תחילתו של שינוי בשוק האג”ח האירופי?

הכלכלן הראשי של לאומי, מעריך כי התוכנית הגרמנית-צרפתית להנפקת חוב אירופאית משותפת “יכולה לסמן את תחילתו של שינוי משמעותי בשוק האג”ח של אירופה ובאופן ההתנהלות הפיסקלית. מדובר בפעם הראשונה שבה מנהיג גרמני תומך בהנפקת חובות כלל אירופאים משותפים למימון המדינות החברות” • אולם מציין כי “מגבלות ההצעה הן כרגע בגודלה, שמהווה רק 4% מהתוצר של האיחוד האירופי”

סניף של דויטשה בנק | צילום אילוסטרציה: Faiz Zaki , שאטרסטוק

ההצעה להנפיק חובות משותפים של האיחוד האירופאי כדי להילחם בפגיעה הכלכלית של הווירוס עדיין צריכה לעבור דרך בכדי להשיג הסכמה פוליטית. מדובר בהנפקת חוב משותף המגובה בתקציב האיחוד. ככל שהסכמה כזו תושג, זה עשוי להיות מהלך חיובי עבור החוב הממשלתי של מדינות הפריפריה באיחוד האירופאי. אף על פי שההצעה מגובה על ידי ארבע החברות הגדולות באיחוד (צרפת, גרמניה, איטליה וספרד), ישנה התנגדות מצד כמה מדינות אחרות (קנצלר אוסטריה כבר יצאה נגד) וכנראה גם משמרנים בתוך גרמניה עצמה. 

בשלב זה מדובר בסכום של 500 מיליארד אירו, שנראה קטן יחסית לגודלו של האתגר הכלכלי שעומד בפני כלכלת אירופה. בנוסף, לא ברור כמה מתמורות הגיוס יעבור למדינות שבקשיים הגדולים ביותר. עם זאת, המהלך יכול לסמן את תחילתו של שינוי משמעותי בשוק האג”ח של אירופה ובאופן ההתנהלות הפיסקלית. מדובר בפעם הראשונה שבה מנהיג גרמני תומך בהנפקת חובות כלל אירופאים משותפים למימון המדינות החברות. בעבר, חוב משותף, שהונפק באמצעות “מנגנוני חירום” כמו ה- ESM / EFSF ו- EIB, שימש למתן הלוואות “הצלה” על ידי האיחוד עצמו למדינות החברות, אך לא כאמצעי מימון ישיר שאין צורך להחזירו. 

250/200 סייד בר + קובייה בכתבה

לדוגמה, מאז 2010, האיחוד האירופי גייס כ- 66 מיליארד אירו בחוב שהוקצה להלוואות EFSM  כהלוואות “הצלה” לאירלנד ולפורטוגל. יודגש שמדובר בהלוואות למדינות אלו ולא במענקים. זה שונה מבחינת קנה המידה והמטרה של חבילת הסיוע החדשה המוצעת עתה. בפרט, בהצעה החדשה לא תהיה עלייה נוספת ביחס חוב / תוצר של המדינות המקבלות את הכספים שיגויסו באמצעות האג”ח החדש של האיחוד. 

אופן חלוקת כספי הגיוס בין המדינות יכולה להיות מעין אב-טיפוס לניהול פיסקלי משותף עתידי של כל האיחוד האירופי במסגרת תקציבית אחת מאוחד, זאת עם כל המשתמע מבחינת מיסוי והוצאות. ניתן לראות בכך צעד קטן לקראת איחוד פיסקלי אירופאי, מהלך שבו גב’ מרקל תומכת. 

870/135 ליינר ארטקל

מגבלות ההצעה הן כרגע בגודלה, שמהווה רק 4% מהתוצר של האיחוד האירופי, וזה מעט יחסית לסכומים שנדרשים לאור המיתון והשפעות הווירוס – במיוחד אם הרצון הוא להאיץ באופן מרכזי ולאורך זמן פרויקטים רב-שנתיים. בעת הנוכחית, שבה שוברים מוסכמות כלכליות ישנות בעולם ובפרט בכל הקשור למדיניות תקציבית ומוניטרית, ההצעה עשויה להיות חשובה כ’סמן דרך’ עבור האיחוד האירופי; ותכנית שמתחילה בהיקף קטן עשויה לגדול למשהו הרבה יותר מהותי בעשור הקרוב. 

עד עכשיו ה- ECB נאלץ לבצע כמעט את כל מלאכת התמיכה בכלכלה האירופאית באמצעות רכישות נכסים שעוררו לאחרונה טענות לגבי התנהלות לא חוקית של הרכב והיקף רכישות אלו. במקום זאת ניתן לייסד מנגנון ברור, שקוף ובר קיימא, עם מנגנון חלוקת הנטל פיסקלי בין מדינות אירופה, בשונה מהמצב המורכב כיום. במידה ומצב כזה יתחיל להסתמן, הרי שלשווקים תהיה סיבה לתמחר ירידה במידת הסיכון להתפרקות האיחוד והגוש האירופאיים בטווח הארוך. כתוצאה, פער התשואות איטליה-גרמניה, במקרה של התממשות מנגנון חלוקת נטל תקציבי יעיל, שיתחיל בהנפקת חוב משותף לכל האיחוד האירופאי, חלף המשך הנפקת חוב של מדינות בודדות, עשוי להיות מורגש ומשמעותי.

 

הכותב הוא הכלכלן הראשי של לאומי

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה