תצמידו ארנקים: עולם התשלומים החכם מגיע לכל כיס

דור הארנקים הדיגיטליים כבר כאן מספיק זמן, אבל המקפצה האדירה שלו הגיעה לארץ דווקא בשבועיים האחרונים • מתנות, הנחות ומבצעים כבר מחכים ללקוחות שיתקינו את הארנקים החדשים • האם עלינו להיבהל אם הטלפון החכם ייגנב? ומה יידעו עלינו ספקיות אמצעי התשלום השונות? • הכל על הדור החדש של התשלומים ש’קפץ כיתה’ בשבוע החולף

תשכחו שפעם היו ארנקים | צילום: Niek Verlaan מ-Pixabay

עדיין לא ברור כיצד הארנק הדיגיטלי יעבוד באמת במגזר החרדי, אבל קבלו את התרחיש הבא: אתם גרים באחת מערי הפריפריה ובאתם לבני ברק או לירושלים למסע רכישות עונתי או טרום חגים. מיד כשאתם יורדים מהאוטובוס, מתחיל הטלפון החכם הכשר שלכם להנפיק קופונים והנחות לחנויות בקרבתכם. ככל שאתם מתקדמים לעומק רחוב רבי עקיבא או מלכי ישראל, נזכר המכשיר ברכישות הקודמות במסע האחרון שערכתם, וממליץ לכם להיכנס שוב לחנות בה ערכתם קנייה גדולה במיוחד.

בניגוד לעבר, בו הייתם צריכים לקחת אתכם למסע הקניות ערימת מזומן, פנקס צ’קים או את נבחרת כרטיסי האשראי שלכם, ביום מן הימים הדבר היחיד שילווה אתכם יהיה הטלפון החכם הכשר. בכל חנות תתבקשו להצמיד בסיום הקנייה את הטלפון אל מכשיר התשלום, להזדהות באמצעות קוד או זיהוי ביומטרי, לאשר את התשלום ולצאת עם שקיות עמוסות.

כמה רחוק היום הזה? הנה נתונים מהעולם: 70% מתושבי שבדיה משתמשים בארנק דיגיטלי; 40% מהעסקאות הפיזיות ברוסיה נעשים באמצעות ארנקים דיגיטליים; באירופה, על פי הערכות מדובר על כ-20% מכלל העסקאות בקופות, שמתבצעות באמצעות ארנקים אלה. גם במדינות המזרח כמו סינגפור והונג קונג, ואפילו רחוק יותר – באוסטרליה ובניו זילנד, השימוש בארנקים הדיגיטליים הפך לנפוץ מאוד. על פי חברת הייעוץ Capgemini, כיום יש 2.3 מיליארד משתמשים באפליקציות תשלומים, והחברה צופה כי ב-2024 מספרם יצמח לארבעה מיליארד משתמשים.

ישראל: נגררת מאחור

ומה קורה באומת הסטארט-אפ והסייבר? בשבוע שעבר השיק רמי לוי ארנק דיגיטלי (בשם המתוחכם: ‘הארנק’) והשבוע הושקה בישראל אפליקציית אפל-פיי למכשירי אייפון, שאותו מחזיקים כ-20% עד 30% מהישראלים. מעבר לכך, יש בישראל יותר משישה שירותי ארנק אלקטרוני. שלושה של חברות כרטיסי האשראי ישראכרט-אניפיי, כאל-CalPay ומקס. בנוסף, לאפליקציות של הבנקים הגדולים – ביט של הפועלים שהוא כרגע הפופולרי בארץ, פיבי-פיי של הבינלאומי, פיי של בנק לאומי ופייבוקס של דיסקונט. וזה לא הכל, שופרסל מתכננת להיכנס לשותפות עם בנק דיסקונט, ויקטורי בונה ארנק תואם לרמי לוי, ושירות גוגל פיי יופעל ככל הנראה בישראל בהמשך השנה.

אולם בשלב זה, כל הרשימה המנופחת הזאת לא ממש ממריאה לאנשהו. על פי הערכות, כיום בישראל, פחות מ-1% מהעסקאות משולמות על ידי ארנק דיגיטלי. מדוע מדינת ישראל המתקדמת מדשדשת כל כך בנושא התשלומים הדיגיטליים לעומת שורה ארוכה של מדינות מתפתחות? התשובה לכך טמונה ברגולציה מכבידה והיערכות נכונה.

אם שמתם לב, בשנה האחרונה הוחלפו קופות תשלום בחנויות רבות וכיום כרטיס האשראי לא מוחלק בתוך השפתיים של קורא הכרטיסים, אלא מוצמד למכשיר החדש ובמקרה של קניה מעל 300 שקלים אתם נקראים להכניסו לקודן ולהקיש את הקוד הסודי שלכם. במילים אחרות, מדובר על מעבר לתשתית EMV המאפשר תשלום ללא מגע. למכשירים החדשים יש תקשורת עם שבב ה־NFC (תקשורת טווח אפס – באנגלית: Near Field Communication) הקיים בכרטיס האשראי או במכשיר הטלפון החכם.

רמי לוי | צילום: נתי שוחט פלאש 90

בשנה האחרונה הואץ קצב הצטיידות החנויות במכשירים החדשים לאחר שבנק ישראל כפה על העסקים הגדולים לעבור לשיטת תשלום זו עד לנובמבר 2020. החל מ-31 ביולי השנה, יחויבו בכך כמעט כל בתי העסק, גם קטנים וותיקים, למעט משאבות דלק שייכנסו לתוכנית בשלב מאוחר יותר, ולמעט עסקים ש-90% מהפעילות שלהם בכרטיסי אשראי מתבצעת בטלפון או באינטרנט.

כרגע ההערכות בישראל הן, שהתהליך יואץ בשנה-שנתיים הקרובות והישראלים שאוהבים חדשנות יסגרו פערים מהר מאוד. על פי בנק ישראל, נכון לינואר 2021 54% מכלל המסופים בישראל – חכמים. אם נוסיף על כך את תמיכת משרד הכלכלה בעסקים, באמצעות מימון שדרוג עמדות הסליקה לתקן EMV בהיקף של 80% מעלות השדרוג, נקבל מדינה שמנסה לרוץ קדימה.

יודעים עלינו הכל

הבעיה בארנקים הדיגיטליים טמונה באובדן הפרטיות. הארנק אוגר מידע כלכלי-עסקי מפורט מאוד על בעליו. הארנק מכיר לעומק את העדפות האישיות של המחזיק בו והוא גם מבוסס נתוני מיקום, כך שהוא כביכול ‘עוקב’ אחרי האזרח הקטן ויכול להציב לו מבצעים, קופונים והנחות בהתאם למיקום כפי הסיפור בו פתחנו. מדובר במידע איכותי בזמן אמת ששווה כסף רב.

על פי דיווח של עירית אבישר ב’כלכליסט’, זו פעם ראשונה ששכבת המידע על הפעולות הפיננסיות של הלקוח מתחברת לשאר המידע הקיים עליו. מידע זה שווה כסף רב, המתבטא באפיון הלקוח ובהתאמת הפרסום והמוצרים בשבילו. במילים אחרות, אם כיום גוגל גובה תשלום עבור פרסום, ותשלום נוסף אם הלקוח גם הקליק על המודעה, כעת תתווסף שכבה חשובה נוספת שתסגור את המעגל ותאפשר גביית תשלום נוסף מהמפרסמים: האם הלקוח גם ביצע את הרכישה של אותו מוצר.

הרגולטורים בישראל ובעולם חלוקים בדעותיהם כיצד יש לנהוג עם המידע הנאסף במסגרת השימוש בארנקים מסוג זה והיכן יוצב הגבול. על פי הדיווח, גם בבנק ישראל מודעים למורכבות הזו, ולכן הם קבעו כי הארנקים הדיגיטליים בישראל לא יוכלו לעשות שימוש במידע על לקוחותיהם עד סוף השנה, כדי ללמוד את הסוגיה. בפיקוח על הבנקים יצטרכו להחליט האם יש להטיל מגבלות ואילו בשימוש במידע, או להסתפק במגבלות המסורתיות שיש על הבנקים כיום.

‘הארנק’ הצמיח כנפיים

ובינתיים, עד שהרגולטורים יחליטו מה ואיך לנהוג, ההתקדמות דוהרת במלא עוזה. בשבוע שעבר, כאמור, היה זה רמי לוי שכבר מזמן לא מוכר עוף בשקל אלא מחזיק במערכות מסועפות של מיליוני לקוחות משלמים. לוי השולט בכ-2.5 מיליון לקוחות במוצרי מזון, תקשורת, תיירות, פארם, מזון מהיר ובקרוב גם בתעופה, השיק את הארנק הדיגיטלי של רשת רמי לוי.

‘הארנק’ עדיין בוסר, הוא מוגבל בחלקים רבים שלו, אבל הוא הראשון מסוגו – וזאת נקודה חשובה מאוד במלחמה על ליבו וארנקו של הלקוח. מעיין פרתי מתוכנית החיסכון של N12 מספרת על מבצעים מיוחדים והנחות משמעותיות שיינתנו רק ללקוחות הארנק הדיגיטלי החדש. כך למשל בקופסת קפה נמצא פער של 5 שקלים בין המחיר הרגיל למחיר המבצע, כלומר הנחה של מעל ל-20% שמיועדת רק לבעלי ארנק דיגיטלי. גם על שמן הזית נמצאה הנחה של 10% לבעלי ארנק דיגיטלי, על עוגיות נמצאה הנחה של 15% ועל תה יקבלו לקוחות הארנק הדיגיטלי בלבד הנחה של יותר מ-30%.

אייפון של אפל. אילוסטרציה | צילום: Wachiwit, שאטרסטוק

המבצעים המיוחדים נועדו כמובן למשוך את הלקוחות, אולם המתכונת המצומצמת של ‘הארנק’ עלולה להרתיע את הלקוחות. כך למשל הארנק לא מקבל כרטיסי דיירקט או כרטיסי חו”ל כמו דיינרס, כמו כן ניתן להזין לתוכו כרטיס אשראי אחד בלבד, לעומת מספר כרטיסים, בארנקים אחרים. בעיה נוספת: הארנק ניתן לשימוש כרגע רק ברשת רמי לוי שיווק השקמה בלבד ולא בחברות הבת כמו רמי לוי בשכונה, קופיקס, גוד פארם, רמי לוי תקשורת ורשתות אחרות.

Inner article

לארנק החדש יש עדיין בעיות גדילה מובנות, הוא לא מתקשר עם תקן ה-EMV ושבב ה־NFC ולכן לא ניתן לשלם באמצעות הצמדת הטלפון למסוף הקופה כפי שעושים בארנקים אחרים. במקום זאת, בשלב התשלום ימסור הלקוח בעל-פה את מספר הטלפון שלו לקופאי ובשלב הבא הלקוח יקבל הודעת פוש עם בקשת תשלום ויידרש לאשר אותה.

לפני כולם

כדי למשוך עוד לקוחות להשתמש בארנק, התקשרה רמי לוי עם 180 רשויות בארץ כך שניתן יהיה לשלם באמצעותו חשבונות כמו ארנונה וחניה. “המתחרים שלנו מדברים ואנחנו עושים. הארנק הזה כבר עובד”, צוטט יו”ר קופיקס וסוויץ’, רן אפרתי, ב-Ynet. “זאת לא אפליקציה, אלא תשתית. בעתיד נאפשר שירותים פיננסיים. בהתחלה הם יהיו בסיסיים ובהמשך נאפשר שירותים יותר מורכבים”. ואילו רמי לוי עצמו אמר, “אני גם מאמין שהרבה רשתות ירצו לאפשר ללקוחות לשלם דרך הארנק שלנו. נציע כל שירות פיננסי שהרגולטור יאפשר לנו להציע”.

התשתית של הארנק נבנתה על ידי חברה נוספת בבעלות רמי לוי, סוויץ’. זאת חברה שהוקמה במיוחד לצרכי ארנקים דיגיטליים. בהמשך יש בכוונת הרשת להציע ללקוחותיה באמצעות הפלטפורמה של סוויץ’ גם שירותים פיננסיים נוספים, ובהם מסגרות אשראי, מוצרי ביטוח ומט”ח. לדברי אפרתי בדיווח, “אנחנו נדע מי הלקוח שלנו ונוכל לעטוף אותו בכל המבצעים, הקופונים שמותאמים במיוחד בשבילו וגם בעתיד נוכל לאפשר לו מיקרו הלוואות”.

אין ספק שהפריצה החוצה לשוק עם הארנק היא אירוע בסדר גודל עצום. ככל שיותר ויותר לקוחות יתבייתו על הארנק של רמי לוי הוא יתבסס בשוק. המהלך של רמי לוי הוא להיות הראשון, כאשר אדם מתרגל למוצר מסוים הוא יתקשה לעבור למוצר של המתחרה. לוי למד זאת מהשוק הסלולרי. סלקום ופרטנר שנכנסו לשוק הסלולרי באיחור, השקיעו הון רב להעביר אליהם את לקוחות פלאפון שהייתה החברה הראשונה בארץ, ועדיין היו רבים מאוד שלא עברו למרות ההצעות והמבצעים.

“רמי לוי שיווק השקמה רואה בהשקת הארנק חלק משמעותי ביותר מהיערכותה לחדשנות בעשור הקרוב, ולהובלה טכנולוגית בעולם הקמעונות. הרשת צופה כי השקת הארנק תהיה משמעותית ללקוחות ולרשת בהתפתחות הטבעית המתבקשת. כמו במדף הסופרמרקט, נציע ללקוחות מגוון מוצרים פיננסיים בצורה ישירה, מיידית, נוחה ומשתלמת – הכי טוב שאנחנו יודעים”, מסר רמי לוי.

ענקית הטכנולוגיה נכנעה

השקת הכרטיס של לוי הקדימה בשבוע בלבד את השקת אפל פיי בישראל שמתרחשת בימים אלה ממש, אך מדובר במהלך סימבולי ביותר. מחזיקי אייפון ושאר המכשירים של אפל לא יוכלו ככל הנראה להשתמש בארנק של רמי לוי בגלל מדיניות הגן הסגור של אפל, שמאפשרת לשלם דרכה בלבד. (וגם בגלל העמלות הגבוהות יחסית של אפל מכל עסקה. ד”ש).

לאלה שלא יודעים נספר, כי שבב ה-NFC לשירותי תשלום חיצוניים חסום במכשירי אפל עקב מדיניות הגן הסגור של החברה. עד כה בעלי האייפונים בישראל, המהווים 20%-30% מכלל בעלי הסמארטפונים בארץ לא יכלו לשלם בחנויות באמצעות אף ארנק אלקטרוני מכיוון שהשבב היה נעול. כניסת אפל פיי לארץ מהווה אם כן בשורה עבורם. על פי הערכות ועל פי מה שהתרחש בעולם, כניסת אפל לשוק התשלומים מקפיצה את הענף כולו בכמה צעדים קדימה.

הפעלת שירות אפל פיי בישראל התעכבה, בגלל דרישתה מחברות האשראי לעמלה גבוהה מאוד: 0.2% בממוצע מכל עסקה. בסופו של דבר התרצתה אפל, והעמלה נקבעה על 0.05% בממוצע מכל עסקה. אגב, שירות אפל פיי פעיל כיום ב-62 מדינות, ועל פי הערכות, נמצא בשימוש אצל יותר מחצי מיליארד משתמשים ברחבי העולם.

אחת השאלות הנפוצות ביותר של המשתמשים בארנק דיגיטלי היא, מה יקרה כאשר הטלפון הנייד ייגנב, האם הגנב יוכל לעשות שימוש באפליקציה. התשובה היא לא, האפליקציה דורשת הזדהות ביומטרית או קוד. בנוסף גם לא יהיה צורך לבטל את כרטיסי האשראי אלא רק לשייך אותם למכשיר הטלפון החדש.

פעם היה גן ארנק פיזי… | צילום: Andrey_Popov, שאטרסטוק

המלחמה המשתלמת ביותר

בהמשך, ככל שהארנקים הדיגיטליים יכנסו לשימוש שוטף, המלחמה בין הארנקים תהיה עצומה. הארנק מקבל חלק מהעמלה שחברת כרטיסי האשראי גובה על העסקה. מדובר בעמלה מפוקחת העומדת כיום על 0.55% מגובה העסקה בכרטיס האשראי. אם נחזור לרגע לאפל שסגרה על עמלה של 0.05% מכל עסקה, הרי שמכל 1,000 שקלים תקבל אפל חצי שקל.

חושבים שזה מעט? תחשבו שוב. היקף השימוש בכרטיסי אשראי בישראל עומד על כ-350 מיליארד שקל, עכשיו תעשו את החישוב לבד, כמה אפל תרוויח ממיליון מכשיריה בישראל השייכים לאנשים עם אוריינטציה טכנולוגית גבוהה.

מלחמה נוספת תהיה על כרטיס האשראי שיהווה ברירת המחדל של הארנק. לארנקים הדיגיטליים אפשר יהיה להזין כרטיסי אשראי רבים, אולם רק כרטיס אחד יהווה ברירת מחדל ומרבית העסקאות יעברו דרכו. חברות האשראי ייעשו הכל כדי שהלקוחות יבחרו בהן לכרטיס הראשי והמלחמה תכלול הנחות, קופונים, מבצעים והצעות מיוחדות. בהמשך תתפתח המלחמה גם לתחומים פיננסים כמו הלוואות במסלולים ובתנאים מיוחדים.

חגיגת השקה

על פי דיווח של מירב קריסטל ב’כלכליסט’ המלחמה אכן החלה. כך למשל יקבלו לקוחות ישראכרט שיזינו כרטיס אשראי של ישראכרט בארנק של אפל, הטבות משתלמות ברשתות ויקטורי, סופר-פארם ובקבוצת ביג. בכאל מציעים 10% החזר על קניות באפל פיי עם כרטיס כאל, עד 100 שקל ללקוח. מדובר בהטבה לחודש בלבד.

במקס מציעים מתנה לכל לקוח שיזין את כרטיסי האשראי של מקס – 30 שקל באחת מהרשתות הגדולות, עם הצטרפותו, לצד תוכנית הטבות מיוחדת למשלמים בנייד, עם הטבות כמו 1+1 ברשתות מזון בילוי ופנאי מובילות. ואילו לקוחות אמריקן אקספרס יקבלו 10% החזר קאשבק על כל קנייה באמצעות אפל פיי וצבירת כפל נקודות, בכרטיסים צוברי נקודות. ההחזר ניתן לכל רכישה באמצעות הארנק בכל בתי העסק התומכים בשירות ומוגבל עד לסכום של 100 שקל (כלומר עד רכישה של 1,000 שקל). כל זאת במהלך תקופת ההשקה, עד 15 ביוני.

“כולם רוצים לקחת חלק בחגיגה”, אומרים ל’כלכליסט’ באחת מחברות האשראי. “יהיו כפל מבצעים, כפל קאשבק וכפל הפתעות, כי כולם רוצים שתשלמו בכרטיס שלהם באפל פיי. רשתות גדולות יציעו עוד הטבות דרך המועדון שלהן למשלמים באפל פיי”.

המלחמה נפתחה וכולנו נרוויח.

מומלץ עבורך

כתיבת תגובה