תשלם כ-100 מיליון? משרד הגנ"ס שוקל אי הכרה בדיווחי 'בלו'

בצל החקירות הנוספות בענפים אחרים: המשרד להגנת הסביבה שוקל אי הכרה בדיווח על יעדי האיסוף והמיחזור של חברת בלו לשנים 2019-2020, וקביעת תשלום כפל פיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל | הבדיקה החלה לפני כשנה וחצי ונערכת בצל חשדות בעבירות כלכליות חמורות אחרות

משקאות המותג 'בלו' | צילום: המשרד להגנת הסביבה

בביקורת עומק שיזם הממונה לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה במשרד להגנת הסביבה, שממצאיה הוגשו בימים אלה, עלה כי חברת בלו משקאות ישראל בע"מ, בבעלות איש העסקים ענאן שמשום, לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות דיווחיה על עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור לשנים 2019-2020

הממונה במשרד להגנת הסביבה לפי חוק הפיקדון על מכלי משקה, התשנ"ט-1999, יזם בדיקת עומק לפי חוק הפיקדון לפני כשנה וחצי, וממצאיה הוגשו לממונה בימים אלה. מהממצאים שהוגשו לממונה, על דיווחיה של חברת בלו משקאות ישראל בע"מ לשנים 2019-2020, עלה כי החברה לא סיפקה אסמכתאות מספקות לאימות הדיווחים שהגישה, שלפיהם עמדה בחובות האיסוף והמיחזור של מכלי משקה לפי חוק הפיקדון.

חוק הפיקדון קובע כי במקרה שבו יש לממונה טעמים סבירים להניח שהדוח אינו נכון, הוא רשאי, לאחר שנתן ליצרן או ליבואן הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע את הסכומים שעל היצרן או היבואן לשלם. בעקבות ממצאי הביקורת, שוקל הממונה במשרד שלא להכיר בדיווחי החברה לשנים אלה, ופנה לחברה על מנת לתת לה הזדמנות לטעון את טענותיה בעניין. ככל שלאחר בחינת הטענות יחליט הממונה שלא להכיר ביעדי האיסוף והמיחזור, יהיה על החברה לשלם, בגין השנים 2019-2020, את כפל סכום הפיקדון בהיקף של כ-100 מיליון שקל. במסגרת ביקורת העומק נבחנו גם דיווחי החברה לשנים 2021-2022. הממונה במשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלו את ממצאי הביקורת שהוגשו לו.

חוק הפיקדון מטיל על יצרנים ויבואנים של מכלי משקה חובות איסוף ומיחזור של מכלי משקה ריקים בהתאם ליעדים הקבועים בחוק, לשם מימוש עיקרון "המזהם משלם". חברת בלו משקאות ישראל בע"מ היא יבואנית של מכלי משקה ובהתאם לחוק הייתה אמורה לאסוף בשנים 2019-2020 מכלי משקה ריקים מסומנים בשיעור של 73% בכל שנה או 77% מסך מכלי המשקה שהיא שווקה בממוצע דו שנתי, וכן למחזר 90% ממכלי המשקה שאספה. החברה דיווחה למשרד כי עמדה ביעדים (למעט יעד המיחזור לשנת 2019). לפני כשנה וחצי הוחלט לערוך ביקורת עומק מדגמית על דיווחיה – כפי שמבוצע מעת לעת גם לגבי חברות אחרות.

הביקורת נערכה בהמשך ולצד חקירה משטרתית של היחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל״כ) בלהב 433, שכללה שיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה ועם יחידת חקירות מכס ומע״מ חיפה, המרכז לאבחון לאומי למטען ובליווי הפרקליטות לתיקים מיוחדים ברשות המיסים, הפרקליטות האזרחית (מחוזות ת"א וירושלים, היחידה לאכיפה אזרחית) ומשרד החשב הכללי. במסגרת החקירה נחקרים חשדות בעבירות כלכליות חמורות, בין השאר – קבלת דבר במרמה, זיוף, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על פקודת המכס ועבירות על חוק המע״מ-חשבוניות פיקטיביות, ועוד.

כתיבת תגובה