במכללות האקדמיות הלא מתוקצבות היה חלקן היחסי הנמוך ביותר (61.1%). מתוך 1.4 אלף מקבלי תואר ראשון חרדים (גברים ונשים) במכללות האקדמיות לחינוך, 0.9 אלף (כ-2/3) היו במעמד של לימודי המשך לתואר ראשון. כלומר, הם למדו בעבר במוסד לא אקדמי (בדרך כלל סמינר חרדי) ולאחר מכן השלימו לימודים לתואר ראשון במכללה אקדמית לחינוך.
בשנת תשע”ח (2017/18), אחוז מקבלי התארים החרדים מהמכללות האקדמיות לחינוך היה הגבוה ביותר מאשר בכל סוגי המוסדות (14.0% מכלל מקבלי התארים במכללות האקדמיות לחינוך ו-17.5% ממקבלי תואר ראשון במכללות האקדמיות לחינוך). באוניברסיטאות היה אחוז החרדים מכלל מקבלי התארים הנמוך ביותר (1.6%). בתחומי הלימוד מדעי הרוח ומקצועות עזר רפואיים אחוז החרדים היה גבוה יותר מאשר בתחומים אחרים (7.7% ו-4.7%, בהתאמה).