אם עד היום קניתם מוצרים 'פתוחים' כמו פירות וירקות, דגים וכדומה בלי לדעת מתי נקטפו, נשחטו או נשלו מהמים – הרשות להגנת הצרכן מובילה מהפך בתחום •בין החלופות שנבחנות עתה: סימון המוצרים הבלתי ארוזים והארוזים, בפרטים מלאים שיקלו על הצרכנים לרכוש את התוצרת באופן מושכל
לאה אפרתי 16.12.2020
דגים בשוק מחנה יהודה. אילוסטרציה | צילום: נועם רבקין פנטון, פלאש 90הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן פועלת להחלת סימון על בשר ודגים שאינם ארוזים ועל ירקות ופירות, טריים במארזים ובתפזורת. עם זאת, לאור ביקורת שנמתחה על מהלכים רגולוטריים בימים אלה, הדגישו ברשות כי השלמת התהליך תהיה רק לאחר סיום משבר הקורונה.
כיום, החוק אינו מטיל חובת סימון על פירות וירקות טריים במארזים ובתפזורת, וכן על דגים ובשר טריים שאינם ארוזים, בניגוד לכל מוצרי המזון האחרים. עתה, יוזמת הרשות להגנת הצרכן בחינת אפשרות להחלת חובת סימון של שם התוצרת, הזן, פרטי היצרן, ארץ המקור, בית האריזה ותאריך האריזה (ככל שהמוצר ארוז), בית מטבחיים ותאריך הקטיף או השחיטה.
כיום, המצב הקיים הוא שבתוצרת חקלאית טרייה – פירות וירקות בתפזורת ודגים ובשר טריים שאינם נמכרים במארז, אלו אינם מסומנים. יען, בניגוד למוצרים האחרים בשוק, אין חובת סימון כלל לגבי פירות וירקות בתפזורת וכך גם לגבי דגים ובשר טריים שאינם נמכרים במארז. אולם בשל כך, הצרכן אינו מקבל פרטים מהותיים הנדרשים לו לצורך קבלת החלטת רכישה מושכלת.
גם בפירות וירקות ארוזים מראש אין חובה להציג חובות סימון כלל, כמו במוצרים בתפזורת. כמו כן אין חובה להצגת משקל ואין חובה להציג מחיר ליחידת מידה – החובה הקיימת היחידה היא הצגת מחיר כולל למארז. הצגת מחיר כזו יוצרת שתי בעיות: 1. מאחר ולא כל המארזים זהים בתכולתם, צרכנים משלמים מחיר זהה לתכולה שונה, ובעצם מחיר שונה ל- 100 גרם. 2. אי הצגת מחיר ליחידת מידה אינו מאפשר לצרכן להשוות מחירים בין מארזים, וכן אינו מאפשר לצרכן להשוות בין מחיר תוצרת חקלאית ארוזה למחיר אותה התוצרת החקלאית הנמכרת בתפזורת (שמחירה כיום מוצג אך ורק לפי יחידת מידה).
חוק סימון חובה
הפתרון הוא בהחלת חובת סימון על תוצרת חקלאית טרייה – פירות וירקות בתפזורת ודגים ובשר טריים שאינם נמכרים במארז, כדוגמת: שם התוצרת, הזן, פרטי היצרן, ארץ המקור, בית האריזה/משחטה/תחנת מיון ותאריך השחיטה/דייג.
הרשות להגנת הצרכן בוחנת עתה שתי חלופות לעניין הסימון:
חלופה 1: סימון תוצרת חקלאית בתפזורת על גבי המוצר עצמו באמצעות פיתוק ובתוויות פלסטיק בבשר ודגים. חלופה זו מציעה להחיל חובת סימון של תוצרת חקלאית שאינה מעובדת ונמכרת בתפזורת באמצעות פיתוק על גבי התוצרת: כל מוצר יסומן במדבקה/ תווית פלסטיק המכילה את פרטי המידע- שם הזן, ארץ הייצור, מגדל, משווק ותאריך הקיטוף.
חלופה 2: סימון פירות וירקות בתפזורת, וכן בשר, דגים ועוף שאינם ארוזים, על המדף או בשלט סמוך למוצר.
בפירות וירקות ארוזים מראש, נשקלת החלת כל חובות הסימון (ארץ מקור, תאריך קיטוף ואריזה וכו') על גבי המארז.
הרשות בוחנת 4 חלופות לעניין הסימון בפירות וירקות ארוזים מראש:
חלופה 1: הצגת משקל + מחיר ליחידת מידה אחידה (ק"ג או 100 גרם) + מחיר על כל אריזה בהתאם
חלופה 2: הצגת מחיר ליחידת מידה בלבד תוך הגדרת יחידת מידה אחידה לתפזורת ולמארזים
חלופה 3: הצגת מחיר אחיד כולל למארז
חלופה 4: הצגת משקל מינימום למארז ומחיר ליחידת משקל אחידה
ביתיה גוטל, מנהלת אגף בכיר אסטרטגיה ותכנון: "תפקיד הרשות להגן על הצרכן ולצמצם את פערי המידע בין העוסק לצרכן על מנת לאפשר לצרכן רכישה מושכלת ומיטבית. במקרה של תוצרת חקלאית, אין חובת סימון והדבר גורם לפגיעה בציבור הצרכנים. על פי בדיקה שערכנו מרבית הצרכנים רואים חשיבות רבה בהצגת פרטי סימון ברכישת תוצרת חקלאית טרייה. במקרה של ירקות ופירות ארוזים, העובדה כי הצרכן אינו יודע את משקל המארז עליו הוא משלם עלול לגרום לו לשלם מחיר זהה לתכולה שונה".
